יומני קורונה – דלהי #1: אז מה קורה בהודו?

ביום שלישי, ה-24 לחודש, הודיע ראש ממשלת הודו – נרנדרה מודי – על סגר כללי בכל מדינות הודו וטריטוריות האיחוד המרכיבות את הרפובליקה. הודעה זו באה בעקבות 'סגר התנדבותי' שהוכרז והתקיים ביום ראשון 22.3, והוכיח את עצמו חלקית בלבד, כמו גם על רקע המציאות בשטח, במסגרתה הכריזו עשרות מדינות בתוך הודו על צעדי מניעה עצמאיים כגון: בידוד אוכלוסייה, סגירת מעברים, עצירת פעילות תחבורה צבורית, איסור כניסת זרים וצמצום משמעותית של הפעילות המסחרית. לאור כל האמור, החליט ראש הממשלה ההודי על סגר ועוצר כללי שיחול על כל האזורים והמדינות בהודו לתקופה של 21 יום.

בהתאם למסמך בין 6 עמודים אשר פורסם ע"י משרד הפנים ההודי, הסגר כולל (בין השאר): עוצר כללי על כל מדינה, אזור, מחוז, עיר, כפר ורחוב ברחבי הודו. הוא הוסיף וציין כי העוצר תקף לכל אזרח, מרה"מ ועד אחרון האזרחים. עם זאת, מאפשרים חוקי הסגר לחנויות מזון לפעול ולאזרחים לצאת מהבית לצורך הצטיידות בלבד.

ראש הממשלה מודי אף הוסיף בדבריו וציין כי אם הודו לא תביס את המחלה בתוך 21 ימים, היא תיאלץ לחזור אחורה בזמן 21 שנים. יצוין כי הסגר נאכף בצורה שיטתית וקשוחה מאוד: כמעט ואין אפשרות לנוע מחוץ לבית ללא אישור מיוחד \ אישור על עבודה במסגרת עבודה חיונית \ אישור דיפלומטי.

סטטוס ייצור מקומי

היצור המקומי בהודו כרגע מאוד בעייתי. כל המפעלים הלא חיוניים נסגרו למעשה בהוראת השלטונות ורק מפעלים חיוניים ממשיכים לתפקד.

נספחות משרד הכלכלה בשגרירות ישראל בהודו, פעלה בימים האחרונים מול משרדי הממשלה ההודיים הרלוונטיים במטרה להשיג אישור מיוחד עבור המפעלים הישראלים להמשיך ולתפקד. בתוך כך, נחלה הנספחות הצלחה בהשגת היתר מיוחד להמשך פיעלותם החיונית של מספר מפעלים חיוניים של שתי חברות ישראליות המחזיקות במתקני ייצור במרחב. הנספחות ממשיכה לעבוד על בקשות מצד חברות נוספות.

סטטוס תובלה (ימית ואווירית)

נכון להיום, נמלי הכניסה והיציאה מהודו פתוחים (רשמית) אבל המכס פועל במתכונת חירום. ממידע שהגיע אל צוות הנספחות עולה כי למרות הכרזת שרת האוצר של הודו על פתיחת המכס 'סביב השעון' (24/7), בפועל מתמודד המכס ההודי עם בעיה קשה של היעדרות עובדים וקיבולת מוגבלת לטפל בסחורות. המכס ההודי מעניק עדיפות לטיפול בסחורות חיוניות ככלל וסוחות המיובאות אל הודו בפרט.

חברות ספנות גדולות הפסיקו לשוט להודו לאור המצב. התנועה האווירית של מטוסי נוסעים פסקה כמעט לגמרי מיום ה -22.3 ולפי הודעת המשרד לתעופה אזרחית, היא עתידה להתחדש לא מוקדם מה-14.4.

במצב עיניינים זה, מובן כי הביקוש לשימוש במטוסי התובלה גדל וישנה תחרות על חלל המטען של כל טיסה מסחרית לא סדירה שבכל זאת מקבלת אישור לנחות בתת היבשת. בתוך כך – חברת המשלוחים DHL הודיעה כי היא מפסיקה לטוס להודו.

מדיניות הגבלת כניסות למדינה

כיום אף זר לא יכול להיכנס להודו (למעט דיפלומטים ועובדי ארגונים בינלאומיים כמו האום וכיו"ב). הודו, כאמור, פשוט עצרה את כל הטיסות הנכנסות ולא מאפשרת לאף מטוס נוסעים לנחות בתחומה (למעט מקרים מיוחדים). גם מטוסים אזרחיים הזוכים לאישור להמריא מהודו או לנחות בהודו למטרת איסוף נוסעים, עושים כן עם התנייה שלא יביאו עימם נוסעים מן החוץ אל תוך תת היבשת. כל זר, שבדרך כלשהי בכל זאת מקבל אישור מיוחד לנחות בהודו או לחצות פנימה את גבולותיה, מחוייב לבידוד לתקופה של 14 יום.

מגבלות תנועה בתוך המדינה \ מגבלות על תחב"צ

בהודו מתקיימות הגבלות התנועה הן קשות מאוד. אין רכבות בין המדינות ואין טיסות פנים. יש איסור מוחלט לעלות על הכביש למעט במקרה של עובדים חיוניים או דיפלומטים. מדינות בתוך הודו סוגרות שעריהן, אסורה תנועת מוניות או רכבים פרטיים (למעט עובדים חיוניים) ויש רק מספר מועט של קווי אוטובוס להסעת עובדים חיוניים בלבד.

מדיניות אירועים וכנסים

בהודו אין כרגע כל מניעה לקיים כנסים ואירועים, בכפוף לכך שהנוכחים בכנס הם דמויות וירטואליות והמשתתפים האמיתיים יושבים בתוך הבית. למען הסר ספק – בהודו מתקיים סגר כללי. אף אירוע לא מתקיים. כולם נדרשים להישאר בבתים למעט עובדים חיוניים בהיתר.

האם יש מדיניות לפיצוי חברות/פרטים שנפגעו?

ממשלת הודו הציגה (24.3) חבילת הטבות, הקלות וסיוע. בין היתר, הודיעה הממשלה על דחיית חובת דיווח מס הכנסה ל 30.6, הורדת הריבית על תשלומי מס הכנסה דחויים מ 12% ל 9% וכיו"ב. בנוסף, דחתה הממשלה את חובת דיווח המס על GST גם כן ל-30.6 וביטלה את הקנסות על תשלומי מס מאוחרים.

אבל זו הייתה רק ההתחלה: מאוחר יותר בשבוע שחלף (27.3), הציגה שרת האוצר תכנית ממשלתית חדשה לחלוקת מזון לנזקקים. בתוך כך, יקבלו 800 מיליון אזרחים בהודו אספקה של עד 5 ק"ג של אורז או חיטה למשפחה ועד 1 ק"ג דל (עדשים) למשפחה. אוכלוסייה נזקקת זו עתידה לקבל, בנוסף, גם גז בישול ללא עלות וקצבה כספית חודשית לשלושה חודשים (המשתנה בהתאם למצב הסוציו אקונומי).

הסיוע כולל גם תמיכה כספית מיוחדת בנשים, סיוע ממשלתי למעסקים ולעובדים מאורגנים בכיסוי ההפרשות לפנסייה במשך שלושה חודשים, אישור משיכת כספים מקרן הפנסייה כ'מקדמה' שאין חובה להחזירה ועוד.

הודו, שבה אין עדיין ביטוח בריאות ממלכתי גורף הכולל את כלל האוכלוסייה, הודיעה גם על ביטוח בריאות המעניק כיסוי רפואי מלא (עד 5 מיליון רופי) לרופאים, פרמדיקים, אחים \ אחיות וכל יתר הצוות הרפואי ומשפחותיהם.

מגבלות גם על העבודה במגזר הציבורי

כמו בישראל, גם בהודו סגורים רוב משרדי הממשלה (למעט התפקידים החיוניים ביותר). עם זאת, להבדיל מההחלטות האוצר ונציבות שירות המדינה בנדון, בהודו דווקא מאפשרים לעובדים שיכולים (טכנית ומהותית) לבצע את תפקידם מרחוק, להמשיך ברציפות תפקידם ולעבוד מהבית.

מגבלות על ענף הקמעונאות?

כל החנויות, הקניונים ומרכזי הקניות – פרט לחנויות אוכל ובתי מרקחת – למעשה סגורים. המגזר הפרטי חייב (אם בכלל) לעבוד מהבית. משלוחים פועלים חלקית במסגרת ההיתר אך זמן האספקה המשוער הוא כחודש ימים. כמו מדינות רבות בעולם, גם הודו נכנסה להשבתה מלאה.

מגבלות על מוסדות חינוך?

כל מוסדות החינוך נסגרו רשמית עד ה-31.3. עם זאת, הואיל והוכרז עוצר של 21 ימים עם איסור יציאה מהבית אז…. בתי הספר יחכו ואלו אינם צפוים להיפתח בעת הקרובה ועתידים להישאר נעולים עד ה-14.4.

ברמה האישית

הח"מ קיבל בראשית השבוע החולף אישור 'להתפנות מרצון' מהודו ובכך להצטרף אל בת הזוג מדוכאת החיסון והאם שכבר חלפה את שנות ה-20, המתמודדות – כמו כל העם בציון – עם הסגר והחשש הכבד. ההתארגנות לקראת הנסיעה לא הייתה פשוטה, שכן הרחובות כולם חסומים וגדושים מחסומי משטרה וכל החנויות – בהכללה – סגורות.

גם הפינוי לא היה טריוויאלי כלל ודרש מאמץ עילאי מצד השגרירות על מנת להשיג את אישור השלטונות ההודיים להקצות מטוס של Air India, שייקח עימו כ-320 ישראלים לאחר שהשמיים של הודו כבר נסגרו לטיסות נכנסות ויוצאות. עוד טיסה יצאה מניו דלהי באותו הלילה וטיסות נוספות יצאו באותו שבוע מנמלי התעופה בגואה ומומבאיי.

נמל התעופה בניו דלהי היה פשוט שומם. למעט טיסת הישראלים בשעה 15:30, כל יתר הטיסות פשוט לא התקיימו. הדלפקים היו ריקים, שירותי בדיקת הכבודה המאורגנים לא פעלו וכל התהליך נעשה באופן ידני ופרטני לכל נוסע ונוסע מול מפעיל מכונת הבדיקה. הדיוטי פרי, מן הסתם, היה סגור. שני מסלולי בדיקה ביטחונית סיפקו מענה לכלל הנוסעים ועמדות ההגירה עבדו במתכונת מצומצמת במיוחד.

בסופו של יום, ביום חמישי בשעה 19:30, נחתתי בישראל ונכנסתי לתקופת בידוד של שבועיים, כנדרש בהתאם להוראות משרד הבריאות.

בפרק הבא: השפעות מגיפת הקורונה על הכלכלה החמישית בגודלה בעולם והשלישית בגודלה באסיה (לא סופי)

צור קשר עם:

ברק גרנות

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל