מלחמת סחר בין יפן וקוריאה – Haven't the Korean people suffered enough?

בימים אלה מתחולל בדרום מזרח אסיה עימות סחר בין קוריאה ויפן שכמותו לא ראינו זמן רב ושמאיים לשבש עוד יותר את היחסים המתוחים בין שתי המדינות ולזעזע סקטורים שלמים שעליהם נשענת קוריאה הדרומית ומדינות נוספות וזאת בעקבות הגבלות ייצוא שהטילה יפן על חומרים חיוניים לתעשייה הקוריאנית ולשרשרת האספקה העולמית.

משבר סחר פתאומי במזרח

עימות הסחר החל לפני מספר שבועות, מיד לאחר שיפן סיימה לארח את פגישת ה G20 באוסקה, עם הודעתה החד צדדית וללא התראה מוקדמת על הטלת אמצעי הגבלת ייצוא ממנה לקוריאה הדרומית (Export Restrictions). לטענת יפן הצעד נועד לנרמל ולתקן פרוצדורות ייצוא שעד כה היו עמומות ופשטניות. אמצעי ההגבלה החדשים הותקנו ביחס לשלושה חומרי גלם החיוניים ביותר לתעשיות הסמיקונדקטורים (המוליכים למחצה) והמסכים לטלפונים הסלולריים ולטלוויזיות ושאותם מייבאת קוריאה בלעדית מיפן בשיעור של קרוב ל -90%. אלו תעשיות חיוניות לכלכלה הקוריאנית שמהוות יחדיו למעלה 30% מהייצוא השנתי של קוריאה. כעת מחויבות חברות הזקוקות לייבוא חומרי גלם אלה להשיג רישיון ספציפי לכל חומר, תהליך חדש ומורכב שיכול לקחת שלושה חודשים לכל משלוח, בניגוד לפטור שניתן לקוריאה בעבר בדומה למדינות נוספות.

בהודעתה החריפה מסרה יפן כי הגיעה למסקנה שאין מספיק אמון בין שתי הממשלות המאפשר המשך מתן הפטור לקוריאה וכי נעשה שימוש בלתי ראוי בחומרים שיוצאו לקוריאה (למשל, חומר בשם hydrogen fluoride  שמצא דרכו לקוריאה הצפונית). יפן אף מאיימת להסיר בימים הקרובים את קוריאה מרשימה לבנה של מדינות הזכאיות להקלה בייבוא ממנה של חומרים דו-שימושיים אסטרטגיים שעלולים לשמש לייצור אמצעי לחימה ותחמושת. צעד זה עלול להשפיע גם על תעשיות הרכב ומוצרי האלקטרוניקה הקוריאניות.

 

תעשיית הסמיקונדקטורים וההיסטוריה בין יפן לקוריאה

כיוון שתעשיית הסמי-קונדקטורים הקוריאנית לבדה מהווה 16.2% מהאספקה העולמית – באמצעות שתי חברות מהמובילות בשוק העולמי, SK Hynix ו- Samsung Electronics – החשש הוא מפני השלכות גלובאליות של המהלך מפני שחברות ברחבי העולם נשענות על אספקה שוטפת של סמי-קונדקטורים מקוריאה. בנוסף, סמי-קונדקטורים הם רכיב מרכזי בטלפונים סלולריים, מחשבים ובמכשירי אלקטרוניקה רבים שהתעשייה הקוריאנית מצטיינת בהם.

הרקע לצעדים האחרונים הוא בהיסטוריה המצערת שבין שתי המדינות. פסיקה שניתנה בסוף השנה שעברה על ידי בית המשפט העליון בקוריאה קבעה כי חברות יפניות כמו  Mitsubishi ו- Nippon נדרשות לשלם פיצויים לעובדי כפייה שהועסקו תחת הכיבוש היפני ששרר בקוריאה בין השנים 1910-1945 וכי כל תקופת הכיבוש היפני נגועה באי חוקיות.

התביעה הוגשה על ידי 10 עובדי כפיה שמרביתם נפטרו בינתיים אולם כיום מתנהלות עדיין כ-20 תביעות נוספות מצד 1,300 עובדי כפייה לשעבר כנגד 70 חברות יפניות.

הכיבוש היפני בחצי האי הקוריאני נודע בנוקשותו ואכזריותו לעם הקוריאני.

במהלך מלחמת העולם השניה הכריחה יפן מיליוני קוריאנים להפוך לעובדי כפייה במסגרת המאמץ המלחמתי. למרות נורמליזציה ביחסים בין שתי המדינות החל מ1965 והסכם הכרה יפנית בקורבנות של אותה תקופה לרבות מענקים ופיצויים לקוריאה של קרוב למיליארד דולר (של ימינו), עדיין העם והממשלה הקוריאנית מסרבים לשכוח ולראות באמנה הזו כמיישבת את הסכסוך בטענתם שלא הייתה להם ברירה אלא להסכים באותה עת. גילויים מ-2005 שהכספים לא הגיעו לקורבנות אלא שימשו את המשטר בקוריאה להרחיב את הכלכלה החמירו את דעת הקהל בקוריאה על ההסכם והנושא מובא תדירות לדיון ציבורי ומשפטי בקוריאה. חברת מיטצובישי סירבה לשלם את הפיצויים שהושתו עליה ובינתיים החלו עורכי הדין של התובעים הקוריאניים בהליכים לתפיסת נכסים של החברות היפניות המחוייבות, צעד שהסלים את המצב והתסיס גם את דעת הקהל ביפן ועמדת הקהילה העסקית בה.

japan yen korea flag

 

 

 

התערבות בינלאומית

ה WTO התכנס בשבועות האחרונים בעקבות תלונות קוריאה, כשיפן טוענת שההגבלות הוטלו בשל שיקולי 'ביטחון לאומי' המתירים לפי חוקי הסחר הבינלאומיים להטיל הגבלות ייצוא מסוג זה ואינה סוג אמצעי נגד המופעל נגד קוריאה כדי לפגוע בכלכלתה. יפן מסרבת לסגת מעמדתה, שנראית כמחושבת היטב ושלוקחת בחשבון אובדן הכנסות ייצוא של כ-6 מיליארד דולר בשנה ו-11% מהייצוא שלה לקוריאה הדרומית, להמשיך בהטלת ההגבלות ואף החריפה אותן על ידי הוצאת קוריאה מרשימת המדינות המותרות לייצוא של חומרים דו-שימושיים. קוריאה מאיימת להגיש תביעה בפני גוף בירור הסכסוכים של ה WTO שבירורה עשוי לקחת זמן ארוך, אולם היא מקווה לאותה תוצאה חיובית שיפן עצמה השיגה כאשר סין הטילה הגבלות סחר על חומרי גלם חיוניים לתעשיית האלקטרוניקה ביפן ב 2010 וארגון הסחר העולמי קבע כי הגבלות אלה אינן חוקיות.

העמדה היפנית הברורה היא שכל דיון בנושא עובדי הכפייה צריך להידון במסגרת מנגנון הבוררות שנוסד בהסכם ב- 1965 בעוד קוריאה מסרבת לכך ועובדי הכפייה שהגישו תביעתם בקוריאה מסרבים לכלול את תביעתם תחת מנגנון הבוררות. למרות שראש ממשלת יפן אבה ידוע בתמיכתו בסחר בינלאומי חופשי, הצעדים האחרונים שלו משקפים חריגה מעמדה זו והליכה אחר צעדי מלחמת הסחר שהחל בהם הנשיא טראמפ למול סין בשנים האחרונות.

הנשיא מון פנה לחברות הענק הקוריאניות כמו סמסונג, יונדאי, לוטה ואחרות והזהיר כי המשבר והגבלות הייצוא עלולות להימשך זמן רב וכי בכוונת ממשלו להבטיח את עצמאותה של התעשייה הקוריאנית. הנשיא מון אף טען כי הצעד היפני נועד לפגוע בכלכלה הקוריאנית בדיוק בשלב קריטי שבו היא עתידה לצמוח. ברקע הדברים נמצא גם הגילוי כי פסיקת בית המשפט העליון הנזכירת לעיל נדחתה זמן רב בשל קשרים מושחתים עם הממשל הקודם של הנשיאה המודחת פארק וההערכה כי התקיפות הרבה יותר של הנשיא הקוריאני הנוכחי ותמיכתו בתביעות הקוריאניות האינדיבידואליות מסייעת לו להרחיק ביקורת ציבורית על מהלכיו הפנימיים בנוגע לכלכלה הקוריאנית וליחסים עם צפון קוריאה.

צעדי תגובה וחרם נגד מוצרים יפניים

למרות שהממשלה הקוריאנית טרם נקטה בצעדי נגד כלשהם למעט פניות דיפלומטיות, הפגנות וחרמות מצד חלקים בציבור הקוריאני כבר החלו. במספר רשתות שיווק הפסיקו לתת הנחות על בירות תוצרת יפן והעבירו את אותן הנחות לתוצרת הקוריאנית ודווח על ירידה של כ-35% בצריכת הבירה היפני; קוריאנים רבים הפסיקו לטוס ליפן ולצפות בתוכניות טלוויזיה יפניות ודווח על מספר מקרים שבהם תחנות דלק ברחבי קוריאה סירבו לתדלק מכוניות מתוצרת יפן. אדם בן 78, עובד כפייה קוריאני תחת הכיבוש היפני, אף הצית עצמו במחאה כנגד ממשלת יפן למול השגרירות היפנית בסיאול. בציבור היפני (וגם בקרב האופוזיציה לממשל) קיימת תמיכה ניכרת בצעדי ההגבלה האחרונים.

המתיחות בין שתי המדינות גברה בשנתיים האחרונות ונוגעת, מלבד נושא עובדי הכפייה גם בסיפורן המצער של 'נשות הנחמה' – נשים קוריאניות שהוכרחו לעבוד בזנות עבור הצבא היפני הכובש, ובשאלת הבעלות באי Dokdo השוכן בין שתי המדינות ונמצא תחת ריבונות קוריאנית. בנושא נשות הנחמה הגיעו יפן וקוריאה להסדר בסוף 2015 שזכה לביקורת רבה מצד המפגינים כנגד הנשיאה הקוריאנית המודחת פארק. הנשיא מון הביא לאחרונה לסגירתה של קרן פיצויים יפנית שהוקמה בעקבות ההסדר ב 2015 כחלק מהבטחת הבחירות שלו לבחון מחדש את ההסדר.

קרדיט: בית הנשיא

בשלב זה, כך עושה רושם, העולם כולה עומד ומשתהה מצד אחד לנוכח המתיחות הכלכלית בין שתי המדינות, אולם מסרב להתערב בין השתיים ודיפלומטים המייצגים מדינות אחרות ב WTO סירבו להתייחס לנושא הרגיש והנפיץ פוליטית והיסטורית.

הממשל הנוכחי בארה"ב, למרות האינטרסים הגיאו-פוליטיים והכלכליים המובהקים והאסטרטגיים שלו באזור, ממאן להתערב בצורה ישירה במשבר בשלב זה. מנגד, ארגוני תעשייה בארה"ב, לרבות חברת אפל שלחו מכתב לשתי הממשלות בקריאה להימנע מהמשבר שעלול לפגוע בשרשרת האספקה ובתעשיות ברחבי העולם. סמסונג למשל ביקשה מספקיה לאגור מלאים של החומרים שעתיד יבואם לקוריאה מוטל בספק. שרת הסחר הקוריאנית YOO (בתמונה) חזרה מוושינגטון היום לאחר שפגשה בשר המסחר האמריקאי וביקשה את התערבות ארה"ב במשבר.

הניספחויות הכלכליות של ישראל ויפן ממשיכות לשתף פעולה!

למרות צעדי הגבלת הייצוא היפניים, אנו בנספחות הכלכלית של ישראל בקוריאה נמשיך לעבוד כתף אל כתף עם הנספחות הכלכלית שלנו ביפן, ונמשיך ביחד לשגר מישראל משלחות בתחומים רבים ומגוונים כדי לייצר עבורן הזדמנויות עסקיות בשתי כלכלות מובילות אלה.

הנספחות הכלכלית של ישראל בקוריאה (Israel Economic and Trade Office in Korea) אמונה על הקשרים הכלכליים בין המדינות

ופועלת יחד עם השגרירות, מכון הייצוא, רשות החדשנות ושותפים רבים אחרים לסייע לחברות ישראליות ליצור קשרים עסקיים עם חברות קוריאניות, למשוך השקעות קוריאניות לישראל ולפתח את תשתית הסחר עבור היצואנים הישראלים לקוריאה בתחומי הטכנולוגיה, החקלאות ומוצרי הצריכה. כמו כן אנו מקדמים, בסיוע KORIL, קרן המו"פ ישראל-קוריאה, את המו"פ המשותף לסטרטאפים ישראלים וקוריאניים.

אנו מזמינים אתכם גם לעיין בכתבת זרקור מפורטת על פעילות הנספחות כאן, ולפנות אלינו באמצעות הדוא"ל (Korea@israeltrade.gov.il) לכל שאלה ועניין.

 

 

צור קשר עם:

יניב גולדברג

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל