האור בקצה המנהרה? – הודו, ביוטק והזדמנויות עסקיות

בדומה למדינות רבות, ממשלת הודו מרכזת את מרבית פועלה על-מנת להיאבק בנגיף הקורונה ולחזור לפעילות כלכלית מלאה. רק לפני מספר ימים, הכריז ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי על כך ש-21 ימי הסגר אשר הוטלו על המדינה כולה, יימשכו לפחות עד ה-3 במאי. חשוב לציין כי הסגר הוסר בחלק מהאזורים הכפריים בשל סיבות כלכליות. נכון להיום, התגלו כעשרים ושמונה אלפי מקרי הדבקה מנגיף הקורונה, ומספר המתים עומד על כתשע מאות, מספר יחסית נמוך בהשוואה לגודל האוכלוסייה ולמקומות אחרים בעולם. 

עם זאת, היקף גודלו של הסגר ממחיש את גודל האיום שמהווה נגיף הקורונה לא רק על כלכלת המדינה, אלא גם על מערכת הבריאות, שנמצאת בסכנת קריסה במקרה של הדבקה המונית. רופאים ומומחים מזהירים שעלייה חדה במספר מקרי ההידבקויות בהודו עלולה להוות מכה קשה למדינה, כפי שקרה לאחרונה בארה"ב ובמדינות אירופה, בייחוד כשלוקחים בחשבון את שיעורי העוני, צפיפות האוכלוסין ובפרט את תפוסת היתר בבתי החולים גם בימים כתיקונם. תחום  בריאות הציבור הינו תחום האחריות של כל אחת ואחת מן המדינות בהודו ולכן נוצר מצב בו חלק מהמדינות ערוכות יותר ובעלות מערכות בריאות איתנות יותר מאשר מדינות אחרות.

 בתוך כך, הנחת העבודה של ממשלת הודו, שעד קרוב לאמצע מרץ לא עירבה את הסקטור הפרטי במדינה בהתמודדות עם המגפה, החלה להשתנות כאשר משרד הבריאות ההודי החליט לאפשר למעבדות פרטיות לבצע בדיקות לקורונה. בהמשך לכך, ב-24 למרץ Mylab Discovery Solutions הייתה החברה ההודית הראשונה לקבל את אישור המועצה ההודית למחקר רפואי (ICMR) להתחיל לייצר ערכות בדיקה לקורונה מסוג PCR-RT. בתחילת חודש אפריל, הודיע ה-Institute Genomics and Integrative Biology  (IGIB) על כך שמדענים הצליחו לפתח בדיקת רצועת-נייר המאפשרת לקבל את התוצאה תוך שעה. בדיקה זו נמצאת כעת בשלבי בדיקות אמינות ודיוק בקרב קבוצת חולי קורונה.

ב-9 לאפריל החליט בית המשפט העליון במדינה שבדיקות הקורונה יינתנו לציבור בחינם, זאת בשל הרצון למנוע את התפשטות המחלה ולאפשר גם לתושבים דלי היכולת להיבדק. עיכובי אספקה של ערכות הבדיקה המהירה (השונות מבדיקת ה-PCR-RT) מסין הביאו לכך שממשלתו של מודי אישרה את אספקת הערכות מ-51 ספקים שונים בעולם, ביניהם חברה ישראלית אחת.

בדומה לשאר העולם, גם בהודו גוברת ההנחה בקרב גורמים בסקטור הפרטי כי האצת המחקר והפיתוח של תרופה וחיסון הינה הפתרון היחיד למגפת הקורונה. קיראן מאזומדאר-שואו, יו"ר  חברת הפארמה ההודית הגדולה מבנגלור, ביוקון (Biocon), התראיינה למספר כלי תקשורת ודיברה על כך שמלבד פיתוח של בדיקות מתוחכמות יותר, ביוקון עובדת יחד עם מספר חברות גדולות לשם פיתוח חיסון למגפה, יחד עם תרופות וטיפולים מצילי חיים אשר אמורים להקל את הלחץ על מערכות הבריאות בהודו ובשאר העולם. היא מציינת שתיקח לפחות שנה עד שנוכל לראות את החיסון ומדגישה את הצורך שעדיין קיים לבדיקות ולטיפולי מנע, בכדי לבלום הגעה של מטופלים למצב קריטי בו הם זקוקים למכונת הנשמה. היא ציינה כי המגיפה הביאה יחדיו צוותים ואנשי רפואה, מדענים, מהנדסים ואנשי הייטק שבשיתוף פעולה יכולים להתמודד עם הבעיה ולהביא את הודו ואף את העולם ליציאה מן ההסגר.

ביוקון הינה חברה בסדר גודל עולמי. מלבד הודו, החברה פועלת באיחוד האמירויות, סינגפור, אירופה, ארה"ב ומלזיה. ביוקון יחד עם חברת הבת שלה Biocon Biologics, אחראיות לייצור סוגים שונים של תרופות, בהן תרופות משופרות. Biocon Biologics מתמחה בתרופות מסוג ביוסימילרז (biosimilar). ביוקון ידועה בעולם כאחת מיצרניות אינסולין הגדולות ביותר. בדצמבר 2019, השיקה החברה יחד עם חברת מיילן (Mylan) האמריקאית תרופת ביוזימילרז לטיפול בסרטן השד וסרטן הקיבה שהומלצה פה אחד ע"י ה-FDA. 

לאתר הרשמי של ביוקון לחצו כאן.

כמו כן, נדמה כי חברות ביוטק ישראליות עשויות להרוויח משיתוף פעולה עם חברות הודיות במציאת טיפולים שונים ופיתוח חיסונים. עד כה, נדמה כי שתי המדינות שיתפו פעולה מספר פעמים במהלך המשבר הנוכחי כאשר הודו העבירה ציוד רפואי לישראל ואף תרופה ניסיונית לקורונה במהלך החודש האחרון.

על-מנת לקדם את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות הוקמה לפני שנתיים מסלול קרן ישראל – הודו I4F. מטרתה העיקרית של התוכנית היא קידום ותמיכה במיזמי מו"פ משותפים בין חברות ישראליות והודיות, במגוון תחומים שונים, עם עדיפות לתחומים מסוימים כמו בריאות, מים, חקלאות ועוד. הקרן מסייעת במימון עד לגובה של כ-50% מהוצאות המו"פ המוכרות כאשר סכומי התמיכה נעים בין 250 אלף – 1.25 מיליון דולר לפרויקט מכל גוף מימון. ישנם שני סוגי פרויקטים הזוכים לתמיכת הקרן: 

•    פרויקט מו"פ בילטרלי המאופיין בחדשנות טכנולוגית משמעותית.

•    פרויקט של התאמת מוצר.

למידע נוסף על קרן ישראל – הודו F4I ועל הרשות לחדשות לחצו כאן.

חברות ביוטק ישראליות המעוניינות בכך מוזמנות ליצור קשר עם הנספחות הכלכלית בבנגלור על-מנת לבחון הגשת בקשה לקרן הבילטרלית למימון מחקר משותף עם ענקית הפארמה ביוקון.

פוסט זה נכתב בסיוע של גב' אנאל ממן, צוערת בקורס נספחים כלכליים 2020, משרד הכלכלה והתעשייה.

צור קשר עם:

שי מוזס

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל