מלחמת הסחר המתעצמת בין ארה"ב לסין מתחילה לגבות מחיר מכלכלת אוסטרליה

ממשל הנשיא טראמפ הודיע פעם נוספת על הטלת מכסי יבוא מסין, כחלק מסדרה ארוכה של מגבלות שהממשל נוקט במסגרת מדיניות הסחר האמריקאית כלפי סין במהלך השנתיים וחצי האחרונות.

הנשיא הודיע על הטלת סדרת מכסים בגובה של עד 25% על שורת מוצרים וסחורות בשווי מצרפי של 250 מיליארד $, כלומר הטלת מכסי מגן על יבוא מוצרים סינים לארה"ב, שמשמעותם ייקור המוצרים והסחורות (בהם מכונות, מוצרי אלקטרוניקה, מוצרים מוגמרים, ציוד צריכה, סחורות בסיס וחומרי גלם) בכניסה שלהם אל השוק האמריקאי ובפועל ייקור משמעותי שלהם והפיכתם לאטרקטיביים פחות.

לכאורה, עוד מהלך מבית מדרשו הנחוש של הנשיא האמריקאי, שבמקביל צייץ בטוויטר את ההודעות הנחרצות הבאות (רצ"ב תמצית מהציטוט כפי שהוא במקור מטוויטר):

Our Country has lost, stupidly, Trillions of Dollars with China over many years. They have stolen our Intellectual Property at a rate of Hundreds of Billions of Dollars a year, & they want to continue. I won’t let that happen! We don’t need China and, frankly, would be far better off without them.

The vast amounts of money made and stolen by China from the United States, year after year, for decades, will and must STOP. Our great American companies are hereby ordered to immediately start looking for an alternative to China… Our Economy, because of our gains in the last 2 1/2 years, is MUCH larger than that of China. We will keep it that way!

 

USA and China trade war. US of America and chinese flags crashed containers on chessboard. 3d illustration

 

הצהרה ולאחריה ציוץ לוחמני, שנועדו לדבריו להגן על כלכלת ארה"ב, לצמצם הן את הגרעון המסחרי והן את התחרות של מוצרים וסחורות סינים זולים, להחזיר הביתה ייצור ותעשייה אבודים, להילחם בהפרת וגנבת זכויות קניין רוחני, שבתורם (לדעתו) – ייצרו או יחזירו משרות ומקומות עבודה שנסגרו בארה"ב ועברו לדבריו לסין, שבה עלויות הייצור נמוכים משמעותית. בנוסף,

אם אפשר גם 'ללמד את המעצמה בהתהוות' שיעור בגאופוליטיקה ולהסביר לעולם מי המדינה הדומיננטית בכלכלה העולמית לאור גודלה ועוצמתה – אז בכלל טוב.

חשוב לזכור שהעלאות המכסים החוזרות ונשנות של ארה"ב על יבוא מסין, ותגובות הנגד של הממשל הסיני שהלכו והחריפו לאחרונה (עד שגלשו למלחמת מטבעות במהלך תגובה נוספת להעלאת מכסים מצדה של סין על ייצוא מוצרים אמריקאים בהם סחורות, רכבים וחלקי חילוף, תשומות לחקלאות ועוד), פוגע ומכאיב לתעשייה הסינית ובהחלט יש לה השפעה זוחלת על כלכלת סין.

היא אמנם מייצאת ובעלת אינטרסים עם מרבית המדינות והשווקים בעולם, אבל השוק האמריקאי הוא ה-שוק החשוב מבחינתה, וגם המגרש שבו סין שואפת לתקוע יתד ולקבע בו חזקה.

הנתונים מראים שנכון ל 2018 סך הסחר הבילטרלי בין המעצמות הסתכם ב- 659 מיליארד $ כאשר חלקו של הייצוא האמריקאי לסין עמד על 120 מיליארד $, והייבוא אליה מסין ב- 539 מיליארד $, כלומר גרעון סחר ענק של 378 מיליארד $ לרעת ארה"ב, ויחס המרה שלילי של 1:5.

אם לסכם את רצף האירועים וההשלכות הדרמטיים על הסחר העולמי ועל הכלכלה הגלובלית, ניתן זאת לסכם כך, עם כניסתו לתפקיד ומתוך אמונה יוקדת שארה"ב מולכת שולל בעשורים האחרונים על ידי יריביה ולא פחות מכך על ידי שותפותיה המסורתיות, פועלת ממשלת ארה"ב להעלאות מכסים ותעריפים על יבוא לשטחה של ארה"ב מכל מדינות העולם, מדיניות שמוגדרת כהגנה על הייצור ועל תעשייה מקומית (Protectionism) אולם אף מדינה לא הואשמה בגניבה ישירה ובמניפולציה מתמשכת כפי שנטען כלפי הרפובליקה העממית סין.

הטענה המרכזית של ממשל טראמפ הוא כנגד גניבה של ידע וקניין רוחני אמריקאי כאשר חברות ותאגידים (דוגמת Huawei שקשורים ומשרתים את הממשל הסיני), וכן ארגונים ואינדיבידואלים סינים שקשורים לממשל, רוכשים נכסים ומשקיעים בארה"ב, ומנגד, כשחברות אמריקאיות וזרות אחרות מבקשות לפעול בשוק הסיני הן מחויבות ב'שותף מקומי סיני', שלא תמיד מקפיד על שותפות הוגנת ובמקרים רבים הופך למתחרה אחרי שהעתיק את הידע והקניין הרוחני של שותפיו.

Global cups game

בנוסף טוענת ממשלת ארה"ב שסין עושה משך שנים ארוכות שימוש בלתי הוגן בהשפעה על המטבע המקומי היואן-רמניבי משום שאיננה מאפשרת לו להיסחר בשיעורו האמיתי והיא שומרת ומקבעת אותו על שער נמוך באופן מלאכותי על מנת להפוך כל מוצר וסחורה סינית שמיוצאת לזולה, וככזו לתחרותית יותר בדרך שאינה הוגנת בשווקים שאליה היא מייצאת ובאותה נשימה ליקרה יותר כשזו מיובאת לשטחה ולא מיוצרת בה.

ואיך כל זה קשור לאוסטרליה ולכלכלתה ? אוסטרליה מאמינה שהמשך צמיחתה הכלכלית תלוי בשתי מדינות חשובות במיוחד שמרכזיות לעתידה: ארה"ב, שותפתה הנאמנה, וסין הלקוחה הגדולה והחשובה ביותר שלה.

יחסי אוסטרליה-ארה"ב הם יחסים ארוכים מבוססי היסטוריה וערכים של שותפות הדדית, תמיכה והערכה שנמשכים מאז מלחמת העולם השנייה. אוסטרליה היא העוגן של ארה"ב בפסיפיק והחברה הטובה ביותר שלה, היא מהווה שותפה שנלחמת בכל מלחמותיה של ארה"ב, תומכת בכל מהלכיה והחלטותיה והיא כמובן גם שותפת סחר גדולה, חשובה ובעיקר הוגנת ונאמנה.

סין לעומתה, במיוחד מאז הסכם הסחר שנכנס לתוקף בין סין ואוסטרליה ב 2015 היא הלקוחה הגדולה והחשובה ביותר ליצוא של אוסטרליה, בעיקר של תוצרי תעשיית המכרות האוסטרלית: מתכות, עופרות ברזל, אוצרות טבע, פחם וחומרי גלם לתעשייה, אלו מיוצאים לסין בהיקפים עצומים: כ 230  מיליארד $ בכל שנה.

כדי להבין את חשיבות היחסים ואת מרכזיותה של סין לכלכלת אוסטרליה ניתן לסכם שהייצוא האוסטרלי הכללי תורם כמחצית מסה"כ התל"ג האוסטרלי השנתי, ואילו חלקו של הייצוא לסין מסך כל היצוא בכל שנה, מסתכם בכמעט 40% מסך כל הייצוא האוסטרלי השנתי לכל השווקים בעולם.

אוסטרליה היא דמוקרטיה מודרנית ויציבה עם כלכלה משגשגת ועשירה, הצלחתה בוודאי בשנים האחרונות תלויה במיוחד בייצוא למדינה אחת – סין, וזו כידוע נמצאת מזה שנתיים וחצי במאבק ישיר ואגרסיבי שהגיע לשיאו בסופ"ש האחרון מול החברה-שותפה-נאמנה של אוסטרליה – ארה"ב.

למערכת המשולשת הזו יש השלכות והשפעות מרחיקות לכת על הכלכלה והפוליטיקה של אוסטרליה, שנדון בהם בפרקים הבאים, אבל למערכת הסחר וחשיבותה העצומה לכלכלתה ולהמשך צמיחתה, יש בעיה, שעיקרה כיצד מתנהלים ומתמרנים בין היריבות המושבעות ושומרים על יחסים קרובים וטובים עם השותפה מחד, ועם הלקוחה מנגד. שתיהן מרכזיות להמשך צמיחתה הכלכלית ושלמותה הטריטוריאלית.

החשש המידי של אוסטרליה הוא של מיתון עולמי ומצמצום בביקושים לתוצריה בעקבות המהלכים של הנשיא טראמפ, שיובילו לירידה בייצוא ובסחר העולמי ולנפילה של מחירי הסחורות (שהם בפרפרזה הזהב והנפט, מקור עושרה). בנוסף חוששת אוסטרליה מקיטון בצמיחה של סין, שכן לאלו יהיו השלכות ישירות על הביקושים לתוצרי הייצוא שלה.

מנגד, היא חוששת מתהליכי ההתפשטות וההשפעה הפוליטית של סין באסיה ובפסיפיק, מהשפעה על מדינות ושטחים רחבים באזור המיידי של ים סין הדרומי בוודאי בקרב איי חגורת הפסיפיק, שחלקים נרחבים ממנו הם מדינות, איים ושטחים, שלאוסטרליה היסטורית קיימת השפעה, מעורבות וזיקה מיידית.

international trade

מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין מעסיקה מאוד את מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות בממשלת אוסטרליה, משום שמיקומה וחשיבותה לציר המשולש שתיארתי הוא כזה שיש לה הרבה מאוד מהיכן להפסיד.

כלכלת אוסטרליה חייבת סין יציבה, צומחת ואיתנה כלכלית שרוכשת ממנה סחורות ומשקיעה בה, לעומתה, הפוליטיקה של אוסטרליה, הברית הצבאית והמדינית והתלות שלה בארה"ב (כולל לשם ריסון השפעתה הפוליטית של סין באזור חגורת בפסיפיק), מעמידים לה אתגרים רבים שיהיו להם השלכות הן על עתידה ועל עתיד הסחר והכלכלה העולמית והן על עצמאותה של אוסטרליה כמדינה ששואפת לנהל מדיניות ריבונית עצמאית ללא תלות מדינית או כלכלית בשותפים, יהיו הם יריבים או חברים.

 

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

השאירו תגובה