מדוע מגייסת ממשלת הודו את ענקיות הטכנולוגיה להשתלבות בתעשייה הביטחונית?

שילוב של חברות הייטק במערכי ההגנה הלאומיים, אינו רעיון חדש לקורא הישראלי. בישראל, חברות הייטק רבות (ואפילו מוסדות אקדמאים) משתפים פעולה עם משרד הביטחון וצה"ל במטרה לאתר פתרונות חדשניים לאתגרים בשדה הקרב, בעורף, בימי שגרה ובימי חירום.

עם זאת, בהודו, הרעיון לרתום חברת תוכנה אזרחית ולשלב את פתרונותיה במערכי ההגנה הלאומים, הוא פחות מובן מאליו.

לכן, היו לא מעט גבות שהורמו בהודו, לאור הדיווחים בתקשורת על כך שממשלת הודו עתידה לגייס את ענקיות התוכנה לטובת המאמץ המלחמתי וליצירת אקו סיסטם טכנולוגי מכוון פתרונות הגנה וביטחון. ברקע הדיווחים, החלטת ממשלת הודו הפדרלית ושר הביטחון של הודו – Rajnath Singh, על עצירת היבוא של 101 טכנולוגיות צבאיות ממקורות זרים, על מנת לחזק את התעשייה המקומית, לבסס יכולות עצמאיות בתחום הפיתוח והייצור הביטחוניים ולצמצם סבירות להחדרת 'סוסים טרוייאניים' (בעיקר מצד גורמים סיניים).

Big data.

החלטה זו, יש לומר, מייצרת הזדמנות של זהב עבור חברות תוכנה וייצור מקומיות. חברות תוכנה הודיות, כגון –  TCS, HCL, Wipro, Tech Mahindra ואחרות – עתידות להשתלב במאמצים הממשלתיים בתחום ולפתח יכולות בתחום הסייבר, השליטה והבקרה וכיו"ב.

בעוד שמדינות כמו רוסיה, ארה"ב וסין ידועות בעולם בזכות פתרונותיהן המפותחים בסקטור הסייבר, ההגנה וביטחון המולדת, התעשיות ההודיות בתחומים אלו, אינן נהנות מיוקרה דומה נכון להיום. בנוסף, השינוי בתפיסת שדה הקרב העתידי, אף הוא מחלחל לרמת מקדמי ההחלטות בהודו, שמבינים יותר מתמיד כי מאבק צבאי אינו מוגבל לשדה הקרב הפיזי אלא חורג אל המרחב הוירטואלי.

כך, חברות תוכנה וטכנולוגיה הודיות, שפעלו עד כה בתחומים של שדרוג ומודרניזצייה של מערכות הצבא ההודי, עתידות להידרש כבר בעת הקרובה להציג ולספק למערכי הביטחון של הודו גם פתרונות בתחום הסייבר ההגנתי וההתקפי. על מנת להתמודד עם האתגרים הרבים והאיום מצד שכנותיה, הצבא ומערכת הביטחון של הודו חייבים לאמץ פתרונות מרובים גם בתחום הבינה המלאכותית (AI), לימוד מכונה, ניתוח המידע מלווינים, מודלים ממוחשבים, מחשוב לביש, ו-IOT.

גם מבלי להתייחס לאיומים הצבאיים ואיומי הטרור, ההשקעה בפתרונות הגנת סייבר עשויה לסייע לממשל ההודי להגן על מערכות המידע, התשתיות הקריטיות, המוסדות הפיננסיים והמידע הרפואי ולמנוע דליפת מידע לגורמים בלתי מוסמכים.

בתקשורת ההודית מביאים כדוגמא את שיתוף הפעולה בין חברת IBM האמריקנית לבין הממשל בארה"ב, במסגרת המאמצים של האחרון להגן על אמריקה והאינטרסים הלאומיים שלה מסביב לעולם. מומחים גורסים כי חברות התוכנה וההייטק של הודו עשויות לסייע לצבא לאתר טרנדים בזירה הגלובאלית ולגבש אסטרטגיה להתמודדות עם האתגרים הקיימים ולהיערך לקראת אתגרי תוכנה עתידיים.

ראוי אולי לציין כי תאגיד הענק TATA כבר מעורב בשורה של היבטים בפעילות מערכת הביטחון של הודו. גם חברות נוספות כמו Mahindra ועוד רבות אחרות פעילות בתחום. עם זאת, מעורבות זו הסתכמה עד לאחרונה בייצור אמצעי הגנה מוטסים שונים (רחפנים \ UAV \ מל"טים וכיו"ב).

לאור השינוי במדיניות הממשלתית, ניתן לצפות כי מעורבות המגזר הפרטי ביצירת תעשיית הייטק מוכוונת פתרונות ביטחוניים תסייע להודו לפתח יכולת בתחומי הסייבר, הביטחון וכיו"ב ובתוך כך – לספק מענה לצורך הממשלתי לבסס יכולות הודיות עצמאיות בתחומים אלו.

האם מדובר בהזדמנות לחברות ישראליות?

ייתכן מאוד שכן. חברות ה-IT ההודיות וודאי ישמחו להיחשף לחברות ישראליות רלוונטיות שיכולות להציע פתרונות טכנולוגיים מתקדמים בתחום ולהשתלב בפעילות החברה בהודו.

עם זאת, יש להניח כי להחלטות הממשלה ההודי תהיינה השלכות על סוגיית שייכות ה-IP, סוגיות שונות הנוגעות לבעלות על החברה ודרישות קפדניות הנוגעות להיבטים של חשאיות.

מקור: https://content.techgig.com/tcs-hcl-wipro-tech-mahindra-could-help-develop-indias-defence-technology-ecosystem/articleshow/77521068.cms

צור קשר עם:

ברק גרנות

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל