בקוריאה הדרומית עוברים לכלכלה מעגלית – הזדמנות לחיבורים והשקעות לסטרטאפים ישראלים

כלכלה מעגלית היא מודל כלכלי המציע שינוי בשרשרת האספקה כך שכל משאב ינוצל בכמות המירבית של הפעמים לפני שיסיים את תפקידו בכלכלה, זהו מודל אלטרנטיבי למודל הלינארי "לקחת, להשתמש, לזרוק" שנתפס כמודל בזבזני המתבסס על שימוש בכמויות גדולות של חומרים תוך התעלמות מזמינותם העתידית ומההשפעות של צריכתם והשלכתם. כיום ברחבי העולם מיוצרת פסולת בהיקף של 3.4 מיליארד טון, וזו צפויה לגדול בהיקפה ב-70% עד לשנת 2025 (לפי הבנק העולמי). ההערכות הן כי בשנת 2016 בלבד נוצרו 1.6 מיליארד טון פחמן דו חמצני כתוצאה מטיפול וסילוק פסולת (שברובה, כמו פלסטיק, מורכבת מדלקים פוסלים), המהווים כ-5% מהפליטות העולמיות, ולכן לאופן שבו אנו מטפלים בפסולת ישנה גם השפעה ניכרת גם על שינוי האקלים. כ-13 מיליון טון מפסולת הפלסטיק העולמית (מתוך 250 מיליון טון) מגיעה לאוקיינוסים, מתפרקת בהם ופוגעת קשות בסביבה הימית ובבעלי החיים. בסופו של דבר, פסולת כימיקלית זו, בצורתה המיקרוסקופית, מגיעה לצלחת שלנו והשלכותיה הבריאותיות ארוכות הטווח עוד טרם נחשפו במלואן.

בקוריאה הדרומית מדיניות הממשלה למעבר לכלכלה מעגלית נובעת לא רק מדאגה להיבטים סביבתיים אלא בעיקר מהכרה בכך שקוריאה היא מדינה דלה במשאבים טבעיים, בין היתר מתכות ויסודות מינרלים הנחוצים לה לתעשייה, ומנגד גם אחת מהמדינות בהם נרשמת צריכת אנרגיה ומוצרים גבוהה ביחס למדינות אחרות. שילוב זה מביא לכך שכלכלת קוריאה תלויה מאוד בייבוא חומרי גלם קריטיים לתעשיות המרכזיות שלה, בעיקר תעשיות המתכות, המוליכים למחצה, הרכב והספנות. כמו כן, קוריאה מבצעת בשנים הקרובות מעבר משמעותי לשימוש באנרגיה מתחדשת, ושימוש בפיתוחים טכנולוגים עדכניים אשר דורשים מצדם גם כן חומרי גלם ייחודיים. קוריאה רואה איפוא במעבר לכלכלה מעגלית אמצעי לשמירה על עצמאותה וביטחון משאבים, לנוכח העליה בביקושים לחומרי יסוד, מתכות ומינרלים לתעשייתה הנרחבת ועליית המחירים של אלו.

פניה לבקש השקעה חכמה בתחום הקלינטק ממשקיעים וחברות בדרום קוריאה

למרות ששיעור המיחזור בקוריאה הוא מהגבוהים בעולם (כ-50% מסך הפסולת), עדיין בקוריאה ישנו אתגר מיוחד הנוגע לצריכה הגבוהה לנפש של מוצרי פלסטיק וכאמור חומרים וכימיקלים תעשייתיים המהווים סכנה לסביבה וגם בעלי ערך רב. על כן ממשלת קוריאה שמה לעצמה יעד שאפתני של הפחתה בחצי של פסולת הפלסטיק עד ל 2030 והעלאת אחוז המיחזור של פסולת פלסטיק מממוצע של 34% כיום ל-70% עד לאותה שנה.

בקוריאה פועל משרד להגנת הסביבה שבראשו עומדת החל מינואר השנה שרה, הגב' האן. לצד המשרד פועל תאגיד סביבתי שאחראי על יישום הפרויקטים השונים בשם Korea Environment Cooperation .

בשנת 2018 חוקקה קוריאה 'חוק מחזור' – FARC-  Framework Act on Resource Circulation שבו הונחה אבן היסוד למעבר קוריאה לכלכלה מעגלית  ובנוסף לכך את  National Resource Circulation Basic Plan, שכללה אסטרטגיות והנחיות מדיניות לטווח הזמן הבינוני והארוך (בין השנים 2018-2027) והוצבו יעדים של 20% שימוש מעגלי במשאבים וכן 26% הפחתה בהיקף תכולת המזבלות (landfill).

בקוריאה הוחלו חוקים מקיפים הנוגעים לאשפה באופן כללי ובעיקר אשפה אלקטרונית וציוד רכב שכן טמונים במוצרים אלו חומרי גלם רבים הרלוונטיים כאמור לתעשיות המרכזיות במדינה. כמו כן בכוונת קוריאה לשפר את התשתית, החקיקה והתקנות לגבי איסוף והפרדת פסולת ובפרט פסולת פלסטיק, לרבות דרישת סימון ברורה יותר על מוצרי פלסטיק PET בניסיון לשפר את ההפרדה והמיון שלהם ולהביא לרמות מיחזור גבוהות יותר. כמו כן ישנה כוונה להחיל הנחיות ותקנות כבר בנוגע לשלב עיצוב ותכנון המוצר, כך שלא יכלול אלמנטים שמקשים או מונעים מיחזור (למשל צבע לבקבוקי פלסטיק).

דרום קוריאה חתמה בסוף 2020 מסמך הבנות (MOU) עם דנמרק לקידום כלכלה מעגלית. דנמרק אחת המדינות המובילות בתחום ויוזמת הקבוצה הקרויה P4G (Partnering for Green Growth and the Global Goals 2030). מסמך ההבנות מתמקד בשיתוף פעולה סביב ייצור גז טבעי והידרוגן ידידותי לסביבה כתוצאה מטיפול בזבל אורגני. מחויבות זו תואמת לעיקרי ה-green New Deal הקוראני – תוכנית ממשל קוראנית רבת זרועות שמטרתה, בין השאר להפחית מקורות זיהום ופליטות פחמן ולעבור למקורות אנרגיה ירוקים יותר וכן להתמודד עם סוגיית האשפה (עליו דיווחנו כאן, ומאז הוחלט על שדרוג התוכנית והגדלה דרמטית של הסכומים המושקעים בה בעשרות מיליארדי דולרים).

כמו כן הוסכם כי קוריאה תארח את ועידת G4P שאכן נערכה לאחרונה במאי 2021 בסיאול. הועידה היא יוזמה פרטית-ציבורית משותפת שהתכנסה לראשונה בדנמרק בשנת 2018 ושיעדיה הם לטפל בנושאי שינויי האקלים ובייעדי האו"ם בנושא זה. במסגרת שיתוף הפעולה התקיים בדצמבר 2020 סמינר משותף לדנמרק וקוריאה לבחינת אלטרנטיבות למצב הקיים לצורך הפחתת אשפה ופגיעה בסביבה שם דנו בבעיות ובאפשרויות הבחירה בחיי היום יום לחיים ירוקים יותר. אחד הנושאים הבעייתיים ביותר, שהועלו גם בועידה, הוא נושא השימוש הרווח במוצרי פלסטיק חד פעמי באופן יום יומי, נושא בעייתי במיוחד גם לאור סגירת שעריה של סין לייצוא פלסטיק מדרום קוריאה למחזור.

אישה קוריאנית בוחנת מיכלים למילוי (Re-fill) שמפו רב פעמי בחנות Zero Waste במרכז סיאול
אישה קוריאנית בוחנת מיכלים למילוי (Re-fill) שמפו רב פעמי בחנות Zero Waste במרכז סיאול

בקרב המגזר העסקי גם כן ישנה תזוזה דרמטית לכיוון של שימוש בטכנולוגיות ירוקות, שימוש חוזר במשאבים והפחתת פסולת. כך למשל נחתם לאחרונה מזכר הבנות בין החברה האמריקאית  PureCycle Technologies לבין SK Global Chemical שמטרתו הקמת מתקן מיחזור לשדרוג פסולת פלסטיק ולשימוש חוזר בה במגוון תעשיות. הסכם דומה ערכה החברה הקוריאנית עם חברת Brightmark האמריקאית בתחילת השנה. החברה הקוריאנית מתכננת להשקיע חצי מילאירד דולר במפעל מחזור חכם בדרום המדינה שיטפל בכ-60% מהפלסטיק של הקוריאנים. בנוסף, החברה מתכננת להקים באסיה עוד מספר מרכזים כאלה בשנים הקרובות.

חברות קוריאניות נוספות רואות בכלכלה המעגלית הזדמנות לחיסכון בהוצאות ולשיכלול שרשרת האספקה של חומרי הגלם כמו גם שיפור האחריות החברתית שלהן ונטילת מחויבויות ESG למול הציבור ובעלי המניות. חברת LG Energy Solutions מתמקדת למשל בשרשרת האספקה של בטריות חשמליות, חומרי הגלם המשמשים בתהליך,  ובנעשה עם בטריות שסיימו את תפקידן בשרשרת הערך. כך למשל, החברה הקימה בסין מתקן המטפל בחילוץ חומרים כמו ניקל וקובלט מבטריות מתות על מנת לשוב ולייצר חומרי גלם ורכיבים הדרושים לבטריות חדשות. חברת LG Chem הודיעה על השקעה של 3 מיליארד דולר בפיתוח חומרים ידידותיים לסביבה ודמויי פלסטיק.

בתעשיית הקוסמטיקה המקומית, קבוצה של חב' קוסמטיקה מקומיות גדולות הכריזו על תוכנית שאפתנית לביטול מוחלט של בקבוקי פלסטיק שלא ניתנים למיחזור עד 2030, הפחתה בשימוש בסוגי פלסטיק מסויימים המבוססים על דלקים פוסליים, עידוד השימוש במילוי מחדש של בקבוקים והשקעה באיסוף בקבוקים משומשים.

תאגיד חימום הבתים של קוריאה (אחד הגדולים בעולם) יצר שותפות עם מס' חברות אנרגיה קוריאניות להפקת מימן כתוצאה ממיחזור של פלסטיק.

צורך עסקי זה של החברות הקוריאניות השונות ומחויבותן הכלכלית והתאגידית לביקוש ההולך וגובר מצד הציבור, הממשל והשותפים העסקיים, מהווה גם הזדמנות משמעותית לחב' ישראליות שתדענה להציג טכנולוגיות המשרתות תהליכים אלה במגוון שימושים ותעשיות, כמו למשל ייצור הפלסטיק עצמו, סוגים חדשים של אריזות, סינון, טיפול ושימוש מחדש בחומרי גלם מסוכנים או מזהמים, ועוד. החברות הקוריאניות הן גם שער לאסיה ולעולם כולו עבור טכנולוגיות מיחזור וכלכלה מעגלית ישראליות.

***

חברות ישראליות מוזמנות להשתתף בקול הקורא של משרד הכלכלה והתעשיה בישראל בתחום הכלכלה המעגלית כאן. מלבד סיוע הנספחות הכלכלית בקוריאה לחבר חב' ישראליות בתחום לשותפים פוטנציאליים, אנחנו מציעים גם לחב' ישראליות בתחומי הקלינטק המחפשות השקעות חכמות מקוריאה, כלומר מצד שחקנים קוריאניים מרכזיים בתחום הקלינטק והאנרגיה, לשתף איתנו את פרטיהן בטופס הבא:

פניה לבקש השקעה חכמה בתחום הקלינטק ממשקיעים וחברות בדרום קוריאה

***

הנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בקוריאה (Israel Economic and Trade Office in Korea)  אמונה על הקשרים הכלכליים בין המדינות ופועלת יחד עם השגרירות, מכון הייצוא, רשות החדשנות ושותפים רבים אחרים לסייע לחברות ישראליות ליצור קשרים עסקיים עם חברות קוריאניות, למשוך השקעות קוריאניות לישראל ולפתח את תשתית הסחר עבור היצואנים הישראלים לקוריאה בתחומי הטכנולוגיה, החקלאות ומוצרי הצריכה. כמו כן אנו מקדמים, בסיוע KORIL, קרן המו"פ ישראל-קוריאה, את המו"פ המשותף לסטרטאפים ישראלים וקוריאניים.

אנו מזמינים אתכם גם לעיין בכתבת זרקור מפורטת על פעילות הנספחות כאן, ולפנות אלינו באמצעות הדוא"ל (Korea@israeltrade.gov.il) לכל שאלה ועניין.

צור קשר עם:

יניב גולדברג

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל