הודו יצאה מתהליך המו"מ לכינון הסכם הסחר המכונה RCEP – מה זה ומדוע זה אמור לעניין גם אותנו?

הסיבה: הממשל ההודי מעריך – ככל הנראה – כי התקדמות עם ההסכם עשויה לפגוע בכלכלה ההודית, בדגש על סקטור התעשייה והסקטור החקלאי * המהלך התקבל בתמיכת שני צדי המתרס הפוליטי, הסנטימנט הציבורי והתקשורת * בתוך כך: הודיעה הודו על נכונותה להתקדם במסלול של הסכמי אס"ח עם האיחוד האירופי ומדינות נוספות *

בנובמבר 2019, לאחר שבע שנות מו"מ (מאז 2012) בהשתתפות 16 מדינות, הודיע ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, כי הודו תצא מתהליך המו"מ לכינון הסכם הסחר המקיף המכונה The Regional Comprehensive Economic Partnership או בקיצור – RCEP. על פי הפרסומים, הסכם הסחר צפוי היה להיחתם במסגרת פסגת RCEP שתוכננה להתקיים ב-2020 בוייטנאם.

נושאי המחלוקת העיקריים בין הודו ליתר החברות השותפות למו"מ: ברוני, קמבודיה, אינדונזיה, לאוס, מלזיה, מיאנמר, הפיליפינים, סינגפור, תילאנד, וייטנאם, סין, יפן, דרום קוריאה, אוססטרליה וניו זילנד; עוסקים בעיקר ב (1) החשש של הודו מכניסה חזקה עוד יותר של סין אל השוק ההודי, תוך צמצום היכולת של הממשל להגן על התוצרת התעשייתית המקומית (2) החשש של הודו מפני פגיעה בסקטור החקלאי ככלל וסקטור החלב בפרט, עקב כניסה תחרותית מאוד מצד שחקנים מובילים בתעשיית החלב הניו-זילנגית והאוסטרלית, הנחשבות למפותחות, מאוררגנות ועילות יותר מתעשיית החלב המקומית ו-(3) סוגיות הנוגעות לייצוא השירותים והאופן בו עשויה הודו להיפגע גם בחזית זו, ככל שההסכם יאושר בנוסח הקיים.

יום לאחר ההודעה של רה"מ נרנדרה מודי, נשא דברים שרד התעשייה והמסחר של הודו, Piyush Goyal, ואמר את הדברים הבאים:

"India should never finalize a trade agreement in a hurry; Trade discussions and negotiations should allow enough time and considerations so that they are done carefully keeping the best interest of our people and our national interest in mind"

בהצהרה זו, כיוון שר התעשייה והמסחר למחלוקת והביקורת הציבורית לעניין הסכמי הסחר הוותיקים יותר שנחתמו בשנים 2009 ו-2011 עם מדינות כגון: יפן, קוריאה הדרומית, מלזיה וחברת המדינות ASEAN.

הביקורת הציבורית בהודו ובזירה הבינלאומית

חשוב לציין כי החלטתו של ראש הממשלה מודי התקבלה דווקא בתמיכה רבה מצד כל חברי הממשלה וחברי הפרלמנט מטעם ה-BJP, המסתמכים במידה רבה על קולות החקלאים. גם במפלגת האופוזיציה, "הקונגרס", הביעו תמיכה בהחלטה לפרוש מהמו"מ ולמעשה הכריזו עליה כ"ניצחון".

הסנטימנט בתקשורת, כך מסתמן, היה חיובי בסה"כ חיובי לגבי החלטת הממשלה לצאת מהמו"מ להסכם: עם פרסום הידיעה הראשונית, התפרסמו כמובן טורי דעה בעד ההחלטה ונגד וראוי לציין כי לצד השיח סביב חיוניות ההגנה על האינטרסים הכלכליים של הסקטור החקלאי ותעשיית המזון והחלב, השתלבו גם מסרים העוסקים באינטרס הלאומי של הודו, כבודה ומעמדה. לא מן הנמנע כי להחלטה זו נלוו, בין השאר, שיקולים פוליטיים פנימיים שיצרו קואליצית מתנגדים מימין ומשמאל וכמובן מהתעשייה היצרנית המקומית.

תומכי גלובליזציה בהודו, הביעו צער על ההחלטה המותירה את השוק ההודי כשוק פרוטקציונטיסטי, הסגור בפני תחרות חיצונית, נשען על צריכה פנימית ונוטה פחות לעמידה בסטנדרטים והמחירים המוצעים בסביבת הסחר העסקית הגלובאלית. החלטה זו אף התקבלה בהפתעה ואכזבה בקרב המדינות השותפות לתהליך, שלתפיסתן יצאו מגדרן בכדי להיענות ולהיעתר לדרישות והצרכים של הודו.

משמעויות ההחלטה

כיצד תשפיע ההחלטה על המרחב העסקי במזרח אסיה? ניתן להניח כי מעמדה המסחרי – כלכלי של סין באזור ימשיך ויתחזק, בעוד הודו תמשיך כנראה למלא תפקיד משמעותי העולה בהדרגה במרחב הסחר האסייתי. הודו עשויה ללכת בכיוון של מו"מ מחודש על הסכם האסיאן עם יפן ודרום קוריאה, בכפוף להכנסת שינויים הנדרשים להגנה טובה יותר על האינטרסים ההודיים.

מגמת הבדלנות והפרוטקציוניזם העולמית, שבאה לידי ביטוי בנטישת ארה"ב את המו"מ לכינון הסכם TPP, בחינה מחודשת של יחסי הסחר של ארה"ב עם מדינות תבל ועתה – יציאת הודו מהמו"מ לכינון ה-RCEP, הופכת את החזון ליצירת גוש סחר אינדו פסיפיק למשמעותי הרבה פחות.

החלטת הודו לפרוש מהסכם ה-RCEP מהווה אינדיקציה משמעותית לכיוון אליו הולכת ממשלת הודו, שכן – מדינות שאולי קיוו כי הקדנציה השנייה של רה"מ מודי תייצר חלון הזדמנויות לפריצת דרך במו"מ לכינון אס"ח עם הודו, עשויות להתאכזב.

למרות הצהרת שר התעשייה והמסחר על כוונת ממשלת הודו להמשיך במו"מ עם האיחוד האירופי, נראה כי בכוונת ממשלת הודו לאתחל את דיוני המו"מ לכינון הסכם סחר עם השותפות הפוטנציאליות, עימן החל המו"מ בעבר – בתקופת שלטון מפלגת הקונגרס

מה זה אומר על הסכם הסחר עם ישראל ? כנראה שעוד חזון למועד.

צור קשר עם:

ברק גרנות

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל