מדינה יהודית באוסטרליה ? ההיסטוריה מלמדת שלא היינו ממש רחוקים ממנה

סיום כינוס הקונגרס הציוני הראשון בבאזל, שוויץ, בסוף אוגוסט 1897, בו קבע הרצל ש'בה ייסד את מדינת היהודים', היה בעל חשיבות היסטורית עצומה בעיקר במיתוג התנועה הציונית העולמית בקרב יהדות העולם, במקביל להעלאת הסוגיה היהודית על סדר היום הבינלאומי והקריאה להקמת בית לאומי לעם היהודי בשטחי ארץ ישראל ההיסטורית.

בפרק הזמן שחלף עד להכרזה על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל עם סיום המנדט הבריטי במאי 1948, או במילים אחרות, בתקופה של כ-51 השנים בין שני האירועים המכוננים בהיסטוריה של הציונות והעם היהודי, הופיעו ונבחנו רעיונות שונים שבחלקם אף הובילו לגיבוש תוכנית פעולה מגובה במאמצים אמיתיים לאתר חבל ארץ או מדינה – שבה תוקם מדינת היהודים.

הרעיון היה הקמת מדינה יהודית עצמאית באזור גיאוגרפי שיאפשר זאת, במקום בארץ ישראל ההיסטורית שהייתה תחת שליטת העות'מאנים עד לתום מלחמת העולם ה-1 והמנדט הבריטי משנת 1921, שתאפשר קליטת יהודים עד שיתקיימו התנאים לחזרה למולדת ההיסטורית, בה תיווסד מדינת היהודים.

אף על פי שאף לא אחד מהרעיונות הגיע לשלב בשלות ומימוש, הרי שחלק מהתוכניות בהחלט התקדמו משולחן השרטוט לשלבים שונים של סקרי מחקר ובחינה.

התוכנית המתקדמת, הידועה ביותר ואולי השאפתנית ביותר לייסד מדינה יהודית באזור שאיננו ארץ ישראל ההיסטורית ידועה כ'תוכנית אוגנדה' שהוצעה להרצל ובאמצעותו להנהגה היהודית על ידי שר המושבות הבריטי ג'וזף צ'מברליין בשנת 1903באזור מערב אפריקה שהיה אז תחת שליטה בריטית והיום הינו חלק מקניה.

היתה זו הצעה קונקרטית בזמנה שפילגה את ההנהגה היהודית, שהחליטה בסופו של דבר בשנת 1905 לדחותה, אחרי שמשלחת מומחים ומחקר ביקרה באזור ומצאה אותו בלתי מתאים להקמת מדינה.

עדיין, רעיונות ומאמצים שכללו ניסיונות לבחון העברת אוכלוסייה יהודית גדולה ומפוזרת במדינות שונות באירופה ולייסד תנאים שיאפשרו את יישובם הרחק מארצות המוצא שלהם, התקיימו גם באזורים אחרים במהלך המחצית הראשונה של המאה ה- 20: בברזיל, אקוודור, אלסקה, מדגסקר, והייתה גם מחשבה להקים מדינה יהודית עצמאית בלא אחר מאשר אזור צפון מערב אוסטרליה. רעיון ומחשבה שכשבוחנים אותם במרחק הזמן, היו לא לגמרי הזויה, חסרת סיכוי או תקנה.

כתבה זו מספרת את סיפור התוכנית המעט מוזרה להתיישבות יהודית באוסטרליה ואיך כמעט כולנו היינו יכולים להיות אוסטרלים אם רק דברים היו מתרחשים אחרת.

אסיים אותה בטענה אירונית למדי, לפיה במידה מצומצמת הרעיון לא לגמרי נכשל וטריטוריה שהיא כיום בעיקר בעלת ערך ומשמעות נדל"נית יוקרתית מרכזית באוסטרליה, הפכה להיות בעלת דומיננטיות יהודית מובהקת, הגם שממש לא 'מדינה'.

תוכנית קימברלי הייתה יוזמה שאפתנית להתיישבות יהודית נרחבת בחבל ארץ בשם קימברלי בצפון מדינת מערב אוסטרליה. התוכנית בראשיתה אף קיבלה תמיכה ואישור קיום בדיקת סקר התכנות מממשלת אוסטרליה.

התוכנית נהגתה על ידי קבוצת אינטלקטואלים ואנשי עסקים יהודים מאירופה בשנת 1935 בהם אלברט איינשטיין, בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בינואר 1933 והתגברות האנטישמיות במדינות אחרות באירופה. הקבוצה חשבה שאוסטרליה היא כנראה המקום המרוחק ביותר על פני האדמה שיהודים יוכלו להתיישב בה ולחיות בה בבטחה ללא רדיפות, פוגרומים ואנטישמיות רחבה.

היוזמה שבזמנו דווחה בהרחבה יתרה בתקשורת האוסטרלית והיהודית באירופה, נידונה בממשלה הפדרלית שכיהנה בזמנו באוסטרליה, הובילה בסופו של דבר ב 1944 להתנגדות להקמה של 'מדינה בתוך מדינה' או חבל ארץ אוטונומי יהודי שיהיה בעל סמכויות ומידת עצמאות ובעיקר מיועד או מוגבל ליהודים, דוברי שפה שאיננה אנגלית.

במיוחד, האמור הוא בתקופה במהלכה פעל השלטון באוסטרליה לקלוט מהגרים במסגרת לאומית-אוסטרלית מגבשת. על אף זאת, גישות אחרות מעניינות באוסטרליה, בעיקר של תנועות פועלים סוציאליסטיות מקומיות, דווקא התחברו לרעיון של הקמת בית לאומי ליהודים בחבל קימברלי בעיקר מסיבות דתיות, הומניטריות וכלכליות.

סיפורנו מתחיל בשנת 1933 אז נסע משורר יידיש יהודי בשם זכריה חנא בֶּרגנֶר לביקור באוסטרליה. המשורר שנהג לחתום את כתביו ושיריו בשם: מלך רביץ, היה מבקר ועורך ספרות שחי בפולין של היום אז חלק מהאימפריה של אוסטרו-הונגריה.

מצויד במכתב המלצה מלא אחר מאשר אלברט איינשטיין ומצלמת קודאק מתקדמת לתקופה, קיים המשורר היהודי מספר פגישות עם בעלי תפקידים בכירים בשלטון הפדרלי בקנברה והצליח לקבל מממשלת אוסטרליה סוג של אישור, מעין כתב האמנה, בפועל תמיכה ממשלתית לתור את ארץ הקנגרוז במסע גילוי וחיפוש יבשתי במטרה למצוא באוסטרליה מקום נוח ומתאים להגירה והתיישבות של יהודים.

מלך רביץ היה חבר ופעיל תחילה בארגון פוליטי יהודי בשם The Jewish Territorial Origination שנוסד ב 1903 כמענה לתוכנית אוגנדה במטרה להתנגד לרעיון מדינה יהודית באפריקה והחזיק בדעה אנטי ציונית שתמכה באיתור חבל ארץ חלופי מתאים במקום זה של ארץ ישראל, משאת נפשה של התנועה הציונית. התנועה שנקראה בקצרה הטריטוריאליזם היהודי, הייתה בפועל גישה שונה / מקבילה לציונות ששאפה להשיג טריטוריה ליהודים, לאו דווקא בארץ ישראל שבה יתקיימו חיים אוטונומיים לאומיים. לטריטוריה זו ע"פ דעתם, שתהיה המתאימה ביותר לצורכי היהודים, יהגרו יהודי אירופה ומקומות אחרים בעולם ויקימו לעצמם בית לאומי עצמאי. הטריטוריאליזם התנגד לגישה הרואה ביהדות ישות רוחנית וביהודים עם בלי ארץ, אלא אוכלוסייה אתנית ייחודית ששואפת לאוטונומיה משפטית ועצמאות יהודית במקום מושבם, כמובן בכל אזור שיתאים לקיומם של חיים יהודיים בטוחים ועצמאים.

אע"פ שהארגון חדל להתקיים ב 1925 שנים לאחר דחיית תוכנית אוגנדה, רעיונותיו המשיכו להדהד וקיבלו דחיפה בשנת 1935 אז קמה תנועה יהודית אחרת בלונדון בשם Freeland League for Jewish Territorial Colonization בראשותו של סוציאליסט יהודי בשם יצחק נחמן שטיינברג, בעיקר כתגובה לעליית הנאצים לשלטון שנתיים קודם לכן והחקיקה האנטי-יהודית שנפוצה בגרמניה. התנועה פעלה מתוך אג'נדה לייסד אוטונומיות יהודיות בדרך של רכישת שטחים ואדמות בעיקר בצפון ודרום אמריקה, קיבלה את הרעיון של מלך רביץ לאחר ביקורו באוסטרליה ב 1933 והחליטה שהיא תקחל על עצמה ותפעל לממש אותה.

כשמלך יצא לדרכו, הוא קיים מסעות שנמשכו חודשים רבים בלב המדבר האוסטרלי שהזכירו לו את מדבריות סיני ויהודה וכללו ביקור ושהיה קצרים בעיירה Alice Springs בה הצטרפו אליו נושא כלים ממוצא אבוריג'יני ונהג משאית איטלקי. לאחר שבועות ארוכים של חיפושים ממושכים, בלתי נגמרים, הגיעה החבורה לאזור המתקרא קימברלי אזור שהיום מהווה חלק ממדינת מערב אוסטרליה WA. זהו חבל ארץ רחב ידיים, עשיר באוצרות ומשאבי טבע, הממוקם בצפון מערב יבשת אוסטרליה ובו התרשם המשורר-מגלה הארצות היהודי מלך רביץ שהוא עשוי להיות מתאים ואידאלי להתיישבות מאסיבית ולהקמת מדינה או לפחות אוטונומיה יהודית כך קיווה.

ע"פ זיכרונותיו של מלך רביץ, חבל קימברלי לא רק נראה לו כמתאים מאוד למטרה הזו היות והיה עשיר באוצרת ומשאבי טבע, רחב ידיים ובעל אוכלוסייה דלילה, אלא שבניגוד לשאיפות להקים מדינה יהודית בארץ ישראל בלב המזה"ת העוין את התנועה הציונית ומתנגד בתוקף למדינה יהודית עצמאית, התרשם האחרון שלא תהיה התנגדות מיוחדת אלא דווקא תמיכה ביישוב האזור באוכלוסיית מהגרים אירופית, בעלת כישורים מוכחים והשכלה רחבה.

התוכנית שקיבלה כתוצאה ממסע הגילוי את השם תוכנית קימברלי, מצאה בתחילה אוזן קשבת גם בקרב ההנהגה הציונית באירופה ואכן בשנים שלאחר פורסמה אף החלה לרקום עור וגידים בעיקר בהובלתו של מייסד הליגה היהודית החופשית יצחק שטינברג שפעל לקדם את יוזמת קימברלי, ואף הגיע לבקר בה בעצמו והצליח להתקדם עם גיוס תמיכה לרעיון מלא פחות מאשר חברי תנועות פועלים באוסטרליה עצמה.

בשנת 1933 התנועה הציונית הייתה כבר מוכרת, ידועה ופעילה באירופה כאשר יוזמת קימברלי החלה לתפוס תאוצה.

הפעילים שהצטרפו אליה האמינו שבניגוד לארץ ישראל הקטנה יחסית בשטחה, שחיה בה אוכלוסייה ערבית משמעותית המתנגדת בתקיפות לתנועה הציונית, הרי שתוכנית קימברלי תאפשר הגירה והתיישבות יהודית בלתי מוגבלת, ללא מגבלות של שטח או משאבים החסרים בארץ ישראל תחת המנדט הבריטי, ובעיקר ללא חיכוכים ומאבקים עם האוכלוסייה המועטה שהתגוררה בה. מלך המשיך במסעותיו בעולם ולבסוף התיישב בקנדה, נפטר בה ב 1941 ולא זכה לראות את ייסודה של מדינת ישראל או לממש את תוכנית קימברלי שהוביל והגה.

מספר שנים לפני הקמת מדינת ישראל וקודם לכן קבלת החלטת החלוקה בנובמבר 1947, במהלך הצבעה שהתקיימה בפרלמנט האוסטרלי ב 15 ביולי 1944 שהוביל רוה"מ אוסטרליה אז John Curtin, הוחלט גם מצד ממשלת אוסטרליה להתנגד לרעיון האוטונומיה/מדינה ובהמשך לכך רוה"מ אוסטרליה עדכן את יצחק שטיינברג בהחלטת ממשלתו, במכתבו אליו:

The Australian government would not "depart from the long-established policy in regard to alien settlement in Australia" and could not "entertain the proposal for a Jewish group settlement of the exclusive type contemplated by the Jewish Freeland League".

כשם שתוכניות מרחיקות לכת ומציאות לא תמיד מתגשמות הרי שעם פרוץ מלחמת העולם השנייה, התמורות הטקטוניות שהתחוללו באירופה, שואת היהודים ועם התחזקות התנועה הציונית בסיוע להצלת רבבות יהודים במהלך ולאחר השואה ובעיקר לאחר הכרזת העצמאות והקמת מדינת ישראל ירדה בפועל תוכנית קימברלי מהפרק ונגנזה.

תוכנית המדינה היהודית בחבל קימברלי, צפון מערב אוסטרליה:

Durack leasehold as Jewish homeland

אם לסיים בנימה חיובית ולהצטער שלא זכינו להיות 'עם חופשי באוסטרליה', ראוי להזכיר שאוסטרליה היא בית לאוכלוסייה יהודית גדולה יחסית, מבוססת, ציונית מאוד, שתומכת, מגינה ובאופן כללי תומכת ומזדהה בישראל בכל ליבה.

כמעט 120 אלף יהודי אוסטרליה מתגוררים כיום בעיקר בסידני ומלבורן שתי ערי המחוז העיקריות של אוסטרליה. למי שמכיר וביקר בה, הפרוורים המזרחיים (the Eastern Suburbs) של העיר סידני, ושכונת קופילד (Caulfield) במלבורן הינם שכונות המגורים המבוססות והעשירות ביותר של סידני ומלבורן בהתאמה, ומקום מגוריה ומגוון מוסדותיה של מרבית הקהילה היהודית של אוסטרליה. השכונות בהם מתגוררים יהודי סידני ומלבורן (שקיסריה, כפר שמריהו או סביון מרגישות בהשוואה להן כעיירות פיתוח), אמנם רחוקות מאוד מלהיות מדינה יהודית שחלמו וראו בחזונם מלך רביץ ויצחק שטיינברג, אם כי אין ספק לגבי הצביון היהודי העכשווי שלהם.

לכן, בהתבוננות היסטורית משעשעת משהו, אפשר לומר שהרעיונות השאפתנים של המשורר היהודי מלך רביץ לא נכשלו לחלוטין, אלא קיבלו ביטוי שונה לגמרי מאלו שהתכוון אליהם המשורר היהודי, הגם שמדובר בעיקר באזורי נדל"ן יוקרתיים עם איכות חיים, ביטחון אישי של תושביהם ולא במדינה.

צור קשר עם:

שי זריבץ'

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל