הודו דורגה במקום ה 4 בהשקעות לסקטור הפינטק ב 2019. מי דורגה במקום ה 5?

תחום הטכנולוגיות הפיננסיות (Financial technologies – fintech) הוא בין הצומחים והגדולים בעולם. ב 2019, ארה"ב, סין וברטיניה התייצבו כ 3 התעשיות אשר גייסו את ההשקעות בהיקף הגבוהה ביותר בבחינה עולמית. לראשונה, הצטרף סקטור הפינטק ההודי למועדון ה 5 הגדולות במקום הרביעי. מי דורגה במקום החמישי המכובד? תמשיכו לקרוא

הודו מאוד ענייה, יש בה יש פינטק בכלל?

ב 2019, תעשיית הפינטק ההודית גייסה השקעות בסך 3.7 מיליארד דולר, פי 2 מ 2018, ובכך ייצבה את עצמה כאחת מן התעשיות הגדולות בעולם. חלק גדול מן ההשקעות הגיעו ממשקיעים זרים, אשר מביעים אמון הולך וגובר בתעשייה המקומית ומזהים את הפטנציאל שלה. באופן מעניין, פתרונות דיגטליים בתחום המימון, תשלומים או הלוואות נדרשים ונצרכים הרבה יותר במדינות מתפתחות. לשם השוואה, קצב הטעמת הפינטק הממוצע בעולם עמד על 64% ב 2019, בעוד ששווקים מתפתחים דוגמת סין והודו, הגיעו ל 87%. למה?

Bank the Unbanked            

במרבית, אם לא כל המדינות המפותחות לגופים הפיננסיים ישנה מערכת אשר יודעת לזהות את הלקוחות שלה, לברר את הצרכים שלהם, רמות הסיכון השונות, כושר ההחזר ובעיקר לקבל בטוחות או ערבויות במקרה והלווה לא יעמוד בהחזר ההלוואה שלו. זה מאפשר לבנקים, חברות אשראי, קרנות וחברות ביטוח להעניק הלוואות ליחידים ועסקים, קווי אשראי נדיבים וחבילות מימון שונות לכל דורש, שכן הם יודעי ברוב המקרים 'לגדר את הסיכון' שלהם. 

מה קורה בכלכלות מתפתחות?                                                                                     

המקרה כאן הוא שונה. מאוד. במדינות אלו, חלקים נרחבים מן האוכלוסיה חסרים תיעוד או עבר פיננסי. אנשים רבים מקבלים שכר שעתי, יומי או שבועי במזומן, ואין ברשותם חשבון בנק להפקיד בו את כספם.

זאת האוכלוסיה שהבנקים והמוסדות הפיננסיים המסורתיים והשמרניים, לא יעניקו לה שירותים פיננסיים ולא יעסקו בה כלל. והם האנשים שצריכים פתרונות מימון יותר מכולם. בפועל נוצר מצב מעט אבסורדי בו מיליוני הודים אשר מעולם לא יכלו להחזיק בכרטיס אשראי, יכולים לשלם באמצעות אפליקציות וכלים דיגיטליים בסופר מרקט, תחנות דלק, בתי מרקחת והרשימה עוד ארוכה.

בכל זאת, מה עם הבנקים?

אז כפי שניתן להבין, מדובר בתעשייה שצומחת בקצב מהיר מאוד עם פוטנציאל אדיר, אשר צפויה לגדול פי 3 עד 2025, גם נוכח משבר הקורונה, ונתונים אלו לא חמקו מעיני הבנקאים ההודיים. הבנקים בהודו, פרטיים או בבעלות ממשלתית (חלקית), מבינים שהדרך היחידה לנהל מערך בן יותר מ 300 מליון חשבונות בנק, שגדל כל הזמן, מחייב שימוש נרחב בטכנולוגיה ובכלים דיגיטליים מתקדמים מאוד. אז מה מחפשים הבנקים והגופים הפיננסיים ההודיים?

Anti-fraud, Risk and Compliance – בתוך מערכת עם מאות מיליוני לקוחות, שרבים מהם מבקשים לקבל מימון או תשלום בפעם הראשונה, המערכת הפיננסית ההודית חייבת כלים אשר יכולים לתת אינדיקציה איכותית וברורה לגבי אמינותו של הלקוח / לווה / ספק. הבנקים ההודים כל הזמן מחפשים טכנולוגיות חדשות אשר תאפשר להם לאמת לקוחות, להפחית סיכון, להימנע מתרגילי 'עוקץ', אי פרעון להוואות וכמובן להוסיף ולפעול במסגרת החוק בכל האמור לגבי החזקת או העברת 'הון שחור' וכו' באמצעות כלים פיננסיים.

Payments and Money transfers – ההודים משלמים בכלים דיגטליים בהיקפים חסרי תקדים. Paytm לבדה מדווחת על יותר ממיליארד פעולות בחודש המבוצעות על יד קרוב לחצי מיליארד משתמשים – עסקים ואנשים פרטיים. ב 2018 Amazon India והמתחרה המקומית, Filpkart בבעלות Walmart, דיווחו על מחזורים עסקיים בשיעור של 3.2 ו 3.8 מילארד דולר (בהתאמה) מקמעונאות מקוונת ברשת בלבד. כמות תשלומים דיגטלים מחייבים טכנולגויות תומכות – אישור עסקאות, גבייה, ניטור הרגלי קניה ואופטימיזציה וכן והגנת סייבר ייעודית.

Lending and Financing – דו"ח של PWC מנובמבר האחרון מציין כי:  At least 90% ‘credit-invisible' individuals and MSMEs who previously had no credit access will be served in coming years. There are also huge untapped opportunities, especially outside metro and urban cities and in specific sectors/verticals. Due to challenges in physical outreach and data availability, innovation is required.                                                  

פער השוק בהודו הוא ענק וגדל בהתדמה. הביקוש, שגדל כל הזמן, ממשיך לפגוש היצע נמוך מאוד. יחס החוב של משקי הבית בהודו הוא בהיקף של 11% לעומת 49% בסין. ההודים קונים פחות מכפי שהיו יכולים מכיוון שאין מי שילווה למשקי הבית ו MSMEs. הפער מתחדד לאור העובדה שמדובר בכלכלה השישית בגודלה בעולם, עם קצב גידול ממוצע של כ 6% בשנה, בחמש השנים אחרונות. אז מדוע קיים פער כזה? מדובר בשילוב של חוסר אמון וחוסר הכרות עם הלווים החדשים, ואוכלוסיה ענקית במרחב הכפרי או הסמי אורבני (עיירות קטנות) ללא גישה פיזית או דיגיטלית למקורות מימון. כפי שמצוין בדו"ח המענה הוא חדשנות וטכנולוגיה. במילים אחרות, כאשר יש פער שוק שצמא לפתרונות – זה הזמן להיכנס לתמונה.

אז מי דורגה במקום החמישי ב 2019?

ישראל. שוק הפינטק הישראלי דורג במקום החמישי והמכובד בסקירה עולמית לגיוסי הפינטק עם סך גיוסים של 1.8 מיליארד דולר. ניתן לראות בשוק ההודי כמתרחה של זה הישראלי אז זאת תהיה טעות – פתרונות פינטק ישראלים נדרשים כעת בהודו יותר מתמיד, ומשבר הקורונה רק מחדד עד כמה. חברות מסקטור הפינטק וגם חברות מתחום הגנת הסייבר לגופים פיננסיים  – אל תשבו על הגדר ו'תפספסו את הרכבת', נצלו את ההזדמנות וכנסו לשוק ההודי כבר עכשיו.

אתם ואתן מוזמנים/ות לפנות אלינו, צוות הנספות המסחרית במומבאי, ונשמח לעזור לכם/ן להיכנס ו/או לגדול בשוק ההודי, למרות ובזכות אתגרי הקורונה.

חברות המעוניינות לנצל את ההזדמנות ולפרוץ לשוק בהמרכז הודו מוזמנות לפנות אלינו לייעוץ, לחצו כאן.

אתם מוזמנים להמשיך ולעקוב בבלוג זה ובדף ה LinkedIn של הנספחות לעדכונים שוטפים

 

 

 

צור קשר עם:

שגיא איצ'ר

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל