הצטרפו לרשימת התפוצה
Emerging Markets
פתיחת פנייה חדשה לנספח
הזמנה לכנס אינדונזיה

הבנק העולמי וממשלת UP פותחים בפניכם הזדמנות להשתלב בפרויקט חדש לטיהור נהר ה-Hindon בהודו!

פורסם ע"י , נספח כלכלי ניו דלהי, הודו , בתאריך 7 ביולי 2019

קריאה ראשונה לחברות ישראליות בתחום המים

הבנק העולמי וממשלת UP פותחים בפניכם הזדמנות להשתלב בפרויקט חדש לטיהור נהר ה-Hindon בהודו

ארגון ה- WRG2030 מקבוצת הבנק העולמי, האמון על תכלול פרויקטים בתחום המים בשלוש מדינות בתוך הודו (וב-13 מדינות בעולם) עבור ממשלות, קיים בשבוע שעבר מפגש ראשון הנוגע לפרוייקט חדש בתחום המים במדינת UP, שעיקרו טיהור נהר ה-HINDON.

מפגש פלטפורמת בעלי העניין (MSP) הראשון בפרוייקט החדש – המהווה פלטפורמה במסגרתה כל בעלי העניין, לרבות חברות מסחריות, יכולים לקיים הידברות פתוחה וישירה עם גורמי הממשל מהבכירים ביותר – התקיים ב- 19.6.

מפגש זה התאפיין בנוכחות נרחבת ובו נטלו חלק מגוון גופים ציבוריים, חברות מסחריות (DCM Shri Ram / Mahindra \ HCL \ TATA \ ITC \ VCNC \ MSME Foundation ועוד) מוסדות פיננסיים בינלאומיים כמו הבנק העולמי, WRG2030, גורמי ממשל מקומיים מטעם ממשלת UP, גורמי ממשל פדראליים כמו הרשות לטיהור הנהרות ואפיק הגנגה (NMCG), גופי פיתוח אירופיים כמו GIZ (סוכנות הפיתוח של ממשלת גרמניה), ה- India-EU Water Partnership ודיפלומטים מטעם שגרירויות שונות בישראל ואירופה.

מפגש ה-MSP, שהובל ע"י בכירים בממשלת -UP, חשף בפני המשתתפים נתונים ומידע רב על הפרוייקט, כמו גם על האתגרים הקיימים הנוגעים לזיהום אגן נהר ההינדון. בין האתגרים שהועלו במהלך המפגש:

  • זרימה שאינה מספקת – הזרימה הלא מספקת של אגן הנהר, מביאה לקושי בהיטהרות הטבעית שלו.
  • צריכת מים גבוהה מדי – עלה הצורך לייצר פרוייקטים שיאמצו שיטות השקייה חסכוניות ועידוד חקלאים לאימוץ גידולים חקלאיים החסכוניים יותר במים, על מנת לצמצם את צריכת המים הזורמים בנהר ובכך גם לתרום להיטהרותו הטבעית.
  • מעבר לגידולים חסכוניים במים – במהלך הדיון עלתה הטענה כי גידול קני סוכר מהווה 75% מצריכת המים לחקלאות באגן נהר ההינדון ולכן קיים צורך אקוטי להמרת גידול זה בגידולים אחרים, החסכוניים יותר במים. עם זאת, החקלאים המתבססים על גידול זה, מתנגדים לכל מהלך שייכפה עליהם הפסקת גידול זה.
  • ירידה מתמדת בכמות המשקעים באזור –  הירידה המתמדת בכמות המשקעים באיזור אגן נהר ההינדון, מובילה להגדלת הניצולת של המים בנהר ומחריפים את האתגר.
  • ניצולת נמוכה של מפעלי טיהור השפכים באגן נהר ההינדון – סוגייה מעניינת נוספת הייתה הניצולת הנמוכה של מפעלי טיהור השפכים בקרבת אגן ההינדון, אל מול המשך הזרמת השפכים התעשייתיים והביוב היישר אל נהר ההינדון.

חשוב לציין שלא מדובר בפרויקט חדש ובוסרי, כאם פרוייקט שנמשך מזה כ-4 שנים, שלאור התוצאות המוגבלות של יישומו, הוחלט במינהלת המובילה את הפרויקט, הכוללת נציגות של ממשלת הודו הפדראלית (משרד המים ורשות טיהור הגנגה), ממשלת מדינת UP, השותפים האירופיים וכיו"ב, לפנות אל ה-WRG2030 של הבנק העולמי ולהשיק MSP שיוכל לרתום שחקנים נוספים ואולי להציג פתרונות חדשים הרלוונטיים לאתגרים בתוואי נהר ההינדון.

במסגרת השותפות של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה עם הבנק העולמי והחברות של ישראל בקרן ארגון ה-WRG2030, עתידים נציגי נספחות משרד הכלכלה בשגררות ישראל בניו דלהי לעקוב אחר התפתחות הפרויקט, לעדכן חברות ישראליות רלוונטיות בפרטי הפרוייקטים והתהליכים לקידום המתווים המדוברים ולספק ליווי והכוונה צמודה לחברות ישראליות אשר תבחרנה להשתלב בתהליכי החשיבה והגיבוש של מתווי ההפעלה במסגרת דיוני ה-MSP וקבוצות העבודה השונות הפועלות במסגרתו.

רפי לוי, מנכ"ל PIA ייעוץ הנדסי, שנכח בדיון ה-MSP, אמר למנכ"ל משרד המים של מדינת UP כי: "חברות מסחריות נדרשות להשקיע משאבים עצומים בסקרי התכנות, פיתוח פתרונות ייחודיים לאתגרים ספציפיים של פרוייקט כזה או אחר ולעתים אף לממן על חשבונן פיילוט. בתום כל המאמצים, יוצא מכרז בינלאומי שכלל לא מבטיח זכייה לחברה שביצעה את כל תהליך המחקר, הפיתוח וההטמעה." לוי המשיך וחווה דעתו כי לקראת יישום הפרוייקט והוצאתו לפועל במתכונותו החדשה, יהיה זה "חשוב לייצר מסגרת שתאפשר מימון של פתרונות חדשניים ותשלום עבור סקרי ההתכנות, הבנת הצרכים, המו"פ והפיילוט, כך שחברות מסחריות בינלאומיות יוכלו להציג פתרונות חדשניים ומותאמים באמת לאתגרים. אחרת – הדבר היחיד שיתקבל הוא עוד פתרונות מקומיים וישנים שלא הוכיחו עצמם כנותני מענה הולם לאתגרים הגדולים".

בתגובה לדברים, אמר מנכ"ל המשרד לפיתוח עירוני בממשלת אוטר פראדש Manoj Kumar Singh – "לרוב אנו אומרים שאנו מאוד רציניים בפתרון בעיה. אבל כשאנו בודקים כמה כסף יצא בשורה התחתונה – לרוב מדובר בהוצאה קטנה מאוד. אנו עושים את אותו הדבר שוב ושוב ולא מודים שזה לא יפתור הבעיה. כך, למשל, נסינו לפתור שוב ושוב את בעית זיהום הנהרות על ידי הטיית המים וטיהורם והחזרתם לנהר, אבל ביוב מהערים המשיך לזרום אליהם ולזהמם. אנו חייבים להניח תשתית ביוב ולהשקיע בטיהור הפסולת שאנו מייצרים ומזרימים לנהר. הרעיון של מעבר מהמודל הקודם – שלא עבד – למודל של MSP, תוך הכנסת מומחים וגורמי מגזר פרטי לתהליך הפיתוח של הפרויקט לטיהור אגן ההינדון, הוא להשיג פתרונות חדשניים וטובים יותר לאתגרים שלנו. לא עוד מאותו הדבר."

ברק גרנות, הנספח הכלכלי וראש נציגות משרד הכלכלה והתעשייה בשגרירות ישראל בניו דלהי – "לחברות ישראליות מגוון פתרונות שיכולים לסייע לממשלת UP בהתמודדות עם האתגרים שתוארו במהלך הדיון: החל מהזרעת עננים, דרך שימוש מוגבר בפתרונות של השקייה בטיפטוף וצמצום הצריכה של המים מנהר ההינדון, עבור בפתרונות טיהור מיי שפכים עירוניים ותעשייתיים, מחזור מים לשימושים חקלאיים, הנחת תשתיות ביו"ב מתקדמות ועוד ועוד. בשונה מפרוייקטים אחרים של ה-WRG2030, כמו הפרוייקט שמתכלל הארגון בחבל בונדלקאנד (אף הוא במדינת UP, ב.ג), כאן יש מעורבות ישירה ומעמיקה של הממשל הפדראלי, לצד מעורבות של ממשל מדינתי ושחקנים רבים מהחברה האזרחית והסקטור הפרטי. מומחים של הבנק העולמי יושבים כאן סביב שולחן אחד עם נציגים של טאטא, מהינדרה, HCL וחברות נוספות. גם גורמי אקדמיה ממכון המחקר Teri ומכוני מחקר נוספים בתהליך. אפשר רק לקוות כי שילוב הגורמים השונים והכנסה של טכנולוגיות ישראליות לתמונה, יהוו בשורה שתגביר את הסבירות להתמודדות מוצלחת יותר עם האתגרים העצומים".

ברק גרנות נספח כלכלי ניו דלהי, הודו

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספח כלכלי ניו דלהי, הודו, ברק גרנות