הצטרפו לרשימת התפוצה
Emerging Markets
פתיחת פנייה חדשה לנספח
הזמנה לכנס אינדונזיה

כיצד ישראל הפכה להיות מעורבת בסוגיית עתיד הסכמי הסחר של אוסטרליה

פורסם ע"י , נספח כלכלי סידני, אוסטרליה , בתאריך 19 בדצמבר 2018

לפני כחודש וחצי התקיימו בחירות לפרלמנט של אוסטרליה באזור בחירה ספציפי הנמצא בפרוור של סידני, במסגרתו התמודדו מספר מועמדים בקרב שהיה צמוד ורווי אמוציות ופוליטיקה מקומית.

הנציג שפינה את מקומו כשליח הנבחר מטעם אזור הבחירה – Wenthworth היה ראש הממשלה מלקולם טרנבול, שהודח בחודש אוגוסט בהצבעת אי אמון פנימית שקיימה המפלגה הליברלית השלטת שהיא מפלגת הימין-מרכז שנמצאת בשלטון מאז הבחירות האחרונות של 2016. לאחר הדחתו של ראש הממשלה המכהן, התפנה גם המושב באזור הבחירה שלו ובחירות להחלפתו יצאו לדרך.

הזוכה בהתמודדות באזור הבחירה האמור הייתה דר' קארן פלפס היהודיה, שהתמודדה כמועמדת עצמאית ללא תמיכה מפלגתית מאחוריה ושנתפסה כמביאה עמה אג'נדה שונה ונקייה, הנתמכת בעשייה ציבורית רחבה הן כסגנית ראש העיר סידני, והן כרופאה בכירה ופעילה ציבורית שכיהנה כנשיאת התאחדות הרופאים של אוסטרליה ולא פחות מכך ככזו שנתפסת כמי שתדאג לייצוג ראוי של האוכלוסייה היהודית שדומיננטית באזור הבחירה ממנו היא מגיעה.

כשניכר היה מהסקרים לקראת הבחירות שהמועמדת העצמאית מובילה (בסקרים), התפרסמה ערב הבחירות הודעה דרמטית מלשכת ראש הממשלה המכהן סקוט מוריסון שתמך כמובן במועמד מטעם המפלגה הליברלית, דייב שארמה (שעד לפני כשנתיים כיהן בתפקיד שגריר ארצו בישראל ושמוכר ומוערך מאוד בחוגי קהילה היהודית של אוסטרליה ובוודאי שבארץ),

לפיה ממשלת אוסטרליה שוקלת בחיוב את העברת השגרירות האוסטרלית מרחוב יהודה הלוי בתל אביב – לירושלים, ובכך להצטרף להחלטת נשיא ארה"ב שהעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים מספר חודשים קודם לכן, מהלך שהוביל לתחילתה של מגמה ולמדינות נוספות שהחליטו להעביר או לפחות לשקול להעביר גם את שגרירויותיהן לבירת ישראל.

אם עד לנקודה זו, הבחירות באזור הבחירה הבודד (מתוך 150 מקומות בפרלמנט של אוסטרליה שנבחרים במסגרת בחירות אזוריות), היו רגועות יחסית, והעסיקו בעיקר את תושבי העיר סידני, ובוודאי שלא את הפוליטיקה הארצית –

הרי שהחל מההצהרה הדרמטית במונחים מקומיים של רוה"מ מוריסון, קיבלו הבחירות זריקת מרץ משמעותית וכל ערוצי התקשורת והמדיה האוסטרלים החלו לסקר את מרוץ הבחירות במקביל לדיון ציבורי רחב על משמעויות ההודעה הדרמטית, שהפכה לנושא מרכזי שפתח את מהדורות החדשות ולנושא המדובר ביותר בשיח הפוליטי המקומי שאף צוטט בהרחבה בתקשורת הישראלית.

ההנחה המדוברת הייתה שמדובר בבלון ניסוי חסר כיסוי שנועד סה"כ לדבר אל ליבם של המצביעים היהודיים שיבחרו במועמד המפלגה הליברלית ע"פ כל מועמד אחר, מועמד שבסופו של דבר לא נבחר בהצבעה צמודה במיוחד שטלטלה את הקהילה היהודית של סידני שתומכת בישראל ובהצהרת רוה"מ ללא סייגים, ושרק המחשבה על העברת שגרירות מדינתם לירושלים הייתה אמורה להספיק כדי לשכנע רבים מהם להצביע בעד מועמד המפלגה הליברלית.

כדרכן של הצהרות פוליטיות, העניין שיצרה ההצהרה חרג הרבה מעבר להערכות ולגבולות המדינה והציבו את אוסטרליה בקונפליקט ישיר עם מדינות ערביות ומוסלמיות.

שגרירי כל המדינות הערביות באוסטרליה כתבו מכתב גינוי חריף אל ראש ממשלת אוסטרליה ואיימו שיהיו לכך השלכות על יחסי אוסטרליה והעולם הערבי, והגדילה לעשות ממשלת אינדונזיה שהודיעה שהיא משהה את החלטתה על סיום תהליך המו"מ על הסכם הסחר המקיף בין המדינות שהדיונים לגביו כבר הסתיימו ושנותר רק לקיים טקס חתימה חגיגי ולאמצו, כאמור בשל ההצהרה האמורה.

אם בשלב זה חשב מישהו שההצהרה תתמתן ותפנה את מקומה לאינטרסים כלכלים, הרי שסגן רוה"מ ושר האוצר היהודי של אוסטרליה ג'וש פריידנברג, הודיעה לאחרונה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, ש'אף מדינה לא תאיים על אוסטרליה ואף מדינה לא תתערב בקבלת ההחלטות הפנימית ובקביעת יחסי החוץ שלה".

חשוב להבין, שכלכלת אוסטרליה ידעה שינויים ותהפוכות משמעותיים מאוד ב- 30 השנים האחרונות.

אף על פי שכלכלת אוסטרליה נחשבת סיפור הצלחה יוצא מגדר הרגיל שבא לביטוי בכמעט 30 שנים רצופות של צמיחה כלכלית קבועה ואיתנה, הרי שלא תמיד היה מצבה חיובי כל כך.

החל מיולי 1991 ועד היום, בכל רבעון ובכל שנה הכלכלה המקומית המשיכה וצמחה כולל בתקופות קשות במיוחד לכלכלה ולסחר הגלובליים, בהם בתקופת משבר המטבעות של אסיה ב 1997, משבר בועת הדוט.קום בתחילת שנות ה 2000 והשיא במשבר הכלכלי הגלובלי של 2008 שהביא כלכלות ומדינות אל סף פשיטת רגל וחדלות פירעון. במשך כל אותם השנים המשיכה הכלכלה והתעשייה המקומית לצמוח ולהתרחב ללא עצירה, מיתון או משבר כשזו מלווה בביצועים ובהישגים מעוררי השתאות וקנאה ממדינות רבות שסחרו איתה ומהוות את שותפות הסחר וההשקעות המידיות שלה.

הסיבות להצלחות הללו נעוצות בשני אלמנטים מרכזיים: העושר העצום והמגוון של משאבי ואוצרות הטבע של האדמה והים שמשך שנים סיפקו את הביקושים העצומים לסחורות, מתכות ומינרלים שנדרשים לצמיחתן ובנייתן של מדינות רבות באסיה בראשון סין, ושנתמכה במדיניות חשיפה וליברליזציה שהחלה עוד במהלך 1991 ושהחליפה מדיניות של הגנה על תוצרת מקומית שקדמה לה (מדיניות שידועה כ'פרוטקציוניזם').

trade-at-a-glance-2011-aus_map01

קשה להאמין שהיסטורית המטבע המקומי היה מקובע לפאונד הבריטי עד לשנת 1967 ולאחר מכן בשער קבוע לדולר האמריקאי עד ל 1983 שיצר מצב בו המדינה נמנעה מלקחת הלוואות בשוק העולמי ויכולת התחרות שלה היה מוגבל מאוד.

התוצאה המידית של תהליך שחרור המטבע מקיבועו מול הדולר במהלך שנות ה 80, היה פיחות מידי וחריג במיוחד של 50% מערכו עד אז, מהלך שבין היתר הוביל את תעשיית החקלאות המקומית שהייתה מהנהנות המרכזיות מההגנה הממשלתית שזכתה לה עד אז – לעמוד בפני פשיטת רגל, כשבמקביל החל תהליך של כניסת משקיעים זרים רבים, הראשונים בהם יפנים לשוק המקומי שהפך אטרקטיבי להשקעות בין לילה בשל מחירו האמיתי והזול יחסית.

העשור שלאחר מכן התאפיין בצמיחה מהירה, גיוס חוב ונטילת הלוואות מהשווקים הגלובליים שהובילו תוך מספר שנים ליחס חוב-תוצר גבוה במיוחד, ושעד לשנת 1991 הוביל את כלכלת אוסטרליה כמעט לסף פשיטת רגל, לחוב עצום ולפתחו של משבר כלכלי.

תקופה זו של תחילת שנות ה 90 ידועה כתקופת 'השפל הגדול' ביותר שאוסטרליה ידעה אי פעם שהתאפיינו בשיעורי אינפלציה של מעל 20%, אחוזי אבטלה גבוהים, וצניחה של מחירי הדיור והנדל"ן ברחבי המדינה.

תחת ממשלת מפלגת הלייבור, לאוסטרליה לא הייתה ברירה אלא להמשיך בתהליך של פתיחות לשווקים האזוריים בדרך של ליברליזציה הפעם של מדיניות הסחר שלה, תוך התמקדות במדינות ובשווקים של אסיה יחד עם חתירה לחתימת הסכמים של שת"פ כלכלי והעדפות בסחר על חשבון השווקים המסורתיים של ארה"ב ובריטניה.

בדרך זו נחתמו הסכמי סחר ושת"פ כלכליים עם מדינות רבות באסיה בדגש על אינדונזיה ומלזיה, שהגיעו לשיאם בהסכם עם מדינות ASEAN בשנת 2010 והסכם הסחר המקיף עם סין ב 2015, שעד היום מהווים את עמודי התווך בסיפור ההצלחה של הכלכלה האוסטרלית, היות והם נתפסים כאחראים ישירות לצמיחה הכלכלית האיתנה והמתמשכת ולמיצובה של אוסטרליה ככלכלת אסיה-פסיפיק מודרנית, עשירה ומשגשגת.

הבחירות הכלליות הצפויות באוסטרליה בחודש מאי 2019, והצהרת רוה"מ סקוט מוריסון על הכרתו במערב ירושלים כבירת ישראל וכוונתם להקים משרד לקידום שת"פ ביטחוני ומסחרי באופן מיידי בבירה, ובעתיד להעביר בפועל את שגרירות אוסטרליה בישראל מתל אביב לירושלים, הפכו תוך זמן קצר להיות סוגיה ציבורית מדוברת ושנויה במחלוקת פוליטית בין המפלגות היריבות, במסגרת מכלול העניינים והסוגיות עליהם יתקיימו ויכוחים ודיונים במערכת הבחירות הקרובה בשנה הבאה, שאת התמצית שלהם אפשר לסכם בדילמה האוסטרלית ובצורך בבחירה בין ריבונות ולאומיות אוסטרלית מצד אחד אל מול אינטרסים של כלכלה ומדיניות סחר אזוריים מנגד, כשישראל ללא כוונה או מעורבות ישירה ישחקו בה תפקיד מרכזי.

* לצפייה בהצהרת רוה"מ אוסטרליה סקוט מוריסון בנוגע לירושלים כבירת ישראל ועתיד העברת שגרירות אוסטרליה בישראל היכנסו לקישור זה

 

 

 

 

 

 

שי זריבץ' נספח כלכלי סידני, אוסטרליה

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספח כלכלי סידני, אוסטרליה, שי זריבץ'