כ- 81 מיליון משרות אבדו כתוצאה ממשבר הקורונה בגזרת אסיה פסיפיק, על פי דו”ח של ארגון התעסוקה הבינלאומי ILO.
מדובר בנתון חסר תקדים שכן לירידות בכמות שעות העבודה הייתה השפעה הרסנית על התעשייה האסייתית וכמובן על ההכנסה באזור אסיה פסיפיק.
סך הכל, כמות שעות העבודה בגזרתנו צנחה בכ-15.2 אחוזים ברבעון השני וב-10.7 אחוזים ברבעון השלישי של 2020, ביחס לרמות לפני המשבר. צריך לזכור שיש מעל ל-20 מיליון איש העובדים בתעשיית התיירות בתאילנד במישרין או בעקיפין. עוד חשוב לזכור שמשובר לרוב במדינות בהם האבטלה היא מינימלית – בתאילנד לדוגמה עמד אחוז האבטלה בינואר השנה על 0.8 אחוזים בלבד.
יתכן כי זרז נוסף למספרי התעסוקה האמורים נובע מהמעבר הדרסטי לאונליין של מרבית הריטיילרים והסוחרים התאילנדים, מעבר שכבר היה בהליכים מתקדמים לפני פרוץ המגיפה. עם המעבר הזריז (והכפוי) למכירות באינטרנט, אין צורך עוד בכמות עובדים כל כך גדולה כאשר רק הגיוס במרכזי הלוגיסטיקה גדל.
נתון מעניין ולא מעודד נמצא בחוסר הפרופורציות באובדן שעות העבודה ובאובדן התעסוקה של נשים בהשוואה לגברים. תאילנד היא מדינה בעלת שוויון מרשים מאוד בין המינים ונראה כי המגיפה הצליחה להשפיע במידה מסוימת על מגמה זו. גם צעירים הושפעו במיוחד וקיים קושי אמיתי לשוב לשוק העבודה בגילאים צעירים ובניסיון מוגבל. חלקם של הצעירים באבטלה הוא בין פי 3 ל-18 יותר מחלקם באוכלוסייה.
הלשכה רחבה נוספת היא העלייה ברמות העוני לעובד, מדד אשר משמש תדיר על מנת לבחון חוסנה של כלכלה.
במספרים מוחלטים, ניתן לראות כי מאומדנים ראשוניים כ-22 עד 25 מיליון נפשות עלולים ליפול למעגל העוני בגזרת אסיה פסיפיק (אנשים החיים בפחות מ- 1.90 דולר ליום) למספר כולל של בין 94 ו -98 מיליון בשנת 2020.
