פוסט אחרון – סיכום שליחות (2016-2020) – ברק גרנות נפרד מהודו ברגשות מעורבים

ביום שלישי (15.9) בתום מסע של 20 שעות (דלהי – פאריס – תל אביב) נחתתי בישראל וסיימתי רשמית את שליחותי מטעם משרד הכלכלה והתעשייה בשגרירות ישראל בניו דלהי, הודו. שליחותי הממלכתית נמשכה 1705 ימים שהם: 56 חודשים או ארבע שנים ושמונה חודשים.

צוות הנספחות בהובלתי קידם, הפיק או יזם למעלה מ-109 פעילויות עסקיות הכוללות מפגשים עסקיים בין חברות ישראליות והודיות. מפגשים אלו, התקיימו, בין השאר, בישראל, שנחאי, ברצלונה, דיסלדורף, מינכן, סינגפור, אמסטרדם והודו (כמובן). הצוות פעל בעיקר ב-7 מדינות בצפון הודו (דלהי \ האריאנה \ UP \ רג'סטאן \ פונג'אב \ אסאם \ קולקטה) אבל גם במומבאיי, בנגלור והיידראבד (בתיאום ושת"פ עם הנספחים הכלכליים בבנגלור ומומבאיי). הצוות פעל וקידם תערוכות בישראל, בהודו ובמדינות שלישיות כאמור, דוגמת: HLS&CYBER, MedinIsrael, Agritech, Watec, MWC, MEDICA, IBC, Smart Cities Expo, Smart Mobiity Summit, ועוד.

צוות הנספחות פתח דלתות וערוצי תקשורת אל מפיצים, משווקים, סוכנים, לקוחות, שותפים עסקיים, משקיעים אסטרטגיים, מוסדות פיננסיים בינלאומיים וגורמי ממשל רלוונטיים (הן ממוני מכרזים והן גורמי רגולציה) ברמת הממשל הפדרלי וברמת מדינות המחוז כאחד. בתוך כך, פעל הצוות לקדם פתרונות ישראליים במגוון נרחב של תחומים, לרבות: סייבר, ביטחון מולדת (HLS), תחבורה חכמה, בריאות, ציוד רפואי, דנטל, אנרגיה (נפט וגז \ קלינטק \ סולאר) פתרונות לערים חכמות, תעשייה מתקדמת וייצור מתקדם, פוד-טק, חדשנות ומו"פ, ניהול מבנים ונכסים, פרוייקטים בינלאומיים, טלקום, IT, פינטק ו….. מים וחקלאות כמובן.

למעלה מ-253 פוסטים פורסמו בבלוג הלועזי (ושותפו בערוצי המדיה החברתית – פייסבוק \ טוויטר \ לינקדאין) ע"י צוות הנספחות בדלהי מאז ינואר 2016 – במטרה לחשוף חברות ישראליות בפני השוק ההודי. למעלה מ-125 פוסטים בעברית פורסמו בבלוג הייעודי של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, על מנת לעדכן את הגורמים העסקיים הישראליים המתעניינים בשוק ההודי – באותו פרק הזמן.

במאמצים לא פשוטים ותוך שיתוף פעולה עם הנספחויות האחרות של משרד הכלכלה בהודו, מטה משרד הכלכלה, מכון היצוא, רשות החדשנות, לשכת המסחר ישראל – הודו, סטארט אפ ניישן סנטרל, משרד החוץ ושותפים נוספים בישראל ובחו"ל, הצליחה הנספחות לייצר מספר מכובד של 46 סיפורי הצלחה (מאומתים וודאיים הקשורים ישירות למעורבות הנספחות) בהיקף של כ-75 מיליוני דולרים.

הנספחות בהובלתי טיפלה בתקופה הנדונה בכ-450 פניות רשמיות ויותר של יצואנים, תעשיינים, יועצים ולעתים אף יבואני סחורות חיוניות (במיוחד בתקופת הקורונה). כ-107 מהפונים, זכו לטיפול 'עומק' פרטני, במטרה להקל על פעילותם העסקית בשוק המאתגר (למעשה – הרבה יותר אבל אני דבק בנתונים הרשמיים). בכל אלו, טיפל צוות של 8 אנשי פיתוח עסקי (קציני סחר \ יועצים), שהצטמצם ל-7 ביוני 2016, ל-6 ביולי 2017, ל-5 במרץ 2018 ואז שוב עלה ל-6 בספטמבר 2018.

אגב, מעניין לציין כי במהלך התקופה הלא קצרה, זכיתי לעבוד עם 4 קונסולים, 3 סגני שגריר, 3 יועצי מדיניות פנים, 3 דוברי שגרירות, 3 קציני מנהלה, 3 קבטים, 3 נספחים צבאיים, 2 יועצים מדיניים חוץ, 2 שגרירים, 2 ראשי מחלקת דיפלומטיה ציבורית, 3 נספחי סיב"ט ונספח מש"ב אחד (וזה רק בתוך השגרירות). מול מטה משרד הכלכלה בארץ, הייתה לי את הזכות לעבוד עם 2 מנהלי דסק גיאוגרפים במינהל סחר חוץ ו-4 דסקאים בדסק 'הודו – סין' שהפך לדסק 'מוסדות פיננסיים ושווקים מתפתחים'.

הישגים מרכזיים

כותב שורות אלו הוא בוודאות הנספח הכלכלי הישראלי היחיד שהתמודד בתוך תקופת כהונה אחת בהודו עם: ביקור שר חקלאות ישראלי בהודו, ביקור נשיא מדינת ישראל בהודו, ביקור ראש ממשלת ישראל בהודו וביקור ראש הממשלה ההודי בישראל. אבל האמת היא, שלמעשה, האורחים הנכבדים היו פחות רלוונטיים לח"מ, האמון בעיקר על אירוח המשלחות העסקיות הנלוות לביקור רמי המעלה.

ואכן – בתקופת כהונתי, זכינו ליזום, להפיק ולארח בהצלחה, בין השאר: משלחת חברות עסקיות בהובלת שר החקלאות אורי אריאל (אפריל 2016) – שהציגה בביתן לאומי עצום (350 מ"ר) ומרשים שהוקם ע"י הנספחות בדלהי ובסיוע משרד החוץ ; משלחת של כ-40 נציגי חברות עסקיות שליוותה את כב' נשיא המדינה בביקורו ההיסטורי (נוב' 2016); משלחת של עשרות חברות עסקיות הודיות שליווי את ראש ממשלת הודו במהלך ביקורו ההיסטורי בישראל (יולי 2017); משלחת ישראלית הכוללת 150 אנשי עסקים וגורמי ממשל עסקיים – הגדולה בהיסטוריה של מכון היצוא – שהתקיימה לצד ביקורו ההיסטורי של ראש ממשלת ישראל בהודו (ינואר 2018); ביתנים לאומיים שהוקמו ע"י הנספחות הכלכלית – בסיוע ניוטק, מכון היצוא ומשרד החוץ – בתערוכה חקלאית בצ'אנדיגר (2016) ובתערוכות ערים חכמות ומים בדלהי (2016, 2017, 2018).

הנספחות הכלכלית גם הובילה את ההזמנה, ההבאה והאירוח של ראש המטה לקידום השקעות של הודו ומנכ"ל המשרד הממשלתי הפדרלי לתכנון מדיניות תעשייתית של הודו בישראל (מאי 2017). ביקור ייחודי זה הוביל לאימוץ מודלי הפעלה ישראליים שונים, לחיזוק יחסי העבודה ולהסכם הבנות ראשון מסוגו בין הרשות לפיתוח תעשייתי וקידום השקעות במשרד הכלכלה והתעשייה הישראלי, לבין הרשות ההודית לקידום השקעות (האמונה גם על פישוט תהליכים עסקיים, עידוד חדשנות ושיפור דירוגה של הודו במדד קלות עשיית העסקים) במשרד התעשייה והמסחר של הודו. הסכם שת"פ זה נחתם במעמד שני ראשי הממשלה, במהלך הביקור של רה"מ נתניהו בהודו (ינואר 2018).

לקראת סוף השליחות (ורגע לפני פרוץ הקורונה), בדצמבר 2019, אירחה הנספחות בדלהי משלחת חברות סייבר ראשונה מסוגה, שגוייסה ע"י מכון היצוא והובלה ע"י בכירי מערך הסייבר הממשלתי. הגעת המשלחת ובכירי מערך הסייבר, קידמו את תהליך החתימה על הסכם הבנות בתחום הסייבר בין המדינות (שנחתם לאחרונה). אולי ראוי גם לציין כי משלחת חברות בתחום האנרגיה המתחדשת, שהגיעה להודו באוק' 2018, כמעט והובילה להצטרפות של ישראל לברית הסולארית הבינלאומית (שווה לברר מדוע זה לא קרה בסוף).

אלפי הודים הגיעו לישראל במגוון אירועי 'אגריטק' אשר התקיימו בישראל ומאות יצאו מהודו לארץ לרגל תערוכות מים בישראל כגון Watec2017 ו- Watec2019, אירוע הבוטיק שהתקיים ב-2018 והתמקד בפתרונות ניהול מים לשעת חירום וכיו"ב. כמובן שהנספחות הייתה מעורבת בעוד עשרות משלחות נכנסות ויוצאות, בהשתתפות אלפי נציגי חברות הודיות ממגוון תחומים.

הנספחות הייתה פעילה בקידום מספר רב של שיתופיי פעולה ממשלתיים ויוזמות ממשלתיות (תקועות יותר או פחות): החל מהקרן הבילטרלית I4F (המופעלת ע"י רשות החדשנות הישראלית, GITA ומשרד המדע והטכנולוגיה של הודו – שהושקה לבסוף במעמד שני ראשי הממשלה בינואר 2018), דרך קידום חשיפה לתוכניות סיוע אחרות של 'רשות החדשנות', כמו "התכנית להתאמת מוצרים לשווקים מתפתחים" ו "תכנית הפיילוטים". לצד זאת, פעלה הנספחות לקידום חשיפה של חברות ישראליות לתכנית "כסף חכם" ו"שלב" של מינהל סחר חוץ – משרד הכלכלה והתעשייה.

אפילו תכנית "גשר לחדשנות" – תכנית שממש נהגתה לראשונה בפגישה בין השגריר דניאל כרמון והח"מ עם ראש המטה לקידום השקעות של הודו – אומצה בשלב מאוחר יותר ע"י קרן פירס ומשרד רה"מ, הועברה לתפעול רשות החדשנות ויושמה ברמת השטח על ידי יו"ר לשכת המסחר ישראל – הודו, עו"ד ענת ברנשטיין רייך. כל אלו ועוד, סייעו לחזק את הקשרים העסקיים בין הכלכלות, כמובן, אבל היו רק חלק ממכלול שלם של מהלכים ממשלתיים לחיזוק היחסים.

כך, למשל, השקת מסלולי הויזות העסקיות לתקופה של עד 5 שנים ב 2018  – בליווי וסיוע הנספחות כחלק מתהליך האישור – הסירה חסמים מהותיים בנגישות של גורמים עסקיים משמעותיים לשווקים בשתי המדינות. גם פתיחת הקו הישיר של AIR INDIA בין צפון הודו לישראל, הפכה ל Game Changer משמעותי מאוד והפכה מסע של 14 שעות ויותר לטיסה נינוחה של 7 שעות מעל סעודיה (על זה, לצערי, איננו יכולים לקחת שום קרדיט).

מעניין אולי לשתף כי דווקא הנספחות הכלכלית בדלהי הייתה זו שארגנה את המגעים הראשוניים בין חב' תעופה ישראלית לרשויות ההודיות, שהובילו להגברת הקישוריות התעופתית בין המדינות (בתקופתו קיווינו שיהיה זה קו אל ניו דלהי. בסוף נפתחו קווים לגואה וקוצ'ין). הנספחות אף הייתה הגורם המרכזי עימו באו במגע מנהלי שדה התעופה בדלהי, בניסיון לשכנע חברות ישראליות לבחור לטוס לבירה ניו דלהי במקום למומבאיי (אבל אלו כבר ממש מים מתחת לגשר).

קצת קשה להאמין, אבל נספחות דלהי הייתה מעורבת בתיאום פגישות עסקיות בין בכירי משרד האנרגיה הישראלי לצמרת הממשל ותעשיית האנרגיה ההודית בכינוס המתקיים בטקסס (!). בתוך כך – סייעה נספחות דלהי לנספחי משרד הכלכלה בהיוסטון (הקודמת והנוכחי) לתפור פגישות עם ראשי תאגידי ענק בתחום הנפט והגז, כמו גם בכירי ממשל הודיים רלוונטיים (כן – ההודים אכן קיבלו זיכיון לחיפוש גז טבעי במים הכלכליים של ישראל, אבל לזקוף זאת לפעילותנו – יהיה יומרני).

במאמצים רבים, טווינו קשרי עבודה מצויינים עם גורמי ממשל הודיים רבים, במשרדי התעשייה והמסחר, במועצה לביטחון לאומי, במערך הסייבר, במשטרות המדינתיות, ברשות שדות התעופה ובמשרדי ממשלה נוספים. יצרנו קשרים משמעותיים עם ארגונים לא ממשלתיים רבי השפעה ויצרנו מנגנון אפקטיבי לפתרון בעיות  רגולציה עבור החברות הישראליות –  היישר אל מול הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים, שיש בכוחם לסייע בהסרת חסמים ופתרון בעיות רגולציה. כמובן שגם יצרנו וחיזקנו את קשרי הנספחות וקציני הסחר עם מאות ואולי אף אלפי גורמים עסקיים הפועלים בצפון הודו.

אתגרים רבים

השירות בהודו לא היה כולו מדהים ומושלם. הודו היא מדינה מאתגרת, בעלת שוק שונה ותרבות עסקית זרה לרבות מהחברות הישראליות, שרגילות לעבוד אל מול השווקים בצפון ארה"ב ומערב אירופה: הדרישה להוכחת המוצר בשוק ההודי (פיילוט לכל הפחות); הדרישה להיתרים של גורמי רגולציה מקומיים; הדרישה לנוכחות וכתובת של החברה הישראלית בשוק ההודי עצמו; הדרישה שלא אחת עלתה לייצור מקומי כתנאי להשתתפות במכרזים ממשלתיים; הדרישה לשקיפות ופירוט על תוויות שלעתים מסכנת את סודות מסחריים; מקרים של הפרות זכויות יוצרים וקניין רוחני; הסכמים חתומים שהם רק בסיס למו"מ; תמחור מאתגר לישראלים; תהליכים עסקיים איטיים ומורטי עצבים; שינויי רגולציה – כל אלו ועוד מביאים לא אחת גורמים עסקיים רבים מישראל להתייאש מהשוק ההודי.

החיים בדלהי עצמה, אף הם מציבים אתגרים רבים בפני המתגוררים בה: חום כבד ויבש מהאביב ועד עונת המונסון (אפריל – יולי); חום לח וכבד במחצית השנייה של הקיץ – עונת המונסון, זיהום אוויר קשה בחורף (נוב' -מרץ), אתגרים ביטחוניים, הפסקות חשמל תכופות, 'אתגרי איכות' במים, הפסקות מים, יתושי דנגיי ומלריה, מפגעי תברואה, שווקים צפופים ועוד ועוד.

העסקים בדלהי פועלים לאט יותר ובירוקרטית יותר (גם בהשוואה לאזורים אחרים בהודו). מעורבות הממשלה – לטוב ולרע – מורגשת בכל פינה וכשעובדים עם הממשל, לא תמיד קל להבין עם מי אפשר להתקדם ולעבוד.

יש כ-70 משרדי ממשלה בהודו, מעורבות רבה מצד מוסדות פיננסיים וארגונים בינלאומיים, מדינות מחוז עצמאיות בתחומים רבים, מחוזות בתוך המדינות, רשויות מוניציפליות, אזורים בשליטת הממשל הפדרלי שנמצאים בתוך מדינות מחוז… יש מושלים (חלקם בעלי תפקיד ביצועי וחלקם בעלי תפקיד טקסי בלבד), יש ראשי ערים (רובם – חסרי סמכות), יש 'נציבים' (commissioners) בעלי סמכויות ביצוע רבות, יש 'בית משפט גבוה' ויש 'בית משפט עליון' ואפילו 'בית משפט ירוק'… יש שני פרלמנטים…. ואין ספור רשויות ממשל שונות.

קיימות רשויות שונות ורבות נוגעות לפעילות הנספחות הכלכלית כגון: Invest India וה- Niti Aayog, לשכות מסחר עוצמתיות בעלות תקציבים ממשלתים כמו FICCI ו-CII, ארגוני מעסיקים כמו NASSCOM (ארגון חברות ההייטק) וארגונים סקטוריאליים כמו IAMAI (איגוד חברות האינטרנט), ארגוני חברות רכב כמו SIAM וארגוני חלפים לרכב כמו ACMA, ארגוני תעשיית הסייבר כמו DSCI וחברות פרטיות בבעלות ממשלתית עם מנדט להגברת ההתייעלות האנרגטית בכל הודו כמו EESL. רק בתחום החדשנות לבדו, אפשר בקלות להתבלבל בין התפקיד של GITA ל Atal Mission Innovation, בין Start Up India לבין AGNI, בין I-Create ל- T-Hub.

לכך מתווספים האתגרים "מבית": בירוקרטיה, אתגרים אישיים ומשפחתיים (שמחות \ מחלות \ לידה \ אבל), מערכות מחשוב מאתגרות, שינוי בכוח האדם בצוות ובארגונים השותפים לעשייה, סוגיות פנים ממשלתיות, שיפוץ מבני של המשרד, תקלת אינטרנט שנמשכה (ואני לא מגזים) 5 חודשים… אין סוף אתגרים ו'הפתעות' שאת חלקן ניתן היה לצפות ואת חלקן, פחות.

מאמצים שהצליחו פחות

היו לנו גם כישלנות: לא הצלחתנו להפוך את תחום ההשקעות למחולל הכנסות וסיפורי הצלחה מוביל (למרות ארבעה סיפורי הצלחה משמעותיים) ; משלחת סייבר הודית גדולה – עליה עבדנו חודשים – ובסוף רוב החברים שנרשמו אליה היו מאיזורים באחריות נספחות מומבאיי; משלחת עסקית מישראל, בתחום החקלאות, ש-60% מחבריה פשוט קבעו תוכניות אחרות במקביל ללו"ז הרשמי וגרמו לנו להיראות כמו טמבלים מול נציגי חברות וגורמי ממשל הודיים ; בכיר ענף סייבר הודי שהודיע לנו על אי הגעתו כדובר מרכזי לאירוע – בבוקר של האירוע ; עוד אירועים ומפגשים עסקיים שונים שאולי יצאו מוצלחים… פחות.

יצוא של סחורות חקלאיות מישראל להודו עדיין לא קורה כמעט (למרות ביקורים תכופים במשרד החקאות ההודי בניסיון לזרז); מסיכות קורונה שהוזמנו ע"י יבואנים ישראליים מהודו טרם ה 18.3 לא קיבלו אישור ממשלתי לצאת את גבולות הודו, למרות כל המאמצים והלחצים. אכן, לא תמיד הצלחנו לפתור את כלל בעיות הרגולציה של חברות ישראליות מול השלטונות השונים והרבים בהודו; לא תמיד מצאנו את השותף האולטמטיבי לפעילותה של חברה בשוק המורכב; לא תמיד תאם השירות שלנו את הסטנדרטים השירותיים העומדים כנר לרגליי. כמו כן – למרות יוזמות רבות מצד גורמים בעלי השפעה, טרם הושגה פריצת דרך בתהליך כינון הסכם אזור סחר חופשי.

אין לי אלא לאחל למחליפתי שתצליח להשיג פריצות דרך במקומות שהצוות בהובלתי הצליח פחות.

ואף על פי כן – נוע תנוע

על אף כל האמור – אני גאה מאוד בהצלחה של צוות הנספחות לקצור עשרות סיפורי הצלחה, מחמאות ומכתבי הוקרה רבים, להשיג פריצות דרך ולעמוד באתגרים כמעט דימיוניים. לא מובן מאליו שהנספחות בדלהי הצליחה למקם עצמה ברשימת עשרת הנספחויות הכלכליות המובילות בעולם (ובקטגוריות מסוימות \ בתקופות מסוימות אפילו בטופ 5 ובטופ 3). ממש לא מובן מאליו.

אני גאה על כך שיחד, בעבודת צוות משותפת וחלוקת עבודה גמישה המאפשרת סיוע הדדי, תוך שיתוף פעולה עם צוות השגרירות, מטות משרדי הכלכלה, החוץ, מכון היצוא, התאחדות התעשיינים, משרד רה"מ, משרד האנרגיה והמים, Start Up Nation Central, לשכת המסחר ישראל – הודו ואחרים… יחד, תוך פתיחות ושיתוף פעולה, ייצרנו עשייה והצלחות בהיקפים גדולים בהרבה מהיכולת שלנו – כצוות נספחות – לייצר לבד.

אני עוזב את תפקידי בתחושה שנתתי את כל כולי להגשמת ייעדי הנספחות ומינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה בשוק ההודי, השלמתי חפיפה ממושכת למחליפתי – נטאשה זנגין (נכנסה לתפקיד החל מאמצע החודש) וקידמתי משמעותית את קשרי המסחר בין המדינות.

אני מותיר אחרי נספחות טובה יותר, משופצת, מסודרת, מצויידת היטב ברוב הכלים להמשך עבודה בעידן הקורונה ומנוסה בכל אתגר ובכל משימת פיתוח עסקי וקידום יצוא. צוות הנספחות הכלכלית מחזיק במארג קשרים עצום ויודע לתת מענה לכמעט כל חברה ישראלית ובכמעט כל תחום ואני בטוח ביכולתו להמשיך ולספק שירות מעולה לחברות הישראליות ושותפינו בארץ.

חוויה מדהימה

השליחות בהודו הייתה חוויה לחיים: מאתגרת, מספקת, צבעונית, מעשירה, מגוונת, מהפנטת ומעצימה. הודו של 2020 היא מדינה מתקדמת הרבה יותר מזו שהכרתי ב-2007 ואפילו יותר מזו שהכרתי ב-2016. השינוי בה מהיר, מדהים, מעורר הערצה ממש. זוהי מדינה ידידותית מאוד לישראל, המעריצה את יכולותיה ורואה בקשר עם ישראל שותפות גורל של ממש – הרבה מעבר ליחסים מדיניים או דיפלומטיים. החיבור הזה מורגש בכל מפגש עם כל גורם בכיר או זוטר – וזה פשוט מרגש.

הצבעים, הנופים, החוויות ובעיקר האנשים המדהימים שהכרתי בתקופת השירות, לעולם ישאירו בליבי מקום חם בלב עבור המדינה העצומה והמדהימה הזו. הייתה לי זו זכות גדולה לשרת בהודו ולייצג בה את מדינת ישראל, כלכלתה, תעשייתה וחדשנותה.

זו הייתה חוויה נהדרת אבל בתום כמעט 5 שנים, עם כל הצער שבדבר, החזרה לישראל נתפסת כמתבקשת, טבעית ונכונה.

תודות

אני מודה לחברות שפנו אלינו לקבלת שירות, לכל שותפינו לעשייה במשרדי הממשלה בישראל שראו בנו כתובת מרכזית לקידום עינייניהם בהודו, לארגונים הלא ממשלתיים השונים שנעזרו בשירותינו, לאנשי מכון היצוא, לשותפינו ברשות החדשנות, ללשכות המסחר (התאחדות התעשיינים \ איגוד לשכות המסחר\ לשכת המסחר ישראל הודו \ IATI) וכיו"ב, לעמיתיי בשגרירות ישראל בהודו (בעבר ובהווה), לצוות דסק הודו במטה מינהל סחר חוץ (לדורותיו), לראשי דסק הודו (צפריר אסף \ יריב בכר), לעמיתיי הנספחים הכלכליים במומבאיי ובבנגלור (וצוותיהם), להנהלת מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה והעומד בראשה, אוהד כהן, לראש אגף קידום יצוא – רן יחזקאל וקודמו יוני הדר, למשפחתי ככלל (אבי ז"ל ואימי שתיבדל לחיים ארוכים) וזוגתי בפרט (שלרוב ראתה אותי מגיע רק מאוחר בערב ונאלצה לסבול אותי מחובר למיילים ולהודעות שאינן נגמרות גם בבית).

ולצוות שלי – צוות נספחות משרד הכלכלה והתעשייה בשגרירות ישראל בדלהי – שפשוט מילאו את ליבי גאווה עשרות פעמים ובלעדיהם לא היה קורה דבר.

לכל אלו ולכל מי שאולי שכחתי – אני רוצה לומר, מכל הלב:

תודה, תודה, תודה.

שנה טובה לכולם.

 

צור קשר עם:

ברק גרנות

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל