נכתב על ידי: חגית גלוסקא, הנספחות הכלכלית בדרום קוריאה
אחת הבעיות המרכזיות שניצבות היום בפני תחום החקלאות העולמי הוא יצור מזון מספק לאוכלוסיה מבלי לפגוע במשאבי הקרקע והטבע היקרים לנו כל כך.
הרבה ממערכי החקלאות הנוכחיים גורמים לייצור מוגבר של גזי חממה, כריתה של יערות, פגיעה במגוון הביולוגי, שחיקה של רכיבי הקרקע ופגיעה במאזן המים. גם בקוריאה, מדגישים גורמים רבים העוסקים בתחום הסביבה את חשיבות שינוי הגישה בנושא ניצול משאבי הקרקע לחקלאות, כדי למנוע את המשך הפגיעה.
החקלאות הקוראנית, כבר מימי קדם, העניקה חשיבות גדולה לשמירה על הסביבה וההתחדשות הטבעית של הקרקע. אחת הדוגמאות הטובות לכך היא העיירה גומסאם (Geumsan) במחוז צ’ונצ’אונגנאם
(Chuncheongnam) במערב המדינה, שבה גדל היבול המפורסם ביותר בדרום קוריאה – גידולי הג’ינסנג, שורש מרפא שהוכר על ידי האו”ם כמורשת חקלאית עולמית בעלת חשיבות. אתר הגידולים נבדק על ידי הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) ונמצא כי הוא עומד בכל הקריטריונים של ניהול משאבי קרקע בר קיימא.
אתרי הגידול משתלבים בין סוגים שונים של קרקעות אחרות שמשמשות לחקלאות של גידולים מסוגים שונים – שדות אורז וגידולי ירקות וקטניות, ומתקיים במקביל ליד יערות עם מגוון ביולוגי מוגן מבלי לפגוע בהם. בתהליכי הגידול עושים שימוש בפסולת אורגנית להעשרת הקרקע, הגנה על היבול וכן שמירה על לחות הקרקע בזמן בצורת. כך למשל נוטלים את קש האורז לאחר הקציר ומחפים על הקרקע בעתות שלא נעשה בה שימוש על מנת להגן עליה ולשמר את הלחות.
מאות שנים של גידול השורש לימדו את חקלאי האזור מהם תנאי החום, הלחות והחשיפה לאור בהם השורש גדל באופן אופטימלי והחקלאים מקפידים על גידול באופן סימביוטי עם הסביבה, ניצול דופן ההר ושימוש ביערות כשוברי רוח השולטים גם בחשיפה לשמש.
שיטת הגידול הקוראנית מבוססת על סבב ותחלופה של גידולים שונים שמטרתו להעשיר את הקרקע בחנקן הדרוש לגידולים, ומיקרואורגניזמים שונים המעשירים את הקרקע והיבול, התאמה לבעלי חיים נוספים המתקיימים מן הקרקע וצמצום עשבים שוטים המפריעים לגידולים.
כך, למשל, סבב הגידולים יבוצע בתחלופה בין גידולי ירקות כרוב, פלפל וצנונית ולאחריהם שעורה, שעועית, תירס או שיפון, ולאחריהם גידולי אורז, לעיתים הגידולים יהיו במקביל ולעיתים בתחלופה. המטרה היא להשיג איזון ושמירה על פוריות הקרקע לאורך זמן ומניעת שחיקתה ושחיקת מקורות מים.
הידע הקוראני משלב גם ייצור של דשנים והדברה באמצעים טבעיים שאינם מזהמים את הקרקע והגידולים תוך טיפוח התרבות של מיקרואורגניזמים, פטריות, חיידקים ושמרים המצויים באופן טבעי בקרקע. וכך, אין צורך בכימיקלים או פסולת בעלי חיים.
אבל דרום קוריאה לא רק מסתמכת על שיטות העבר, אלא מנסה לקיים חקלאות בת קיימא גם באופן מודרני.
לפני מספר שנים הוקם באחת מתחנות המטרו בסיאול סטארט אפ שנועד למקסם את השימוש במרחב העירוני, ובכך מצמצם את הצורך בהסבת קרקעות נוספות לחקלאות לצרכי מזון. וכך, הוקמה לה חווה חקלאית תת קרקעית בשם 8 FARM או METRO FARM. דווקא בתחנת מטרו סואנת במרכז העיר, מכל המקומות. שתיים נוספות נבנות בימים אלו. החווה בתחנה משתרעת על פני 394 מ”ר המחולקים לארבעה אזורים נפרדים – מתקן הגידול הראשי בו גדלה התוצרת באופן אנכי, גידולים מנותקי קרקע, בקומות, חווה קטנה חכמה, מרחב חינוכי לציבור וחנות בה נמכרת התוצרת החקלאית. כיום מגודלים בה 8 סוגים של ירקות וכל מיני סוגים של עשבי מאכל וחסות. האוויר, למקרה שתהיתם, עובר בפילטר כך שנמנעת כניסת אוויר עירוני מזוהם.
הודות לסביבה הסטרילית, אין גם צורך בקוטלי חרקים או חומרי הדברה רבים, והירקות בה מתהדרים בערכים של ויטמינים ומינרלים גבוהים בהשוואה לגידולים מקבילים. בנוסף, החווה אינה חשופה לנזקי מזג האוויר ולכן אין בה סיכון כלכלי גדול לחקלאי.
עם זאת, חשוב לציין שהגידולים כרגע אינם כלכליים לכל סוגי הירקות. למשל תפוחי אדמה ועגבניות ידרשו השקעה מרובה לצורך גידולם בתנאים אלו.
השאיפה של החברה שאחראית על הפרויקט – היא להקים פרויקטים נוספים דומים בתחנות מטרו נוספות בעיר, ובעיקר – להקים חוות גידול קטנות בבנייני מגורים שיאפשרו לדיירים לגדל בעצמם חלק ניכר מהצריכה שלהם בעתיד ובכך לשלב את הגידולים החקלאיים במרחב העירוני, לאפשר זמינות, טריות וחיסכון במשאבי קרקע יקרים.
***
הנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בקוריאה אמונה על הקשרים הכלכליים בין המדינות ופועלת יחד עם השגרירות, מכון הייצוא, רשות החדשנות ושותפים רבים אחרים לסייע לחברות ישראליות ליצור קשרים עסקיים עם חברות קוריאניות, למשוך השקעות קוריאניות לישראל ולפתח את תשתית הסחר עבור היצואנים הישראלים לקוריאה בתחומי הטכנולוגיה, מזון, חקלאות, מים ומוצרי הצריכה.
כמו כן אנו מקדמים פרויקטים משותפים בין חברות ישראליות לקוריאניות ביחד עם KORIL, קרן המו”פ ישראל-קוריאה.
אנו מזמינים אתכם גם לעיין בכתבת זרקור מפורטת על פעילות הנספחות כאן, ולפנות אלינו באמצעות הדוא”ל (Korea@israeltrade.gov.il) בכל שאלה ועניין.
