לאחרונה הכריזה ועדת האו”ם למדיניות הפיתוח על עמידתה של לאוס בקריטריונים ליציאה מהרשימה ה”יוקרתית” של המדינות הכי פחות מפותחות בעולם.
במידה ולאוס תעמוד בקריטריונים גם בשנה הבאה, היא תוכל לראשונה לצאת מהרשימה.
ואכן, בשנים האחרונות היא הפגינה הישגים מרשימים בהתפתחות הכלכלית שלה. עם הכנסה לאומית גולמית לנפש של 1960$ בשנת 2016, היא נמנית בין הכלכלות בעלות הצמיחה המהירה ביותר באזור מזרח אסיה ופאסיפיק (מקום 13 בעולם). ניתן לומר כי מדיניות הפיתוח שהנהיגה והשימוש הנכון במקורות הטבע של המדינה- בעיקר מים, מינרלים ויערות- תרמו רבות לצמיחה.
במקביל, מקיימת לאוס שיתופי פעולה אזוריים המקדמים תיירות ומושכים השקעות זרות בחקלאות ובתעשייה, בעיקר בתחום אנרגיית המים, חציבה, יערות ועוד.
אין ספק שלאוס עשתה התקדמות מרשימה בכמה ממטרות ההתפתחות של המילניום Millennium Development Goals (MDGs), כולל התמודדות עם העוני, ירידה ברעב, ושיפור בתחומי החינוך והבריאות).
עם זאת, המדינה ממשיכה להתמודד עם אתגרים רבים בתחומים שונים בעיקר בזירה המאקרו כלכלית. הגירעון הפיסקאלי הביא לחובות של קרוב ל-70% מה-GDP. הגירעון הכלכלי הנוכחי אמנם הצטמצם ב2016, אך צפוי להתרחב בעקבות כמה פרויקטים גדולים של תשתיות שהחלו בשנתיים האחרונות.
התחזית לשנתיים הקרובות אופטימית במיוחד: על פי הבנק העולמי, קרן המטבע הבין-לאומית (IMF) והבנק לפיתוח אסיה (ADB) כלכלת לאוס צפויה להתרחב בכ-7% לערך בשנים 2017-19.
כחברה באיגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN) ובארגון הסחר העולמי (WTO), לאוס נתמכת ב’צנרת’ בריאה של פרויקטים בתחום האנרגיה ומגדילה את האינטגרציה שלה בתוך התעשייה המקומית והעולמית.
“הסוללה” של האזור
כדי להניע את מנועי ההתפתחות צריכה לאוס לשים את מירב המאמצים בתחום אספקת האנרגיה. מאחר שהיא עומדת ברובה על חלקו התחתון של נהר המקונג, אחת החוזקות שלה הן אנרגיה הידרו-אלקטרית והיא לא מתביישת להתהדר ביכולת זו. אנרגיית מים הייתה תמיד סמל חשוב במדינה, לא סתם היא מופיעה על גבי השטרות הלאוטיים.
על פי איגוד האנרגיה ההידרו -אלקטרית הבינלאומי, פוטנציאל ההפקה שלה עומד על 26.5 ג’יגה וואט, בעוד שבפועל היכולת שלה נכון להיום עומדת על 4.17 ג’יגה וואט..
נכון להיום משקי הבית בלאוס נהנים מהאיכות רשת החשמל הטובה ביותר בדרום מזרח אסיה. כיצד אם כך, תוכל המדינה לממש טוב יותר את הפוטנציאל שלה? המדינה עדיין צריכה לספק אנרגיה לאזורים כפריים רבים, כמו כן היא יכולה להגדיל את אספקת החשמל שלה לאזורי התעשייה ובכך לסייע ולקדם את התעשיות הכבדות.
מעבר לכך, יכולת אספקת האנרגיה שלה לא מסתכמת בשוק המקומי, שכן היא יכולה להמשיך ולהגדיל את ייצוא האנרגיה לשכנותיה. הצורך בתכניות מן הסוג הזה הוא ברור, שכן נכון להיום קיימים כבר 12 פרויקטי קישוריות בשלבי תכנון או עבודה התמונה
ואכן, לאוס מייצאת לא פחות מ- 67% מסך האנרגיה שהיא מפיקה, וייצוא אנרגיה מהווה 30% מסך הכנסות הייצוא של המדינה- בעיקר לתאילנד, וייטנאם וקמבודיה.
עם תאילנד למשל היא חתמה על טיוטת הסכם אספקת אנרגיה של 7,000 GW עד שנת 2020. בכדי להגן על השוק המקומי, החוק בלאוס מחייב את היצרנים המקומיים לשמר 10% מיכולת הייצור שלהן לשימוש מקומי.
הקושי העיקרי עליו צריכה לגבור הן ההשלכות הסביבתיות של שיטת ייצור המים במדינה (נזקים לתעשיית הדיג, הצפות שדות אורז נמוכים ועוד). אימוץ של שיטות חדשניות וידידותיות לסביבה שקיימות בשאר העולם יכולות להקל עליה למזער נזקים ולמעשה להביא לרווח כלכלי וסביבתי גם יחד.
חקלאות
סקטור משמעותי נוסף ששווה להתייחס אליו הוא החקלאות. גם היום, החקלאות ממשיכה למלא תפקיד משמעותי בכלכלת לאוס. כבר משנת 2000 היא מספקת אורז לעצמה, גידולי האורז תופסים 72% מהשטחים המעובדים במדינה.
גידולים משמעותיים אחרים במדינה הם: תירס, קפה, קני סוכר, קסווה, בטטה וגידולי עץ תעשייתיים. לאוס ניחנה במגוון ביולוגי עשיר שמהווים, בעיקר עבור האוכלוסייה הכפרית, מקורות חיוניים של תזונה והכנסה.
הייצור החקלאי הופך בהדרגה לממוסחר יותר ויותר למרות שעדיין כ- 80% מהאוכלוסייה הכפרית עדיין עוסקים בחקלאות לצרכים עצמיים. תחום שצפוי לצמוח בשנים הקרובות, הוא חקלאות בע”ח, שכן הביקוש האזורי צפוי לגדול בין 3.5 ל 4 אחוזים בשנה בעשור הנוכחי.
בחודש מאי הקרוב שר החקלאות הלאוטי צפוי להגיע לישראל עם משלחת בכירים, לבקר בתערוכת אגריטק.
תהיה זו עבורנו הזדמנות מעולה להציג לו את החקלאות הישראלית על קשת גווניה, ויאפשר לפתוח דלת בעתיד לחברות ישראליות בתחומי החקלאות והמים אשר מחפשות שווקי יעד מתעוררים באסיה.
הפוסט נכתב בשיתוף עם ורוניקה אליזרוב מתכנית השגרירים של לשכת המסחר ישראל-אסיה
