אסיה פאסיפיק
הצטרפו לרשימת התפוצה
פתיחת פנייה חדשה לנספח
הזמנה לכנס אינדונזיה

המשבר בשוק האנרגיה של אוסטרליה והשיעור החשוב שכדאי לישראל ללמוד ממנו

פורסם ע"י , נספח כלכלי סידני, אוסטרליה , בתאריך 9 באוגוסט 2018

קיץ 2017 היה שיאו של משבר האנרגיה החמור ביותר שחוותה אוסטרליה מעולם, שהתאפיין בהפסקות חשמל ובמחירים מאמירים.

האבסורד נעוץ בעובדה שבמדינה קיימים מאגרי גז טבעי ונפט בהיקפים שבשנים הקרובות עתידים למקם אותה כיצואנית הגז הטבעי הגדולה בעולם. אך כדי שכל זה יקרה הממשלה נדרשה לקבל החלטות אמיצות, וכדי להצליח בכך היא זקוקה לפתרונות וטכנולוגיות מתקדמות.

אוסטרליה, שממוקמת בחצי הדרומי של כדור הארץ וששליש משטחה מדברי, חווה את שיא הקיץ אצלה בין החודשים דצמבר-פברואר – הפוך לחלוטין מעונות השנה בחצי הכדור הצפוני, התקופה בשנה שאירופה קופאת מקור ושלג מכסה את הערים והמדינות של צפון אמריקה.

הקיץ שחוותה אוסטרליה בפברואר 2017 זכור במיוחד, אך לא לטובה.

גל חום שפקד את דרום המדינה במשך מספר שבועות והוביל לביקושים גבוהים במיוחד לחשמל, אך חברת החשמל המקומית של הבירה הדרומית, אדלייד, לא עמדה בהם. הבעיה לא הייתה ביכולת העמידה בעומס הביקושים או בתשתיות ההובלה וההפצה של יצרני החשמל, אלא התברר שלמפעל ייצור החשמל המקומי Pelican Point Power Station פשוט נגמרה האנרגיה. כלומר, נגמר הגז הטבעי שבתהליך הבעירה והשריפה שלו מיוצר החשמל.

היה זה שיאו של מחדל שהחל עוד ב-2016, אז נרשמה שורת הפסקות חשמל שנבעו ממזג אוויר סוער במיוחד. אנחנו מזכירים: כל זה קרה באוסטרליה, מדינה שלפי הערכות מומחים צפויה לעבור עד 2020 את ארה”ב וקטאר ולהפוך להיות המפיקה והיצואנית הגדולה ביותר בעולם של מקור האנרגיה האידאלי כיום: גז טבע נוזלי (גט”ן).

סדרת אירועים אלו נודעו כ”משבר האנרגיה של אוסטרליה”, שהוביל לניתוק של מאות אלפי בתי אב, מוסדות לימוד, שירותים אזרחיים ומקומות עבודה מאספקה סדירה של חשמל. ואף מעבר לכך – הביא למחירי חשמל מאמירים בכל רחבי המדינה ולשיאים עולמיים של פליטת גזי חממה, שנובעים בעיקר בשרפת הפחם שתחנות הכוח המקומיות נדרשו להם.

ולמרות כל אלה, תושבים ואזורים רבים המשיכו לסבול מהפסקות והיעדר אספקת חשמל סדירה ותקינה. אז מה הוביל לפארסת האנרגיה והחשמל האוסטרלית והאם מקבלי ההחלטות הפיקו ממנה לקחים?

חילקה את החשמל לכולם:

עד תחילת שנות ה-2000, אוסטרליה הייתה גורם זניח בשוק האנרגיה העולמי. אמנם היו בה מאגרי גז גדולים, אבל פחם היה המקור המרכזי להפקה של אנרגיית חשמל עבור מרבית מחוזותיה, עריה והתעשייה המקומית האוסטרלית. הסיבה לכך היא השטח העצום של אוסטרליה – כך שעל אף שקיימים מאגרי גז טבעי עצומים בצפון מערב המדינה, לא הייתה כדאיות כלכלית לבנייה של תשתית הולכת גז טבעי שתתפרש על פני אלפי קילומטרים שנדרשים להוליך אותו לדרומה, ופחם נותר המקור הטבעי, הזול יחסית והמזהם במיוחד.

עם תחילת המאה ה-21, כאשר החלה ההכרה בבעיית ההתחממות הגלובלית והחלו להופיע טכנולוגיות מתקדמות ויעילות להפקת אנרגיה ממקורות נקיים ובלתי מתכלים (אנרגיה סולרית, רוח ומים), חלחלה גם ההבנה ששוק האנרגיה עומד בפני שינויים דרמטיים. במקביל, בתחילת שנות ה-2000 התגלו מאגרי גז טבעי גם בדרום אוסטרליה, שהפקתם הייתה כלכלית רק בהמשך להשקעות עתירות הון של חברות אנרגיה מקומיות וזרות, כמו Shell ו-BP. אך החברות הללו טענו שכדי להחזיר את ההשקעות העצומות שביצעו, עליהן לקבל היתר למכור את מרבית הגז הטבעי שיפיקו בשווקים הגלובליים, ובכך לענות על הביקושים העצומים של סין ומדינות אחרות, שנהנו מצמיחה וביקושים גדולים במהלך העשורים של תחילת המאה ה- 21. במילים אחרות אפשר לומר במידה של ציניות שאוסטרליה חילקה את הדייסה שלה לכולם, עד שלה עצמה כמעט שלא נשאר.

ממשלת Queensland פרסמה דו”ח עוד בשנת 2009 שהתריע מפני מדיניות ליברלית מדי, שמאפשרת ייצוא נרחב של משאבי גז טבעי שברשותה, ודרשה שיישארו מאגרי גז טבעי זמין שייועדו לשוק המקומי ואף פעלה לחייב את החברות המפיקות במכסה של 20% מהתפוקה לטובת שימוש באוסטרליה. אולם, האמונה הרווחת אז הייתה שרגולציה ומגבלות על הייצוא ירתיעו חברות זרות מהמשך השקעות נחוצות בתעשייה המקומית, וגם הפוליטיקאים המקומיים תמכו בייצוא הגז ובהשקעות הזרות בטענה שייווצרו מקומות עבודה חדשים.

התוצאה של הדברים הייתה בין היתר האירועים הבאים:

היזם אילון מאסק, שעומד מאחורי מיזם המכוניות החשמליות טסלה, פרסם ב-10 במרץ 2017 בחשבון הטוויטר שלו הצעה נדיבה, שלא לומר “התערבות”, לפיה הוא וטסלה “‘יפתרו את משבר האנרגיה בדרום אוסטרליה תוך 100 ימים בלבד מיום חתימת חוזה עמו, על ידי בניית חוות אחסון אנרגיה ענקית שתאפשר הספק של 100 עד 300 מגה וואט שעה, אם יימצא המימון הנדרש לכך”. מאסק הבטיח כי אם הוא לא יצליח לעמוד בלוח הזמנים, הבנייה תושלם ותימסר בחינם לממשלת אוסטרליה.

לא עברו מספר שעות ומיליארדר אוסטרלי מקומי בשם מייק קנון-ברוקס צייץ תשובה משלו, ובה מסר כי הוא “מוכן למשימה וצריך שבוע לארגן את המימון ולדאוג לפוליטיקה”. טסלה ידעה מה היא מציעה – החברה הקימה ב-2016 חווה סולארית דומה של 80 מגה וואט בשעה במדינת קליפורניה תוך 90 יום בלבד.

הפסיקה לעשות חשבון לתאגידים:

בסופו של דבר שתי היוזמות של היזמים האקסצנטריים לא יצאו לפועל והממשלה הפדרלית החליטה על הקמת ועדה ממלכתית, שתציע מדיניות ממשלתית מקיפה ומערכתית להתמודדות עם סוגיית האנרגיה המורכבת של אוסטרליה בראשותו של המדען הראשי האוסטרלי (-יהודי) ד”ר אלן פינקל.

הוועדה ישבה על המדוכה ופרסמה בחודש יוני 2017 את דו”ח שוק החשמל והאנרגיה המקיף של אלן פינקל: Independent Review into the Future Security of the National Electricity Market – או בתמצית, דו”ח פינקל.

הדו”ח התייחס לראשונה לשוק האנרגיה המקומי בכללותו, ניתח את כשליו ויכולותיו והציע מדיניות מכלילה, אינטגרטיבית ובעיקר ממלכתית-לאומית, שלא עשתה חשבון לתאגידים ולמונופולים מקומיים ורב לאומיים ולא התייחסה רק לצרכים השונים של כל אחת מ-8 מדינות הפדרציה. הדו”ח של פינקל כלל לא פחות מ-50 המלצות שנועדו לפתור שלוש בעיות מרכזיות:

– הגברת הבטיחות והאמינות – יכולת עמידות באירועים, לרבות אסונות טבע, ומעשי ידי אדם (פגעי מזג אוויר קשה או התקפת סייבר) והבטחת אספקה רציפה ויציבה של חשמל, בין היתר על ידי הקלת התנאים לכניסת יצרנים חדשים ואיסור סגירתם של יצרנים קיימים ללא התראה מספקת.

– תגמול לקוחות – הורדת המחיר עבור שינוי בהרגלי הצריכה ומתן מידע לצרכנים, כך שיוכלו לתכנת את מכשירי החשמל הביתיים לפי רגעי שיא ושפל וכן למכור חזרה לרשת עודפי חשמל שהצטברו בביתם.

– הקטנת פליטה של גזי חממה – הורדת הפליטות ב-28% עד 2030, לקראת אפס פליטות במחצית השנייה של המאה באמצעות מנגנון שנקרא CET – Clean Energy Target. מנגנון זה מחייב את הקמעונאים בשוק החשמל לכלול אחוז מסוים של מקורות מתחדשים בחבילת החשמל שהם מוכרים לצרכנים.

הממשלה האוסטרלית אימצה 49 מתוך 50 המלצות הוועדה, ובחרה להמתין עם סוגיית הפחתת גזי החממה מתוך חשש לפגוע בתעשייה המקומית.

שוק עצום ורעב לטכנולוגיות:

כמו בכל תעשייה צומחת, גם התעשייה המסורתית של ייצור ואספקת אנרגיה מתמודדת בשנים האחרונות עם אתגרים שונים כמו התקפות סייבר, הצורך באחסון אנרגיה, גיוון מקורות הייצור באמצעות מערכות ייצור אנרגיה נקיים (אנרגיה סולרית, רוח ומים) והצורך בשילוב מערכות דיגיטליות ו-IoT של יעילות אנרגטית (Energy Efficiency), שיתמכו בשימוש אופטימלי וחכם במערכות הולכה ואספקה קיימות (Smart Grid).

בשנים האחרונות אנו עדים לעניין הולך וגובר בטכנולוגיה ישראלית בתחום האנרגיה, לרבות הצורך בהגנה מפני התקפות סייבר על מערכות לאומיות, שהעדרם עלול להוביל לסכנות וקטסטרופות. ישנן מספר חברות ישראליות שזיהו את המגמה ומצליחות מאוד באוסטרליה, שבה השוק עצום ורעב לפתרונות ולטכנולוגיות מתקדמות. חברת mPrest למשל פיתחה את הטכנולוגיה שעומדת מאחורי מערכת כיפת ברזל וחתמה על הסכם שותפות והשקעה אסטרטגית עם חברת האנרגיה של ניו זילנד Vector, שאף משמשת כמפיצה שלה באוסטרליה ובמדינות נוספות באסיה והפסיפיק.

שוק האנרגיה של אוסטרליה נמצא בתהליך של שינוי והתבגרות, הן בעקבות המשברים שפקדו אותו בשנים האחרונות והן בעקבות החלטות הממשלה הדרמטיות שנבעו מדו”ח פינקל, שנועדו להצעיד אותו אל העתיד כשוק מתקדם, מתוחכם ואינטגרטיבי שפועלות בו חברות אנרגיה גלובליות ומקומיות, וכזה המחויב לאימוץ של פתרונות מתקדמים, חדשנות טכנולוגית וסטנדרטים שונים מאלו שאפיינו אותו בשנים האחרונות.

אוסטרליה היא מדינה שפועלות בה עשרות חברות חשמל ואנרגיה שנדרשות לרגולציה מחמירה ולהספקת חשמל לאזורים מרוחקים, ואף נידחים.

יחד עם הצורך לצמוח ולהתבגר, וכמובן לא לחזור על פארסת קיץ 2017, כל אלה יוצרים הזדמנויות מעניינות לחברות וסטארטאפים ישראליים, שפועלים להטמעת טכנולוגיה ופתרונות רלוונטיים, דוגמת חברות שעוסקות באופטימיזציה, אחסון וניהול אנרגיה, פתרונות של יעילות אנרגטית ו-Smart Grid ובחיבור הצרכן, הספק וכל מה שביניהם לאינטרנט, באמצעות טכנולוגיות IoT.

לקריאה נוספת היכנסו למדריך ליצואן – המדריך לאנרגיה מתחדשת 

 

שי זריבץ' נספח כלכלי סידני, אוסטרליה

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספח כלכלי סידני, אוסטרליה, שי זריבץ'