תעשיית הפיננסים ההודית מחפשת פתרונות ישראלים

עשיית עסקים מוצלחת בהודו דורשת תכנון לטווח הארוך, הבנה עמוקה של התרבות העסקית ההודיות, התאמת תוכנית עסקית לשוק ההודי, אסטרטגיה לטווח הארוך ובעיקר סבלנות.

הודו רשמה ‘קפיצה’ מהותית במדד “קלות עשיית עסקים” של הבנק העולמי, הודו מודרגת כיום במקום ה-100 מתוך 190 מדינות, סין נמצאת 39 מקומות מאחורי הודו. הסיבה שמקומה של הודו השתפר הינה כי הודו אומנם בעלת רגולציה מורכבת, מדיניות מערכתית ובעלת תקנות רבות שמהוות לעיתים מכשול מרכזי לעסקים, אך הודו משנה את פניה ונהפכת ליותר פתוחה ומזמינה לעסקים זרים.

תעשיית הסייבר בהודו

אבטחת סייבר זהו בהחלט אחד הנושאים המדוברים בהודו. הודו רשמה כמה התקפות ופריצות אבטחה גדולות בהן נאבדו ונגנבו רשומות רבות. בכל 10 דקות במהלך המחצית הראשונה של שנת 2017 הודו חוותה תקיפת סייבר, עם זאת, הודו מדורגת במקום ה-23 מתוך 165 מדינות במדד העולמי לביטחון סייבר, מדד הבודק את מחויבותן של מדינות להגנת סייבר.

‘רפורמת האנטי-מזומנים’ של מודי נועדה לשנות את ההרגל ההודי לבצע עסקאות במזומן בלבד ולעודד אנשים להפקיד את כספיהם בבנק. מאותו יום נאסר השימוש בשטרות אלה אך אפשר היה, למשך חודשיים, להפקיד אותם בבנקים. מהלך זה גרם לכך שרבים מיהרו לפתוח חשבונות בנק לראשונה בחייהם (אחוז בעלי חשבונות הבנק נסק מ-50% ל-80%). בנוסף, החליטה הממשלה כי מעתה, התשלומים הסוציאליים יועברו דרך חשבונות בנק בלבד ולא במזומן. עקב כך מספר תקיפות הסייבר עלו והמון מידע אישי יקר ערך נמצא בסכנה, 84% מהחברות ברחבי הודו העידו כי נחשפו למתקפות סייבר שונות בשנה האחרונה. לכן, המודעות והצורך בחברות וארגונים רבים גברה.

בשנת 2018 נפרץ מאגר המידע הממשלתי הגדול ביותר של הודו, “Aadhaar” המכיל את זהותם והנתונים הביומטרים של יותר מ-1.1 מיליארד אזרחים הודים. עם הנתונים שנמצאים במאגר ניתן לפתוח חשבונות בנק, לקנות כרטיסי SIM, להירשם לאתרים ושירותים שונים ואפילו לקבל סיוע ממשלתי כספי.
הפרצה הגדולה בשנת 2018, עוררה התערבות ממשלתית, מדינית ועולמית תכופה בנושא הביטחון.

חשיבות תעשיית הסייבר גדלה עם השנים, ממשלת הודו משפרת את מדיניותה בגיוס כספים ומומחי סייבר שונים. נוף הסייבר בהודו השתנה בעשור האחרון באופן משמעותי בעקבות תוכניות שהשיקה לאחרונה ממשלת הודו, כמו Digital India , בניית ערים חכמות שמושתתות על טכנולוגיה חדשנית, מעבר הדרגתי לארנקים דיגיטליים ועוד. על פי דוח חברת סימנטק, הודו מוערכת כמדינה השלישית הפגיעה ביותר מבחינת סיכון איומי אבטחת מידע אבטחת הסייבר, אבטחת סייבר זוהתה כאחד התחומים העיקריים לפיתוח על ידי ראש ממשלת הודו.

כיום רוב החברות ההודיות, משקיעות משאבים בהגנת סייבר, בממוצע חברה הודית מוציאה 10% מתקציב ה-IT שלה על הגנת סייבר, תקציב זה גדל בקרב החברות בקצב צמיחה שנתי (CAGR) של כ-13.5% בשנה.

מערכת הבנקאות בהודו

בסקר שעלה בשנה האחרונה בקרב חברות הודיות נמצא כי כ-68% העידו כי ישנו ביקוש להגנת סייבר על חברתם. למשל, תחום הפינטק הינו תחום פגיע בעל נקודות חולשה רבות:

• צמיחת הארנקים הדיגיטליים והדחיפה לעבר כלכלה מתחדשת
• קפיצה פי 6 במספר מקרי ההונאה בכרטיסי האשראי
• לפחות 40% חברות המלוות שרותי הבנקאות הותקפו לפחות פעם אחת.
• בין 40-45% מהעסקאות מתבצעות דרך הטלפונים הניידים דבר המהווה איום קל.

מספר הקונים בתשלומים הדיגיטליים משנת 2014-2019

מקור: Emarketer, World Economic Forum

בהודו ניתן לראות מגמה שעולה בקצב מסחרר, התשלומים הדיגיטליים מהווים פתרון פשוט ונפוץ מאוד בקרב המשתמשים ההודים שהופך להיות יותר פופולארי עם השנים בהודו. מאות מיליוני אפליקציות המאפשרות לנו לבצע קניות ותשלומים וביצוע עסקאות והעברות כספים באמצעים דיגיטליים בדרך בטוחה ונוחה באמצעות הטלפון החכם שלנו.

על פי הבנק המרכזי של הודו הוסר המחסום המרכזי להקלת העברת כספים בין ארנקים דיגיטליים שונים מחברות שונות, כעת לקוחות ארנקים דיגיטליים שונים מחברות שונות יכולים לבצע העברות כספים לחשבונות בנק אחרים דרך ממשק שאיחדה ממשלת הודו הנקרא UPI. בהודו יש למעלה מ-49 בנקים שאינם “בנקים ניידים”, הממשק החדש שהממשלה מציעה יעניק הזדמנות לבנקים נוספים לעבור בדרך פשוטה לדיגיטלית. ניתן לראות כי הודו צוברת הכרה בינלאומית כמובילת תשלומים דיגיטליים, הערכת שוק הבנקים הניידים והתשלומים הדיגיטליים גדל ב-30-35% בשנה האחרונה, ובכך צפוי לגדול פי חמש עד שנת 2023.

המערכת הבנקאית ההודית מורכבת מ-27 בנקים במגזר הציבורי, 26 בנקים במגזר הפרטי, 46 בנקים זרים, 56 בנקים כפריים אזוריים, 1,574 בנקים שיתופיים (קואופרטיביים) עירוניים ו-93,913 בנקים שיתופיים (קואופרטיביים) כפריים. כל זה, בנוסף למוסדות אשראי שיתופיים. הבנקים במגזר הציבורי שולטים ביותר מ-70% מנכסי המערכת הבנקאית כך שנותר נתח קטן יחסית לשאר המתחרים מהמגזר הפרטי. כמו כן, הבנקים מעודדים את לקוחותיהם לנהל את כספם באמצעות שימוש בטלפונים הסלולריים שלהם.
עד לא מזמן, לא גילו הבנקים עניין בפתרונות סייבר, ואילו היום הם מחפשים פתרונות, בעיקר למשתמשי הקצה בבנק. הבנקים פועלים להגביר את מודעות הלקוחות להתנהלות זהירה, כגון הגנה ממיילים מזיקים, מווירוסים שעלולים לעבור דרך חומרה ניידת, ועוד. יותר ויותר מחלחלת לבנקים ההבנה כי יש בידיהם מידע חשוב שצריך להגן עליו. ישראל נחשבת כמובילה בתחום הסייבר, רבים מהמוסדות הפיננסים בהודו מחפשים פתרונות ישראלים.

בתמונה: מר מהת’ן באבו, ראש אגף אבטחת המידע (CISO) תאגיד התשלומים הלאומי של הודו (NPCI), נואם בסמינר הסייבר הישראלי, מומבאי

הנספחות פועלת לקידום התעשייה הישראלית בהודו ושיתופי פעולה בין המדינות. בשנה האחרונה נפגשה הנספחות הכלכלית במומבאי עם בנקים וחברות פיננסיות ויזמה מפגשים של בנקים הודים עם חברות סייבר ישראליות בארץ ובהודו.

חברות ישראליות המעוניינות בכניסה לשוק ההודי מוזמנים ליצור קשר עם הנספחות, הנספחות תוכל לסייע ולתת תמיכה בתהליך ההיכרות וההבנה בחיבור עם בנקים מוסדות פיננסיים ואינטגראטורים כאן בהודו.

לפרטים נוספים ולבקשת סיוע, ניתן לפנות אל צוות הנספחות במייל: mumbai@israeltrade.gov.il