מה הלאה עבור אוסטרליה – ניתוח ההזדמנות הכלכליות לאחר היציאה מהמשבר

בתחילת המאה ה-20, בנו לראשונה שני יצרני אופניים אמריקאיים וילבור ואורוויל רייט את המטוס הראשון בהיסטוריה – "המעופף של רייט" (שהיה סוג של דאון ממונע). בטיסתו הראשונה שנמשכה כ-12 שניות, חצה "המעופף" כ-37 מטרים. בשנת 1949, הציגה חברת התעופה הבריטית "דה הבילנד" (de Havilland) את מטוס הנוסעים הראשון בעולם שנכנס לייצור סדרתי – "קומט" (Comet). הקומט היה חד-כנף, בעל גוף צר, מנועי סילון ומכ"מ המאפשר טיסה בתנאי ראות מוגבלת ובגשם. למעשה, היה זה המטוס המודרני הראשון ומבנהו משמש כמודל למטוסי הנוסעים של ימינו.

התפתחותה המטאורית של התעופה האזרחית התאפשרה אודות למשברים הרבים אשר פקדו את העולם במחצית הראשונה של המאה ה-20: לאחר מלחמת העולם הראשונה, הצליח צ'רלס לינדברג לחצות בפעם הראשונה את האוקיינוס האטלנטי כשהמריא מניו-יורק ונחת בשדה תעופה הסמוך לפריז. בשנות ה-30 לאחר "השפל הגדול", החלו לראשונה בייצור מטוסים ממתכת (היות ועד אז יוצרו מטוסים מעץ ובד) והחל משנות ה-30 הומצא (וזמן קצר לאחר מכן הוכנס לשירות צבאי – ולאחר מכן אזרחי) מנוע הסילון ששינה את עולם התעופה לחלוטין, ואילו במלחמת העולם השנייה פותח המכ"מ (מגלה כיוון-מרחק). התעופה האזרחית הינה דוגמה אחת מיני רבות, המתארת את האופן שבו משברים מתמשכים מהווים זרז לפיתוח ויישום של חדשנות טכנולוגית.

המשבר הכלכלי הוא תוצאה ישירה מהתפשטות נגיף הקורונה שהחל מסוף 2019 וקיבל כתוצאה מכך את שמו: Covid -19. ייחודו של המשבר בהשוואה למשברי עבר (השפל הגדול ב1929, או המשבר הכלכלי העולמי של 2008), הוא שהוא נובע מזעזוע בצד ההיצע כתוצאה מקיטון דרמטי ביציאה לעבודה בכל ענפי התעשייה.

לצורך מניעת התפשטות הוירוס גיבשה אוסטרליה אסטרטגיית תגובה והתמודדות שכוללת שלושה שלבים. הראשון הוא עצירה ובפועל סגירה או הקפאה של כלל השירותים השונים שאינם הכרחיים (None Essential Services) בהם כל מוקדי הבילוי וההתכנסות החברתיים לרבות מסעדות, בתי קפה, בתי קולנוע ובתי תפילה. השלב השני והנוכחי כולל סגירה של החנויות הקמעוניות, חדרי הכושר, חופים ציבוריים וכדומה. בנוסף, נאסרה התקהלות של יותר משני אנשים במרחב הציבורי ללא סיבה מוצדקת של הליכה לקניות, אל בתי הספר או למקום העבודה. השלב השלישי הוא למעשה עוצר מלא שבו כלל האוכלוסייה תהיה מצווה להישאר בבתיהם או רק בשל סיבה מוצדקת או הכרחית – לצאת מהם.

נכון להיום, יציאה מהבית מותרת מחמש סיבות בלבד – עבודה, בתי ספר, פעילות גופנית, קניית מזון ותרופות וביקור אצל רופא. ככל שיוארכו ויוחמרו ההגבלות שפוגעות בפירמות ובתעשייה האוסטרלית לייצר ולספק שירותים וסחורות (כלומר בצד ההיצע), כך ההשפעה על צד הביקוש עתידה להיות דרמטית יותר. ואכן, במדינות רבות אנו עדים לשינויים התנהגותיים הכוללים צריכה מוגברת של מוצרי יסוד, וחרדה ("שנאת סיכון") הגורמת למשקיעים להירתע מהשקעות חדשות ולמשיכת השקעותיהם הנוכחיות (דבר שבא לידי ביטוי בנפילות המדדים בשווקי ההון ברחבי העולם), יחד עם גלי פיטורים רחבי-היקף.

במהלך חודש מרץ לבדו, השיקה ממשלת אוסטרליה שלוש תוכניות סיוע בעלות כוללת של 213 מיליארד דולר אוסטרלי (כ-130 מיליארד דולר אמריקאי). התוכניות כוללות מתן סיוע מיידי למערכת הבריאות, תמיכה בעסקים על מנת שיוכלו לחזור לפעילות במהרה עם תום המשבר ותכנית להצלת שוק העבודה.

שלוש התוכניות משלבות ניסיונות דרמטיים והיסטוריים בהיקפם לתמוך ולסייע בדרך של תמרוץ כלכלת אוסטרליה פועליה, מועסקיה ותושביה, כאשר זוהי חבילת התגובה שבדומה למדינות רבות אחרות שהמשבר עודנו לפניהן, גם באוסטרליה טרם גיבשו אסטרטגיית יציאה וחזרה מלאה לשגרה.

ועדיין, ברור למדי כי גם "שיטוח העקומה" לא תסמן את תום המשבר והממשלות השונות ייאלצו להגדיר שגרה חדשה לצד שגרת חיים בצל הקורונה עד שתמצא לה חיסון או תרופה, מהלך שעשוי לקחת חודשים ארוכים ואף שנים. עדיין, כוונתה של ממשלת אוסטרליה היא לנצל את יתרונותיה של המדינה, בדגש על התפוקה הגבוהה בתחומי האנרגיה, הסחורות והחקלאות, כדי לאתחל את הכלכלה לאחר "הקפאת המצב" (Hibernation) שהושגה באמצעות מתן הסיוע הממשלתי לאלפי עסקים שנועדו למנוע פיטורי עובדים.

ההיסטוריון הכלכלי האוסטרלי ג'ופרי בליני (Geoffrey Blainey) תיאר את בידודה הגיאוגרפי של אוסטרליה כ- “The Tyranny of Distance”. עם התפרצות המגיפה קיבל הביטוי משמעות חדשה ולדעת מומחים רבים "רודנותו של הריחוק" יהיה חלק בלתי נפרד מחיי האוסטרלים גם לאחר היציאה מההסגר.

במילים אחרות, כל עוד אינטראקציה אנושית תהיה מסוכנת, לא תוכל הכלכלה לחזור לקדמותה. בשלב זה, לא ניתן לתאר את השגרה החדשה והשפעותיה על כלכלת אוסטרליה אלא בקווים כלליים. בכל זאת, ננסה בחיבור זה להביא מספר דוגמאות לגבי הדרך בה יכולה שגרת החיים לצד הקורונה (כלומר השגרה תחת ההגבלות שצפויות להישאר עם סיום הסגר שמאפיין את Stage-2)  באופן שיוביל ליצירת הזדמנויות עסקיות לכל הפחות או בהעדפה לשמש זרז למודל כלכלי עתידי שיציב את אוסטרליה בעמדת זינוק טובה יותר בעתיד שיבוא לאחר סיום המשבר.

ראשית, פירמות וגופים רבים ייאלצו לעבור תהליכי דיגיטליזציה ולאמץ טכנולוגיות חדשות (דוגמת תקשורת, עיבוד נתונים ואבטחת מידע) במהירות, שאלמלא המשבר עשוי להימשך שנים. לפני התפרצות המגפה במשרד הבריאות האוסטרלי השימוש בפקס עוד היה די שכיח, אולם עם ההכרזה על מצב חירום עבר המשרד מהפכה והטמעת פתרונות Tele-Health בוצעה תוך ימים ספורים.

מהפכה זו תוארה על ידי שר הבריאות האוסטרלי גרג האנט (Greg Hunt) – “A decade’s worth of work in a matter of days”. בעוד נחיצותה של מהפכה זו במשרד הבריאות היתה והינה הכרחית לניהול המשבר ומאפשרת לייצר מודיעין איכותי על מגמות התפשטות הוירוס וההתמודדות איתו, הרי שבהמשך גם חברות וגופים נוספים ייאלצו לעבור מהפכות והתאמות דומות.

ההתנהלות לצד הקורונה תאלץ חברות לייעל את עבודתן ולהשיג תפוקה מרבית למרות צמצום בכוח אדם ואימוץ מודלים של עבודה מרחוק, והדרך לעשות זאת היא הטמעה מהירה ואפקטיבית של טכנולוגיות חדשות ותהליכי דיגיטליזציה מתקדמים – דווקא בעיתות של חירום, אי- ודאות ומשבר.

ניתן להניח כי מהפכה כזו תתרחש במשרדי ממשלה נוספים דוגמת משרד האוצר והמשרד לשירותי רווחה (Department of Social Services). כאמור, כל עוד יש חשש ל"גלי התפרצות" נוספים, לא יוכלו עסקים לחזור לשגרה והמשבר בכלכלה יחריף ככל שמציאת החיסון תתעכב. לאור זאת, תצטרך הממשלה להכניס את ידה לכיסה ולהגדיל את חובה התופח כלומר להמשיך להעניק סיוע כלכלי ומימוני לפרטים ועסקים גם לאחר היציאה מהסגר.

רכישת יכולות דיגיטליות לניהול וניתוח מידע תאפשר לגופים הללו לנתח מידע רלוונטי לסיוע עתידי באופן מהיר ויעיל. בנוסף, כדי שהורים יוכלו לצאת לעבוד, יש הכרח שמערכת החינוך (בדגש על גנים ובתי ספר יסודיים) יחזרו לפעול במתכונת ומודל פעילות מסוימת. לשם כך, תצטרך מערכת החינוך האוסטרלית לבצע שינויים מרחיקי לכת ולאמץ מערכות ויכולות למידה מרחוק יחד עם הטמעת פלטפורמות ניהול ייעודיות שעדיין אינן פועלות.

סקטור נוסף שבו המשבר עלול ליצור הזדמנויות הוא ה Clean-Tech. השלכות משבר האקלים העולמי קרוב לליבם של האוסטרלים, שחוו רק לפני מספר חודשים שריפות יער בהיקפים היסטוריים שתוצאותיהן היו אובדן חיי אדם, פגיעה במערכת האקולוגית ונזקים כלכליים רבים. על אף כוונתה של אוסטרליה להתמודד עם משבר האקלים על ידי מדיניות של הפחתת פליטת הפחמן הדו-חמצני, סרב ראש ממשלת אוסטרליה סקוט מוריסון להתחייב לעמוד ביעד של מ Net Zero Co2 Omission ומלהתחייב לעצור כל גידול בפליטת הפחמן הדו-חמצני) עד לשנת 2050 בהתאם להחלטות ולהסכמות שהתקבלו בוועידת האקלים של האו"ם. לטענתו, לא ניתן להתחייב להשגת היעד מבלי לשקול את המשמעויות הכלכליות הנובעות ממנו, כמו העלות האלטרנטיבית של אנרגיה חלופית.

לפי אנה סקארבק (Anna Skarbek) מנכ"לית עמותת ClimateWorks האוסטרלית, מאחר והנעה מחדש של הכלכלה מ"הקפאת המצב" מצריכה בלאו הכי השקעות מצד המדינה, בעזרת תכנון נכון ניתן יהיה לנצלן לרכישת טכנולוגיות אשר יקרבו את אוסטרליה להשגת היעד השאפתני. השינויים הטכנולוגיים ההכרחיים, ההשקעות מצד המדינה והרצון האוסטרלי להילחם בתופעת התחממות הגלובלית שיוצרים חלון הזדמנויות ייחודי להטמעת טכנולוגיות לייצור ואגירה של אנרגיה ירוקה במגוון תעשיות.

כאמור, ניסיון לפרוט את כלל ההזדמנויות העסקיות שמייצר משבר הקורונה נועד לכישלון. הריחוק החברתי ישנה את חיינו בכמעט כל אספקט במהלך החודשים הקרובים והתרבות האוסטרלית תצטרך להתאים עצמה במהירות. עולם הספורט וליגת והרוגבי ה-NRL שכה מזוהה עם האוסטרלים ותרבות הספורט הפופולרית שלה, תצטרך להתמודד עם עונת משחקים שתלווה באצטדיונים ריקים מאוהדים. פתרונות אפשריים הם אימוץ טכנולוגיות ספורט שיעצימו את חווית הצפייה הביתית באמצעות שיפור איכות הצפייה או הכנסת פיצ'רים שירתקו את הצופים למסכים או לחילופין על ידי השקעה בפתרונות וטכנולוגיות e-sports. המעבר למודלים של עבודה מרחוק ואימוץ טכנולוגיות, לצד החשש שהסינים שבעצמם נמצאים בתהליך של חזרה לשגרה, עשויים לנצל את המשבר להמשך התערבות בפוליטיקה ובכלכלה האוסטרלית, ולכן ירחיבו את חלון ההזדמנויות לחברות סייבר מעבר לסיכונים הרגילים שנובעים מחיבור מרחוק של עשרות אלפי עובדים ולקוחות לשרתי ומחשבי החברה או התאגיד שהם עובדים בו לרבות בנקים ושירותים פיננסים, שירותי רפואה, צרכנות, קשר עם הממשלה וסוכנויות ציבוריות וכו'.

לבסוף, אין ספק שמשבר הקורונה הינו אירוע מכונן אשר יצר "מלחמת חימוש" בכל הנוגע לציוד רפואי אפילו בין בנות ברית. מדינות רבות, בהן אוסטרליה, למדו על בשרן על חשיבותה של תעשיית ציוד רפואי חדשנית וגמישה המאפשרת עצמאות בהתמודדות עם משברים בריאותיים בהיקפים לאומיים.

חשוב לזכור שממשלתו של מוריסון חיובית מאוד כלפי ישראל, ויש מצדה רצון כנה לחזק את הקשרים המסחריים, הטכנולוגיים והכלכליים בין המדינות. יחד עם העובדה שהמגזר העסקי באוסטרליה מעריך מאוד את היזמות, המחקר המדעי והטכנולוגיה הישראלית ורואה בנו מוקד מוביל וגלובלי של ידע, יצירתיות וחדשנות פורצת דרך. שילוב של אלו עם חשיבה יצירתית ויכולת ניצול הזדמנויות יכולה להוביל לכך שהתעשייה הישראלית תיקח חלק בבנייה והטמעה של ה"קומט" הבא.

החיבור נכתב במשותף על ידי תומר שפילמן, צוער בקורס הצוערים של משרד הכלכלה שמתקיים בימים אלה, כאשר לראשונה בקורסי הכשרת הצוערים הכלכלים, המשתתפים בו לומדים ומכינים משימות ומטלות מגוונות ומורכבות בביתם. החיבור נכתב בהנחיה וסיוע של שי זריבץ' הנספח הכלכלי בשגרירות ישראל, שליח משרד הכלכלה והתעשייה באוסטרליה.

צור קשר עם:

שי זריבץ'

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל