יומני הקורונה #4 – השיבה להודו

החזרה להודו הייתה חזרה למציאות אחרת. נדרשתי להגיש תצהירים בעמדה של משרד הבריאות (כצפוי) ולהתעכב יותר מבימי שגרה עד שפקידי ההגירה ווידאו כי יש לי את כל ההיתרים המיוחדים להיכנס אל הודו. הופתעתי לראות כי כל הספסלים הסטנדרטיים בשדה התעופה הוסרו והוחלפו בכיסאות בודדים ומרוחקים כמעה, המבטיחים בידוד חברתי של הנוחתים. היה גם מפתיע לראות עם היציאה מאזור קבלת המזוודות, כיצד הקימו השלטונות ההודים מאין בית חולים שדה, הקולט ומטפל בחולים החשודים כחולי קורונה בתוך הטרמינל (!). כל עובדי נמל התעופה (לרבות אלו הישובים מאחורי זכוכית) הקפידו הקפדה יתרה על עטיית מסיכות. הדרך מהשדה אל הבית בהודו הייתה קצרה ומהירה מבימים כתיקונם, ואני? אני נכנסתי לבידוד של 14 יום, כמקובל.