האם צרכנית האנרגיה השלישית בעולם עומדת על סף משבר אנרגיה?

הגל השני של מגיפת הקורונה הכה בעוצמה רבה מכפי שהיה ניתן לשער ברפבוליקה ההודית. לצד השפעה חסרת תקדים על מערכת הרפואה, המצב החברתי והכלכלי, ייתכן כי משבר אנרגיה ייחודי עלול לפגוע גם הוא בתעשייה וענף התחבורה במדינה, על כל המשתמע מכך

 

נגיף הקורונה נמצא בנסיגה בהודו מזה כחודש, כך לפחות לפי הממשל ההודי וערוצי התקשורת הגדולים במדינה. במקביל מתקיים דיון האם הדיווחים מהימנים. ה New York Times מעריך שהמצב חמור בהרבה. הפער, לפי המגזין, מגיע עד כדי פי 26 יותר חולים ופי 13 יותר נפטרים מן הנגיף. הפער המרכזי וחוסר הבהירות נובע מיכולת הממשל לבצע כמות מספקת של בדיקות מדויוקות ואיכותיות. הדבר נכון בעיקר באזורי ספר ובקרב האוכלוסיה המתגוררת מחוץ לערים – כ 900 מליון תושבים. עם זאת, ישנה תמימות דעים כי הגל השני של מגיפת הקורונה הוא הקשה ביותר שחוותה הודו, וההשלכות לא פחות קשות מן הגל הראשון, ואולי אף יותר.

מתי זה התחיל?

בתוך בליל הפוסטים, כתבות, מאמרי דעה, דיווחים, עדכונים מהשטח, סרטונים ושידורים קצת קשה היה להבחין בתהליך נוסף שהחל לפני כחודשיים. אם לנסות ולתאר את תמונת המצב באופן מדוייק יותר, מחירי הדלק נמצאים בעלייה ממאי 2020, עת היציאה מן הסגר לראשונה בהודו בשנה שעברה. בסוף השנה, מחיר הבנזין התייצב על כ 90 רופי לליטר (1.23$~). ברם, מראשית ינואר 21' ועד סוף אפריל, המחיר עלה ב 7%, ל 97 רופי, העלייה היתה מתונה ולא מאוד מורגשת. אני יכול להעיד ממקור ראשון, כצרכן, המתדלק את רכבו אחת לשבוע במומבאי, השינוי לא היה מאוד מורגש משבוע לשבוע.

אז מה קרה עכשיו?

התפרצות הגל השני הובילה להטלת סגרים באופן לא אחיד על ידי כל ממשל מדינתי. נוצרו פערים אשר למידת ההידוק של כל סגר, ענפי מסחר או תעשייה שהוחרגו, משך הסגר ותגובת התושבים והשווקים. במילים אחרות, נוצר חוסר וודאות אשר טלטל את השוק והובילו להתייקרות נוספת. מחיר הבנזין לליטר במומבאי נעצר על סף ה 100 רופי (99.7) ונראה שחברות האנרגיה הממשלתיות, השולטות כמעט בכל שוק הדלקים הפוסילים בהודו, עושות כל שביכולתן כדי להישמר מסף ה 100 רופי, בעיקר בשל המחסום הפסיכולוגי וחשש ממחאות הציבור.

איך יוצאים מן המשבר? בעזרת אנרגיה מתחדשת!

ממשלת הודו, השולטת ביבוא, זיקוק ומכירת הדלקים המסורתיים, מוציאה הון עתק מדי שנה כדי לייצר אנרגיה ירוקה בעיקר על ידי רוח ופאנלים סולארים. בכל רחבי המדינה מוקמות חוות סולאריות וחוות רוח, בסבסוד או תמיכה ממשלתית. וחברות הענק ההודיות מגלות עניין רב בסקטור וניתן לראות מעורבות של ה"גורילות" דוגמת Hinduja ,M&M, Adani, Reliance, בתחום עם רצון להוסיף ולגדול בשנים הקרובות. בד בבד, מערך של הנעה בגז (LNG) נפרש בכל הודו ומשמש את שוק הרכב והתעשייה. כמעט שאין מונית במומבאי המתדלקת אלא בגז, ותורן משתרע דרך קבע בתחנות הדלק, אשר כולן כבר מספקות גז לרכב כיום. נוסף על כן הודו מקמדת שימוש במתנול בתעשייה בעיקר, המומר גם הוא לגז.

הביקוש אם כך הוא גדול ויש עניין רב בטכנולוגיה תומכת להקמה, תחוזקה, ניהול והתייעלות אנרגטית של התשיות הללו. אם מחברים את הנתון הזה עם המיתוג הנהדר שיש לישראל, ובפרט לחדשנות הישראלית, בהודו, נוצר פוטנציאל מצוין לכל חברה ישראלית אשר מעוניינת לפעול בשוק ההודי.

 

 

גם אתן/ם רוצים/ות לפרוץ ולהצליח בבירה העסקית של הכלכלה הגדלה בעולם? מעונינים למצוא לקוחות בשוק ההודי הענק? יש לכם מוצר שאתן חושבות שיכול לעבוד בתת היבשת ההודית? דברו איתנו!

אתם ואתן מוזמנים/ות לפנות אלינו, צוות הנספות המסחרית במומבאי, ונשמח לעזור לכם/ן לבחון את אינסוף האפשרויות שנמצאות בהודו, ולזהות את הזדמנויות עסקיות מעולות!

חברות המעוניינות לנצל את ההזדמנות מוזמנות לפנות אלינו כאן.

 

אתם מוזמנים להמשיך ולעקוב בבלוג זה ובדף ה LinkedIn  של הנספחות לעדכונים שוטפים.

 

 

צור קשר עם:

שגיא איצ'ר

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל