יומני הקורונה #2 – השפעות על כלכלת הודו – ענף הקמעונאות והסחר

אז אחרי שתיארנו בפוסטה הקודם שלי, בסרטון שלי ובסרטון החדש של ראש נציגות משרד הכלכלה והתעשייה במומבאי, את המציאות החדשה שנכפתה על הדמוקרטיה הגדולה בעולם, הגיעה השעה לבחון את השפעות מגיפת ה- Covid-19 על כלכלת הודו, שהיא השלישית בגודלה באסיה והחמישית בגודלה בעולם כולו.

מסחר וקמעונאות בהודו

ענף הקמעונאות בכלכלת הודו נאמד בכ-950 מיליארדי דולרים. ענף זה מהווה כ-10 אחוז מהתוצר המקומי הגולמי של הודו (GDP) ומעסיק כ-8 אחוז מכלל המועסקים במשק. סגמנטים מרכזיים הנכללים בענף זה כוללים את: מוצרי הצריכה והניקיון לבית, טיפוח אישי, שירותי בריאות, ממכר מזון ומשקאות ומסעדות ואירוח.

הסגר הכללי והמלא – הכולל איסור מוחלט על יציאה מהבתים למעט צרכי הצטיידות בלבד – שהוכרז בכל רחבי הודו, הביא (בין השאר) לסגירת כל החנויות ומרכזי המסחר, למעט חנויות מזון ובתי מרקחת.

אם נדייק, הקפאת הפעילות הקמעונאית החלה בסגירה הדרגתית של קניונים, מסעדות, בתי קולנוע, מקומות בילוי וכיו"ב (הפועלים בימים כתיקונם בכל ימות השנה). לאחר מכן, הגיעה ההחלטה על סגירת מספרות, ספא, קוסמטיקה, חדרי כושר וכל מני מתחמים אחרים שאינם המונים אולי, אך כוללים מגע או נוכחות של מקבץ אנושי בחדר או חלל אחד. רק אז, ב 24.3, הוכרז למעשה סגר כללי ועוצר שהלך והתהדק מאז.

בשונה מישראל, משלוחי מזון ממסעדות בהודו עדיין מותרים וכך גם משלוחים של מצרכי מזון. על אף האמור, דו"ח של חברת הייעוץ KPMG מעריך כי ענף המסעדנות עתיד להיות – ככל הנראה – אחד הנפגעים הגדולים ביותר כתוצאה מהמשבר.

כלל – המחסור החמור בחומרי גלם, משפיע על כל ענף הקמעונאות בהודו וזה נובע, בין השאר, מהפרעות, פערים וחוסרים בשרשרת האספקה של מוצרים מרחבי הודו (העצומה) וכן מהשווקים הבינלאומיים. מחסור זה משפיע הן על זמינותם של מוצרים חיוניים והן כאלו שאינם מוגדרים ככאלו.

עם זאת, מומחי KPMG מעריכים כי הביקוש למוצרי צריכה שאינם חיוניים צפוי להיות נמוך ממילא בחודשים הקרובים וזאת בשל הצפי כי הצרכנים יעדיפו לדחות רכישות שאינן הכרחיות לאור אי הוודאות והיעדר הביטחון התעסוקתי. למעשה, הערכתם היא כי צפויה קריסה בסגמנט המסעדנות (כאמור), חדרי הכושר, המספרות, מכוני הטיפוח והספא וכן ענך ההלבשה, שמעסיק כ-45 מיליון עובדים בהודו ומהווה 2 אחוז מהתמ"ג.

לצד הגידול בביקוש למוצרי מזון ומוצרי צריכה אחרים חיוניים – שחלקם נרכשים ישירות וחלקם משונעים אל הלקוחות באמצעות חברות משלוחים – קיים חשש גדול בענף בעניין היכולת של השחקנים לעמוד בביקושים הגבוהים (הן של חומרי הגלם והן בהקשר של זמן האספקה ללקוח).

בהקשר זה, חשוב להבין שהודו היא לא מדינה אחת אלא פדרציית מדינות. המשמעות היא שכל משאית נושאת סחורה חיונית (לצורך המחשה) צריכה לקבל אישור מעבר מכל מדינה ומדינה בתוך הודו בנפרד. לעתים נדרש גם אישור מהממשל הפדראלי. האישור הסופי, אגב, ניתן ממטה המשטרה האזורית בתוך מדינה מסוימת.

לכן, קשה להתפלא מכך שעוסקים רבים – גם ספקים או יצרנים של מוצרים חיוניים – מנסים להימנע מכל המורכבות הבירוקרטית ופשוט ממתינים לתום תקופת העוצר והסגר המוחלט.

אז זהו להיום – > בפרק הבא, נמשיך לסקור את ההשפעות של משבר הקורונה על סקטורים, ענפים וסגמנטים נוספים בכלכלה. ועד אז, תהיו בריאים ותשמרו אל על חיוך וכושר!

נ.ב: כמו תמיד, צוות נספחות משרד הכלכלה בשגרירות ישראל בהודו ממשיך לעמוד לרשותכם.

צור קשר עם:

ברק גרנות

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל