האם הודו בדרך לליברלזציה במדיניות הסחר?

בשנים האחרונות היינו עדים לגל עליות בשיעורי המכס על יבוא סחורות לתוך הודו.

Location India. Blue pin on the map.

התופעה החלה עוד לפני משבר הקורונה, ומשבר הקורונה אף הוסיף לה.

ניתן למנות מספר סיבות מרכזיות לתופעה זאת.

ראשית, יוזמת "ייצור בהודו" (Make in India) של ממשלת מודי הקוראת לפיתוח התעשיה המקומית ועם מטרה להגביר תעסוקה בקרב האוכלוסיה, משלבת בתוכה מתן הגנה על תעשיות מקומיות. לשם כך, קביעת מכסים גבוהים על מוצרים מתחרים הנה כלי מדיניות הנתפס לגיטימי להשגת היעד.

שנית, כל מערכת הסחר העולמית חוותה בעשור האחרון לחצים לעצירת הליברליזציה בסחר. כאשר מדינות אחרות מטילות מכסים גבוהים ושימוש גובר בהיטלי סחר, דוגמת ארה"ב, גם הודו מרשה לעצמה להטיל מכסים גבוהים.

שלישית, משבר הקורונה והסגר המתמשך של החודשים האחרונים השפיעו על כל שרשרת הייצוא, השינוע והלוגיסטיקה במדינה. שינוע של סחורות הפך לבעייתי יותר מן העבר, וגם רשויות המכס אינן מקילות על היבואנים בתהליך היבוא וחוקיות היבוא. המשבר הכלכלי והאבטלה הגבוהה במדינה מייצרים גם כן לחץ להמשך הטלת הגנות על התעשיה המקומית.

רביעית, המתיחות עם סין והקונפליקט הצבאי המתפתח בגבול, גרם לממשלה ההודית לנקוט בצעדים ממשיים להקטנת הגירעון המסחרי למול סין והקטנת התלות באופן כללי בסין לגבי סחורות ויבוא טכנולוגיה רגישה. בחודשים האחרונים, ראינו הטלת שיעורי מכס בשיעורים גבוהים על מוצרי אלקטרוניקה ותקשורת, לרבות טלפונים ניידים, טלויזיות, מוצרי חשמל, מוצרי מזון ואף כימיקלים וחומרי גלם לתעשיה. ברוב הקטגוריות היבוא המרכזי הנו מסין. מכיוון שאין הסכם אס"ח ספציפי עם סין שניתן להשהות, הטלת המכס היתה רוחבית לכל מוצרי היבוא באשר הם, כולל ממדינת ישראל.

בשטח, ניתן לראות את ההשפעה בטווח הקצר, בה חלק מן המוצרים שהיו זמינים נמצאים בחוסר. לדוגמא, טאבלטים וסמארטפונים מדגמים מסוימים לא נמצאים במלאי ואין צפי מתי יחזרו.

ראו גם הכתבות כאן וכאן.

בתקופה האחרונה נשמעים קולות אחרים, גם מצד הממשלה וגם מגורמים בתעשייה, הקוראים לשקול את מדיניות המכסים הגבוהה.

בעוד שקיים קונסנזוס בקרב מקבלי ההחלטות על הצורך לעידוד פיתוח התעשייה המקומית, נשמעים קולות האומרים שהמשך יישום מדיניות מגבילת יבוא לתקופה ממושכת פוגעת בתעשייה המקומית, בכך שהיא הופכת אותה להיות פחות תחרותית מול המקבילות בחו"ל, ובכך פוגעת ביכולות של היצואנים ההודים להשתפר ולהפוך מובילים ברמה עולמית.

אותם קולות קוראים לקביעת תאריך יעד לסיום המכסים הגבוהים (Sunset for increased import tariffs), וחזרה לליברליזציה הדרגתית במדיניות הסחר, כפי שהיתה בשנות ה-90 של המאה הקודמת.

האם זה יקרה בקרוב? נכון להיום, קשה לצפות זאת.

(בתמונה: ה Mantrimandir בעיירת אורווייל בגבול טמיל נאדו ופודנצ'רי. אולי הם יודעים לנבא לאן הכלכלה ההודית צועדת..)

 

במקביל, בשנים האחרונות ישראל והודו נמצאות בתהליך מו"מ על כינון הסכם אס"ח, שלא התקדם בקצב משביע רצון, וזאת על אף היחסים החמים בין שתי המדינות.

חתימה על הסכם כזה תעניק יתרון משמעותי לישראל בהינתן המדיניות ההודית הנוכחית מול שאר העולם.

נמשיך ונעקוב אחר ההתפתחויות במדינות הסחר של הודו.

 

 

 

צור קשר עם:

שי מוזס

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל