ביקור ראש הממשלה בהודו – מה אפשר ללמוד ולהסיק מההצהרה המשותפת להודו וישראל?

כזכור לכולנו, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ביקר בהודו בראשית 2018 בביקור שסיכם 25 שנה של יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות.

India Israel flag

פגישות הפסגה בין שני המנהיגים, שביקרו בהפרש די קצר ביקורים הדדיים בשתי המדינות, חיזקו את הקשרים המדיניים והדיפלומטיים כמובן, אך גם תרמו ולחיזוק היחסים הכלכליים, המסחריים, התרבותיים והאקדמיים בין המדינות.

חלקכם וודאי יודעים כי במהלך הביקור עצמו נחתמה בין שני מנהיגי המדינות "הצהרה משותפת" העוסקת בנושאים שונים שהודו וישראל מעוניינות להציב על סדר היום המשותף שלהן.

ההצהרה, שנחתמה והוצגה ב 15.1.2018, נפתחת בהדגשת החיבור האסטרטגי שנוצר כתוצאה מהביקורים ההדדיים של מנהיגי שתי המדינות, קוראת ל'רמה חדשה' של שיתוף פעולה בילטראלי ב'תחומים שונים' ומציינת תכנית עבודה משותפת לחמש שנים (להלן: 'תכנית חומש') בתחומי החקלאות והמים.

ההצהרה מציינת כי שני הצדדים הסכימו להעמיק את השת"פ בתחומי החדשנות, העסקים, הסחר, החלל, ביטחון המולדת, הסייבר, ההשכלה הגבוה והמחקר, המדע והטכנולוגיה, התיירות והתרבות.

ההצהרה המשותפת מעלה על נס את שביעות הרצון של שני המנהיגים מהיישום של הפרויקט המשותף לשתי הממשלות בתחום החקלאות – מרכזי המצוינות של מש"ב – לשיפור ההכנסות של החקלאים ההודים ושיפור תהליכי השימוש והניצול של מים.

ההצהרה מציינת מפורשות את משרד החוץ הישראלי ומשרד החקלאות ההודי כשותפים מובילים לפעילות זו, כמו גם את העובדה ש 7 מרכזי מצוינות – מתוך 28 מרכזי המצוינות המשותפים לשתי המדינות – נחנכו במהלך ששת החודשים שעברו בין ביקורו ההיסטורי של ראש ממשלת הודו בישראל וביקורו ההיסטורי של ראש הממשלה נתניהו בהודו.

עוד מציינת ההצהרה המשותפת כי שני ראשי הממשלה מברכים על סיום ההליכים הפורמליים הנוגעים להשקת הקרן המשותפת לישראל והודו בתחום המחקר והפיתוח  (I4F) – שהודעה על השקתה יצאה אל אוויר העולם במהלך ביקורו של רה"מ מודי בישראל.

ההצהרה אינה מציינת כי השותפים ליצירתה של קרן בילטראלית זו – בהיקף של 40 מיליוני דולרים – היא הרשות הישראלית לחדשנות במשרד הכלכלה והתעשייה ו GITA – סוכנות המחקר והפיתוח של משרד המדע והטכנולוגיה של הודו – ה-DST).

החידוש הראשון, בראייתי, בתוכן ההצהרה המשותפת הוא ההודעה על כוונה לקיים ביקורים הדדיים של מאה צעירים מתחומי המדע בשתי המדינות.

indo-israel tree

מעניין יהיה לראות כיצד תצא יוזמה זו לפועל וכיצד תתרום יוזמה זו לחיזוק קשרי החדשנות בין המדינות. בנוסף – כך על פי ההצהרה המשותפת – הורו שני ראשי הממשלה למשרדי המדע והטכנולוגיה בשתי המדינות לשתף פעולה ב 9 (!) פרויקטים משותפים של מחקר ופיתוח בתחומי הביג דאטה אנאליטיקס, הבריאות, הביטחון, הסיבר וכו' וזאת בהמשך להודעתם ביולי 2017 בדבר שדרוג שיתוף הפעולה הטכנולוגי.

זאת ועוד: על פי נוסח ההצהרה, צפוי עד חודש אוקטובר 2018 לקום מיזם שיחבר בין נשים מדעניות, מומחיות טכנולוגיה, מהנדסות ומתמטיקאיות בשתי המדינות תחת הכותרת STEM – Science, Technology, Engineering and Mathematics.

מטרת המיזם היא לעודד העצמת נשים במקצועות הטכנולוגיה והמדע. גם כאן – מעניין יהיה לראות כיצד היוזמה הזו מתפתחת ובאה לידי ביטוי ברמת השטח, כמו גם השפעתה בטווח הארוך.

שני ראשי הממשלה בירכו כמובן על שיתוף הפעולה בין סוכנויות החלל של הודו וישראל, פגישה שהתקיימה בין נציגים מטעמן בנובמבר 2017 והסכם הבנות שנחתם בין הסוכנויות.

בנוסף, ברכו ראשי הממשלה על תחילת שיתוף פעולה בין הודו לישראל בתחומי הגז והנפט. בתוך כך, נחתם במהלך הביקור הסכם הבנות לשיתוף פעולה בתחום זה, לרבות שת"פ בתחום המחקר והפיתוח של טכנולוגיות עתידיות ותמיכה בסטארטאפים הפעילים בסקטור הגז והנפט.

ההצהרה נוגעת גם בכוונות של חברות משתי המדינות להתחיל שת"פ בתחומי הסולאר, הסוללות המתקדמות וכיו"ב, תוך קריאה לחברות משתי המדינות לבחון הזדמנויות עסקיות בתחום האנרגיה החדשה. 

נקודתית בתחום הסולאר – ישראל ברכה את הודו על תפקידה המוביל בברית הסולאר המאגדת שורה של מדינות המקדמות שיתופי פעולה טכנולוגיים בתחום ואף הודיעה על נכונותה להפוך מדינה שותפה בברית זו.

מעבר לאמור, ההצהרה מציינת את חשיבות שיתוף הפעולה בין חברות הסקטור הפרטי בשתי המדינות וקריאה לחברות בשתי הצדדים להעמיק את שיתוף הפעולה בתחום ההשקעות והסחר ולהביא בחשבון יוזמות ממשלתיות הודיות לעידוד השקעות והקמת תעשיות ב..הודו.

ההצהרה מציינת גם את החשיבות של התקדמות היחסים הכלכליים גם בהיבטים של הסכם סחר חופשי ומציינת פרטנית את המשך הדיאלוג בין המדינות שצפוי היה להתקיים בפברואר 2018 (שאכן התקיים אך ללא תוצאות משמעותיות).

שני ראשי הממשלה הביעו בהצהרה המשותפת את שביעות רצונם מהכינוס השני של פורום המנכ"לים המשותף לשתי המדינות.

הפורום אורגן ע"י לשכת המסחר הגדולה בהודו – FICCI ומשרד התעשייה והמסחר של הודו מצד הודו והתאחדות התעשיינים הישראלית ומשרד הכלכלה והתעשייה הישראלי מהצד האחר (מידע שאינו נזכר בהצהרה).

שני ראשי הממשלה קוראים בהצהרה לפישוט תהליכי הוצאת הויזה לגורמים עסקיים, יצירת הליך מהיר וקל לנוסעים עסקיים והנפקת אשרות בעלות כניסה רב פעמית לאנשי עסקים ככלל ולקהילה העסקית בתחום הטכנולוגיה וה-IT בפרט. 

בהקשר זה, עוסקת ההצהרה גם בצורך של שתי המדינות להסדיר בהסכם משותף את כל סוגיית העסקתם של עובדים זרים מהודו המספקים טיפול בקשישים ונכים סיעודיים בישראל.

בהצהרה המשותפת – ובתום שנים של עבודה קדחתנית לקידום הנושא – הצהירו ראשי הממשלה על נכונותם להחיש את התהליך לעדכון ויישום הסכמי התעופה והתעבורה הימית בין המדינות, באופן שיעודד תנועה חופשית ונוחה יותר, יצור תחרות בענף ויצור הזדמנויות עסקיות חדשות (וכפי שניתן היה לראות בחודשים האחרונים – אכן הושק קו תעופה חדש בין הודו לישראל המאפשר גישה ישירה ומקוצרת בין ניו דלהי לתל אביב).

ההצהרה כוללת גם הודעה על הקמת מרכז תרבות הודו בישראל בשנת 2018 במסגרת המכוונות של ראש ממשלת הודו לקדם את התרבות ההודית לעולם. בתוך כך,

נחתם גם הסכם שיתוף פעולה בתחום של יצירה קולנועית משותפת לשתי המדינות וזאת במטרה לחזק את הקשר בין העמים, לצד עידוד מיזמים עסקיים בתחום. 

שני ראשי הממשלה הודיעו בהצהרה המשותפת על כוונתם לקיים פסטיבל ישראל בהודו ופסטיבל הודו בישראל על מנת להעמיק את הסולידריות והידידות בין העמים.

מעניין כי לקראת סוף ההצהרה המשותפת, מגיע החלק העוסק בשיתוף פעולה בין המדינות בתחום הביטחוני והנכונות של חברות ישראליות להוציא לפועל פרויקטים ושותפויות במתווה של Make In India. החלק הזה בהצהרה המשותפת עוסק בייצור משותף, שיתוף ידע, העברת טכנולוגיות ומו"פ צבאי \ ביטחוני משותף.

ההצהרה קוראת לשרי הביטחון בשתי המדינות לקיים דיונים במהלך 2018 לשם יצירת בסיס לשיתוף פעולה תעשייתי בר קיימא בתחום זה.

לאחר מכן, עוסקת ההצהרה המשותפת במוכוונות של שתי המדינות להילחם בטרור, הבעת שביעות רצון של המנהיגים על קיום קבוצות עבודה בתחום של ביטחון הציבור וביטחון המולדת, שיתוף הפעולה בתחום המלחמה בטרור והחתימה על הסכם הבנות בתחום אבטחת הסייבר בין הודו לישראל.

מעניין לציין כי שתי המדינות אף הביעו בהצהרה נכונות לקיים פעילויות משותפות אשר תתרומנה מהניסיון המשותף של שתיהן למדינות שלישיות, במיוחד בתחומים של הכשרות, בניית יכולות ופיתוח פרויקטים בתחום המים, החקלאות, הבריאות והחינוך. ההצהרה מטילה את האחריות לקיום דיונים בנושאים אלו על משרדי החוץ של שתי המדינות במהלך שנת 2018.

בסייפא של ההצהרה המשותפת יש גם אזכור של הסכסוך הישראלי – פלסטיני, עם תקווה לפתרון ע"ב הכרה הדדית והסדרי ביטחון ושלום צודק ובר קיימא באזור.

בסיום, חוזרת ההצהרה על החשיבות של היחסים ושיתוף הפעולה שיש בו על מנת לתרום לרווחת שני העמים בשתי המדינות ומציינת כי 25 השנים הבאות מהוות הזדמנות לחיזוק הקשרים בין העמים של הודו וישראל באמצעות פעילויות שיעצימו את ההבנה ותצורנה הזדמנויות לשגשוג הדדי.

לפיכך, הסכימו הצדדים לפעול באמצעים פרקטיים לטובת העמים שלהם. לסיום סיומת – מודה ראש הממשלה נתניהו למארחו, ראש הממשלה מודי, על האירוח וקבלת הפנים הלבבית.

אז מה אפשר ללמוד מההצהרה המשותפת?

  • שמעבר להצהרות הטקסיות והכלליות, יש בה גם לא מעט תכלס שעוסק בחיזוק השת"פ בין המדינות בתחום המדע, החדשנות, הסייבר, הטכנולוגיה וכיו"ב.

  • שהודו וישראל מעוניינות לקדם פרויקטים משותפים במדינות שלישיות דוגמת מדינות באפריקה

  • שיש כאן בשורה מסוימת לחברות מהודו וישראל המעוניינות לעשות לשתף פעולה בתחום הקולנוע והפורמטים

  • ששיתוף הפעולה בין ישראל להודו בתחומי הגז, הנפט והאנרגיה המתחדשת זוכה לגיבוי ממשלתי חזק

  • שהצדדים נכונים להקל על אנשי העסקים והחברות בשתי המדינות ככל שהדבר נוגע לויזות רב שנתיות המקנות כניסה רב פעמית

נמשיך לעקוב ולעדכן 🙂

 

 

צור קשר עם:

ברק גרנות

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל