'האריה ההודי' Vs וירוס הקורונה – מי ינצח?

1.3 מיליארד הודים מצויים כבר חודש בבידוד, איש איש בביתו, ולא ברור מה הוא השלב הבא. מה כן ברור? שכלכלת הדמוקרטיה הגדולה בעולם תזדקק לסיוע וכלים טכנולוגיים לאחר שתצליח 'לשטח את העקומה'

 

ברבעון האחרון אשתקד, הצמיחה של הכלכלה ההודית חוותה האטה משמעותית, ו'צנחה' לרמה של 5.7%, הנמוכה ביותר מאז הרבעון האחרון של 2013. על אף שמדובר בצמיחה כלכלית חלומית עבור מרבית מדינות העולם, נציגי המערכת הכלכלית ההודית היו מוטרדים מהנתונים הנמוכים, אבל שמרו על אופטימיות זהירה. בראשון לפברואר, שרת האוצר ההודית, Nirmala Sitharaman, הציגה את תקציב המדינה ל 2020. היא הבהירה שהודו שואפת להכפיל את התוצר שלה מ 2.7 טריליון דולר, ל 5 טריליון דולר בתוך חמש שנים!              מה ששרת האוצר, אולי, לא לקחה בחשבון השלכות הצפויות על הכלכלה מידיעה שהתפרסמה יום קודם לכן:  ב 30.01.20 התגלה המקרה הראשון של חולה קורונה במדינת קֶרֵלָה בדרום הודו.

כמרבית מדינות העולם, הרשויות ההודיות הגיבו למצב ע"י נקיטת צעדים שונים והחרפתם עם התפשטות הנגיף: הגבלות על כניסה ממדינות נגועות, בדיקות בשדות התעופה, בידוד השבים מחו"ל והגבלות גורפות לגבי כניסת זרים להודו. הכל היה הכנה למה שקרה ביום שלישי ה24.03.20.  ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, הודיע על סגר כללי וגורף בכל רחבי תת היבשת – בתוך ארבע שעות בלבד 1.3 מיליארד איש 'הוכנסו לבתיהם'.

הלכה למעשה, הכלכלה החמישית בגודלה בעולם נעצרה למשך עשרים ואחד יום, שהוארכו לארבעים יום.

איך יראה המשק ההודי ביום שאחרי? מה יהיו ההשפעות על הכלכלה המתפתחת הגדולה בעולם? האם היעד של חמישה טריליון דולר יושג עד 2025? מי 'יצא עם ידו על העליונה' – ה"אריה ההודי" או הנגיף המטריד?

קשה לספק תחזית ברורה בנוגע ליציאה מן ההסגר ומה תהיינה ההשפעות על המשק. ישנם כמה ענפים שכן ניתן להעריך, כבר בשלב זה, שיזדקקו לסיוע וכלים (טכנולוגים ברובם) בחודשים הקרובים. מקצתם לפניכם:

  • פינטק – אינשורטק (Insurencetech): על פי ההערכות, צפוי גידול ברכישות פוליסות בריאות, מצד מעמד הביניים ההולך וגדל בהודו. מוצרים דיגיטליים לניהול פניות לקוחות, חידושי פוליסות, טיפול בתביעות, תשלומים ופיצויים ללקוחות יוכלו לחסוך לחברות הביטוח עלויות כוח אדם, לייעל את השירות ולספק מענה איכותי ללקוחות אשר יעדיפו להמשיך לצרוך שירותי ביטוח ללא הגעה לסניף, כפי שעשו בשבועות האחרונים בשל הסגר.                                                                                                                                            
  • פינטק – בנקאות מקוונת (Financial services / Digital banking): כבר היום ענף הבנקאות ההודי מספק שירותים מקוונים ללקוחות רבים ועל פי תחזיות מספר הלקוחות עומד לגדול באופן משמעותי. לדוגמא; תשלומים דיגיטליים, של הסקטור העסקי והקמעונאי, חוו גידול משמועתי לאור הגבלות התנועה והוראות הסגר. תופעה זו צפויה להימשך ולהתרחב. בנקים וגופים פיננסיים ירצו אולי להמשיך ולהעסיק עובדים מרחוק ויידרשו לפתרונות הגנת סייבר איכותיים ונרחבים. בטווח הקצר, בנקים יזדקקו להערכת סיכונים דיגיטלית מדויקת ומהירה לגבי לווים חדשים או קיימים וכושר ההחזר שלהם נוכח משבר הקורונה.                                                                                                                              
  • הגנת סייבר (Cybersecurity): המעבר לעבודה מהבית/ עבודה מרחוק חשף עסקים ורשויות ממשלתיות רבות לסיכוני אבטחת מידע, קשיים בגישה למידע רגיש או חיבור לשרתים. מפגשים עסקיים או ישיבות מקצועיות שהתקיימו דרך פלטפורמות שונות ( ZOOM ושירותים דומים) חוו פגיעות מצד גורמים עוינים. הגנה על התקשורת של כל ארגון הייתה קריטית ערב משבר הקורונה והצפי הוא להתגברות הדרישות והרגולציה בתחום זה.                                                                                          
  • ענף הרכב (Automotive): ענף הרכב ההודי סובל ממיתון וירידה משמעותית בהיקפי המכירות מזה כשנה, לאחר כמעט עשור של עליה בביקוש. ולראייה, ענף הרכב מהווה כ 10% מהתוצר ההודי (רכבים וחלקי חילוף יחד). אין ספק שהסגר והפניקה הכלכלית שהתלוותה אליו יפגע עוד בביקוש ובצריכה של רכבים.                                                                                                                                        למרות זאת, לענף יש פוטנציאל רב. מרצדס-בנץ, ב.מ.וו, טויוטה, קבוצת ניסן, יונדאי הן רק חלק מן חברות הרכב אשר מפעילות מערך תעשייתי נחרב בהודו החל ממו"פ ועד ייצור חלקי חילוף. במקביל, סיוע ממשלתי נרחב לענף (הורדת מס החברות בענף, הגדלת ה'פחת' על רכבים חדשים) שצפוי עוד להתרחב משנה את התמונה העגומה. מעורבות של חברות הרכב הגדולות בעולם יחד עם סיוע ממשלתי יאפשרו לענף לצלוח את המשבר בקלות יחסית.                                                                                         התכנית הממשלתית (BS-VI (Bharat stage 6 for emission standards, אשר מחייבת את יצרני הרכב לצמצם פליטת מזהמים ע"י מנועים יעילים יותר ושימוש בדלקים נקיים יותר, היא הזדמנות מצוינת לייצא פתרונות חדשניים אשר יספקו מענה לאתגר זה.  

כאמור לא ניתן לדעת איך יראה השוק ההודי בימים שאחרי הקורונה. התחזיות נעות בטווח שבין פגיעה מינימלית בצמיחה ובצריכה הפרטית לבין צמיחה של כ 2% בלבד. אך, גם אם התחזית הפסימית תתאמת, ואין עוררין על כך שיהיה מדובר במכה קשה לכלכלה ההודית, עדיין מדובר בגידול אדיר (במונחים ריאליים) ואין ספור הזדמנויות לחברות ישראליות אשר מחפשות לצמוח ולהתרחב באופן עקבי ומתון לאורך שנים.

אתם ואתן מוזמנים/ות לפנות אלינו, צוות הנספות המסחרית במומבאי, ונשמח לעזור לכם/ן להיכנס ו/או לגדול בשוק ההודי, למרות ובזכות אתגרי הקורונה.

חברות המעוניינות לנצל את ההזדמנות ולפרוץ לשוק בהמרכז הודו מוזמנות לפנות אלינו לייעוץ, לחצו כאן.

אתם מוזמנים להמשיך ולעקוב בבלוג זה ובדף ה LinkedIn של הנספחות לעדכונים שוטפים.

 

צור קשר עם:

שגיא איצ'ר

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל