איך לוקחים משכנתה מה'בנק העולמי'?

בנק או מוסד פיננסי?

הבנקים הראשונים בעולם התחילו את דרכם בצפון איטליה סביב המאה ה- 15. השם "בנק" אגב, מגיע מהמילה האיטלקית Banco שפירושה הוא ספסל או דלפק עליו התנהלו הפעולות הפיננסיות המודרנייות הראשונות.

בזמן שמרבית הבנקים הינם מוסדות פרטיים למטרות רווח, ישנם כמה ארגונים בין לאומיים רחבי היקף, אשר נקראים בנקים, אבל פועלים בצורה שונה מאוד ממה שמקובל לחשוב על בנק בימינו – המוסדות הפיננסיים הבין לאומיים. המוסדות פועלים לצמצום אי השווין ופערים חברתיים, בעיקר בעולם המתפתח. מרביתם נקראים בנקים מולטיליטרליים לפיתוח (הבנק לפיתוח אמריקה הלטינית – IADB, הבנק האירופאי לשיקום ופיתוח – EBRD, הבנק האפריקאי לפיתוח וכו') ולמראית עין הם פועלים כמו כל בנק שהכרתם: מגייסים הון ומלווים אותו. כן, הם מלווים, עם ריבית, כמו כל הלוואה אחרת…

אך בניגוד לבנק מסחרי, המוסדות הפיננסיים מגייסים את המימון שלהם ממדינות. המדינות השותפות של הבנק, הן בעלות המניות שלו פשוטו כמשמעו. בנוסף המדינות החברות בבנק מעבירות תרומות לטובת פרוייקטים או שהן מבקשות לקדם מתוך אלו שבהם עוסק הבנק (אנרגיה נקיה, חינוך, מים, חקלאות – כמעט כל המוסדות הללו אימצו את ה SDG של האו"ם). למדינות הללו יש 'מקום סביב השולחן' והן יכולת להשפיע ולעצב את מדיניות הבנקים, סדרי העדיפויות והפעילות השוטפת.

אז הרבה מדינות עשירות הקימו ארגונים עשירים שמגייסים הרבה כסף. איך זה עוזר למדינות מתפתחות?

המוסדות מעניקים למדינות הנתמכות הלוואות לתקופות ארוכות מאוד ובתנאי ריבית והחזר נוחים מאוד, באופן ניכר לעומת הלוואה מקבילה בשוק החופשי, וכך מאפשרים למדינות מתפתחות לממן מיזמים שונים אשר לא יכלו להתקיים באף דרך אחרת. בנוסף, הפרוייקטים נועדו לקד אג'נדה חברתית, סביבתית וכו'.

אם המדינות המפותחות כל כך רוצות לעזור, למה הן לא נותנות מענקים ומימון פילנתרופי? ריבית נוחה היא עדיין ריבית וצריך לשלם אותה…

זה נכון. חלק קטן מתקציב המוסדות מחולק כמענקים, והחלק הארי כהלוואות. ישנן שתי סיבות עיקריות שהסיוע מגיע בצורת הלוואה ולא כמענק. הראשונה – ניסיון העבר מלמד שכאשר כסף ניתן כמתנה, ללא פיקוח ובקרה לגבי השימוש בו, הוא לא תמיד משמש למיגור עוני ואי שיווין. הסיבה השניה היא תשואות ורווח. למרות שהמוסדות לא מחלקים דיוודנדים ואינם נסחרים בשוק ההון, המוסדות שואפים להיות רווחיים ולסיים את שנת הפעילות עם מאזן חיובי ועם עודפי מזומנים בקופה. רווחי המוסדות מתורגמים לעוד הלוואות ועוד סיוע לעולם המתפתח.

אז אפשר לקחת משכנתה בבנק העולמי?

ובכן… לא! אבל אם הייתם מדינה יכול להיות שכן הייתם מקבלים הלוואה מהבנק. המוסדות הפיננסיים אינם מלווים כסף ליחידים או אנשים פרטיים, אלא למדינות או גופי ממשל גדולים (עיריית סאו פאולו, מדינת מהרשטרה וכיו"ב) ובחלק מהמקרים משמשים כמשקיעים בסקטור הפרטי. לכל הלוואה יש ייעוד ספציפי וברור לגבי פרוייקט אותו היא עתידה לממן. הקמת סכרים, מתקני התפלה, הטעמת מערכת לימוד ממוחשבת או עידוד עסקים בבעלות נשים ומיזמי שיווין מגדרי – כל אלו כבר זכו למימון המוסדות. ממשלה הנתמכת ע"י המוסד הפיננסי תבקש ממנהלי הבנק הלוואה לצורך מסויים, שכמעט תמיד יהיה בעל אופי כלכלי-חברתי או מעולם התשתיות הפיזיות. בשנים האחרונות אנו עדים לתמיכות בהיקפים גדולים לתחום ה IT, הגנת סייבר ופרוייקטי מחישוב שונים. הנהלת המוסד תאשר את ההלואה (או לא…) ואז למעשה תתחיל העבודה בפעול. יש צורך מצד המדינה הלווה, ויש נכונות מצד המוסד לממן – אבל איך מתחילים לבדוק מוכנות למתקפת סייבר או טיהור מים שזורמים לאוקיינוס השקט?

אז איך זה עובד בפועל?

כמעט כל פרוייקט של המוסדות הפיננסיים הבינ"ל מתחיל בבדיקות של המצב הקיים, סקר ובחינת התשתית במדינה הלווה והפקת דו"ח אשר משמש במידה רבה לאפיין את המכרז ואת אופי הפרוייקט בפועל. חברה שהשתתפה בכתיבת אפיון הבעיה מנועה מהגשת מועמדות בשלב המכרז עצמו, אולם לאורך השנים ניתן לראות שיש זיקה בין מדינת המוצא של כותבי הדו"ח לבין מדינת המוצא של החברה הזוכה בביצוע הפרויקט בפועל. זאת ועוד, הקרנות שמפעילה ממשלת ישראל בבנקים השונים (ראה מטה), ממנות את הסקרים והאפיון הפרוייקטים, ובכך מאפשרות למדינות ולבנקים לפרסם את המכרזים ולקדם את הפרוייקטים השונים שלהם.

לאחר אפיון הבעיה וההמלצות לפתרון, המוסד הפיננסי יפרסם מכרז בין לאומי, שקוף וברור. כל חברה העומדת בתנאי הסף יכולה להגיש מועמדות למכרז, והחברות המתאימות ביותר יזכו בביצוע הפרוייקט בפועל. ההתקשרות של החברה הזוכה תהיה מול הממשלה הלווה, אך מקור המימון, ולא פחות חשוב מכך, מנגנון הפיקוח, יוותר בידי המוסד הפיננסי. כך שלמעשה המוסד מנטרל ומעלים הרבה חששות אשר קיימים בעבודה עם ממשלות במדינות מתפתחות ובראשן החששות הנוגעות לגבי וודאות התשלום במועד מוגדר מראש. למעשה הבנקים יצרו מנגון אשר מספק שקט ובטחון לכל הצדדים המעורבים: המדינות המתפתחות מקבלות ידע, שירותים והטמעה מחברות בינלאומיות, בעלות מוצרים איכותיים ועובדים מקצועיים, אשר עברו בדיקת נאותות (Due diligence) ארוכה וקפדנית ע"י המוסדות. החברות מאידך, יודעות כי התשלום שלהן מובטח על ידי מוסד פיננסי עשיר, בעל מוניטין אמין וישר. הבנקים מצידם, מבטיחים לעצמם שההשקעה שלהם לא תרד לטמיון ותשפיע לטובה על האוכלוסייה במדינה הלווה.

אז איך ניתן להשתלב בכל הסיפור הזה?

ממשלת ישראל, היא בעלת מניות בחלק מן הבנקים, ומפעילה קרנות בבנקים השונים. EBRD (קרן בתחום הסביבה והאנרגיה הנקיה, יחד עם המשרד להגנת הסביבה) IADB (קרן מים וקרן להגנת סייבר יחד עם מערך הסייבר) The World Bank Group (קרן לפיתוח סייבר DDP) קישור לעמוד הפרוייקטים של הבנק (בכל התחומים), פעילות משותפת עם ה IFC (חלק מהבנק העולמי) בתחום חברות הבריאות. ממשלת ישראל חברה גם בארגון ה WRG 2030 כחלק מן ה Governing Council של הארגון. הקרן, אשר פועל תחת הבנק העולמי, פועלת בתחום המים במדינות מתפתחות ברחבי העולם, ובתוך כך גם במהרשטרה, הודו. מעבר למעקב אחר מכרזים ופרסומים של הבנקים הללו (להירשם לרשימות התפוצה…), אתם מוזמנים לעקוב אחר עמוד הבית של דסק שווקים מתעוררים ומוסדדות פיננסים, במטה מינהל סחר חוץ, לגבי פעילות ישראל עם המוסדות הפיננסיים הבין לאומיים והזדמנויות לחברות ישראליות ולקרוא את המדריך לעבודה עם המוסדות הפיננסיים.

וקצת קורונה לסיום…

וכמובן שגם במקרה הזה יש השפעה ל COVID19. מראשית השנה, העביר הבנק העולמי להודו כ 2 מיליארד דולר להתמודדות עם נגיף הקורונה. ה ADB העביר מיליארד וחצי נוספים וה AIIB עוד חצי מיליארד. סה"כ 4 מיליארד דולר קיבל הממשל ההודי בתוך 5 חודשים כדי להתמודד עם הנגיף. כפי שכבר תואר לעיל – הממשל ההודי יחפש חברות פרטיות, גם כאלו מישראל, אשר יוכלו לתת מענה לאתגרי הקורונה, יציאה מן המשבר הנוכחי ועבודה של תשתיות קריטיות וצוותי רפואה שיכינו את הודו לקראת המשבר הבא.

אתם ואתן מוזמנים/ות לפנות אלינו, צוות הנספחות המסחרית במומבאי, ונשמח לעזור לכם/ן ללמוד על פעילות המוסדות הפיננסיים בהודו ולזהות הזדמנויות שהן גם רווחיות וגם עוזרות להפוך את העולם למקום טוב יותר – ללא טיפה של ציניות.. חברות המעוניינות לנצל את ההזדמנות ולמצוא פרוייקטים בין לאמיים בהודו מוזמנות לפנות אלינו לייעוץ, לחצו כאן. אתן ואתם מוזמנים להמשיך ולעקוב אחרינו בבלוג זה ובדף ה LinkedIn של הנספחות לעדכונים שוטפים.

צור קשר עם:

שגיא איצ'ר

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל