מסכמים חצי שנה בהודו – פרות, ארנקים דיגיטליים, עשיית עסקים בהודו ומה שביניהם

אחרי חצי שנה בתפקיד הנספחת הכלכלית ומגורים בניו דלהי (כבר?!) מתחילה להתקבל לה פרספקטיבה רחבה יותר על החיים בהודו, התרבות, הכלכלה, ההזדמנויות, חוקי השוק וכו'.

הדרך עוד ארוכה, והודו מלמדת אותך כל יום משהו חדש. אם אתם סקרנים, הרפתקנים וסבלניים המקום הזה הוא בהחלט בשבילכם.

הודו היא מדינה מורכבת, מאתגרת, מעניינת ומפתיעה. כמוה גם השוק המקומי שלה, אשר מושך אליו עם כל 1.3 מיליארד הלקוחות הפוטנציאליים שלו, לא מעט חברות ישראליות.

אגב, ברוח השקיפות זה המקום לציין שאמירה זו היא לא לגמרי נכונה, מהערכות עולה כי כוח הקנייה בשטח מסתכם לבין 300-400 מיליון לקוחות פוטנציאליים כאשר מדברים על מעמד הביניים והגבוה, שאר המיליארד פשוט לא רלוונטיים למחירים מערביים. על הרגישות למחירים עוד בהמשך.

לא מעט ניגודים ניתן למצוא כאן, מצד אחד עוני ששזור בחיי היום יום, גם בתוך שכונות היוקרה של דלהי, מצד שני קידמה טכנולוגית ואימוץ פתרונות חכמים באופן מהיר וגורף.

שוק הירקות הקרוב לביתנו בנוי ברובו מיריעות פלסטיק ישנות, שוכן על גדותיו של ביוב, הירקן לעומת זאת, מקבל תשלום בpaytm, אפליקציית התשלומים המובילה בהודו, שמקושרת לכל הבנקים ובתי העסק המובילים בשוק. זו רק דוגמא אחת לאופן בו הודו דילגה על כמה שלבים מסורתיים בהתפתחות הפתרונות הפיננסיים- אזרחים שבעבר לא היה להם חשבון בנק רשום ומוכר עברו ישירות להשתמש בארנקים דיגיטליים, וכל זה קרה באופן מקיף ומהיר. לצד העוני הניכר והפרות שפוגשים בחיי היום יום כאן בכל פינת רחוב תוכלו למצוא גם חברות ענק, קונגלמורטים שהינן מובילות בינלאומיות בסקטורים כמו אנרגיה ירוקה, נפט וגז, תעשיות פטרוכימיות, טלקום, תרופות ובריאות, רכב, ריטיילטק ועוד. זוהי מדינה של ניגודים.

הודו, בהובלתו של נרנדה מודי, שמה לעצמה למטרה להפוך למעצמה כלכלית ותעשייתית.

התכניות הממשלתיות  Make in India  וה – Atmanirbhar Bharat נותנות רוח גבית לכך. הודו, שצפויה להפוך לכלכלה השלישית בגודלה על פי התחזיות כבר ב 2030, רוצה לראות כמה שיותר השקעות נכנסות, העברת ידע, הכשרות, פיילוטים ועוד. חברות הודיות לא מעוניינות רק בעשיית עסקים, מעבר לקשר האישי שחשוב פה מאוד, הן רוצות לראות איך עשיית העסקים עולה בקנה אחד עם התכנית הממשלתית.

זכרו, כוח העבודה פה הוא עצום, והממשלה לא מעוניינת לראות את אחוזי האבטלה עולים, כפועל יוצא – חברות לרוב יחפשו איך פעילותן העסקית עם חברות מישראל תוכל לתמוך במקומות העבודה הקיימים ואף להגדיל אותן. התייעלות על חשבון מקומות עבודה? לא תמיד.

בנוסף על כך, חברות מקומיות לא תמיד יתרשמו מסיפור הצלחתן של חברות ישראליות בשווקים אחרים, הרבה יותר ירשים אותן לשמוע על פעילות עסקית מוכחת בשוק המקומי.

השוק בהודו לא מתנהג כמו השווקים המערביים, הוא זז לאט יותר, עסקאות מושפעות מהבדלים תרבותיים, לא מעט פעמים נדרש "חינוך של השוק" לפני היכולת למכור מוצר או שירות (דורש השקעות גבוהות מצד החברות הישראליות), לא תשמעו חברות שאומרות "לא" מה שיכול להטעות ועוד. על פניו שותף מקומי אינה תמיד דרישה משפטית אך בפועל, וכפי שמלמדת המציאות, מאוד קשה לעשות כאן עסקים ללא נוכחות בשטח. לחברות ההודיות חשוב לדעת כי לחברה הישראלית יש חברת בת מקומית, סניף מקומי או שותף מקומי או במילים אחרות- כתובת הודית לעבוד מולה.

רגישות למחירים היא נקודה משמעותית שכל חברה שחושבת לפעול כאן צריכה לקחת בחשבון. מוצרי או שירותי פרמיום בתמחור גבוה יהיה קשה למכור. יש כאן ניגוד עניינים מובנה, ישראל ידועה בפתרונות הטכנולוגיים המתקדמים שלה ומכאן שגם החברות המייצאות, אולם כדי לעבוד בהודו כדאי ורצוי לחשוב איך מתאימים את המוצר לשוק המקומי גם מבחינת תמחיר, גם אם הדבר כרוך בשולי רווח נמוכים יותר או התאמות טכנולוגיות. בסוף, חברה שתחכים לעשות כך תוכל לפנות לגודל שוק כה גדול שידע לפצות על המחיר הנמוכים, וההודים אגב יודעים זאת ואף מבקשים במסגרת השיחות עם החברות.

מעוניינים לשמוע עוד ולבדוק כיצד אנו בנספחות הכלכלית נוכל לסייע לכם?

אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו במערכת הפניות ליצואן או בכתובת המייל של הנספחות: Delhi@Israeltrade.gov.il

צור קשר עם:

נטאשה זנגין

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל