בתחילת המאה ה 18 (ליתר דיוק בשנת 1814) החלו נפוצו שמועות על מציאת זהב באדמת אוסטרליה, השמועה נפוצה על ידי אסירים שעונשם הומר לעבודת פרך שטענו שמצאו זהב במהלך סלילת כביש במדינת NSW.
הפעם הראשונה המאומתת לקיומו של זהב הייתה ב 1823 בכמה מקומות במדינת New South Wales כאשר קיים תיעוד רשום על כך שב 1825 נידון לעונש מלקות בעיר סידני אדם שהורשע בגניבת זהב שמצא בכוחות עצמו. ב 1829 מצאו שני אנשים זהב במדינת NSW, אך עם חזרתם לעיר סידני נאמר להם לשמור על כך בסוד אחרת יושמו במעצר בטענה ‘לאי שפיות’, היה זה ניסיון השתקה שמטרתו היה למנוע נהירה של חקלאים ואסירים אל חיפושי הזהב.
אך חרושת השמועות, ניסיונות ההשתקות והחשש הגדול של השלטון הבריטי בזמנו מכך שאוכלוסיית האסירים שנועדה לחיות בגלות לכל ימי חייהם בקולוניה הבריטית של אוסטרליה – הפכה להיות עובדה קיימת, החל מסוף שנות הארבעים של המאה ה 18 התחילו להרבות מקרי מציאת זהב בשטחים הפתוחים של מדינות ניו סאות’ ויילס ווויקטוריה, ושמועות כדרכן של שמועות החלו להתפשט ברחבי אוסטרליה, אך אלא עדיין לא הובילו ‘לבהלה של ממש לזהב’ עד לעשור לאחר מכן.
שנת1851 מוכרת כשנה בה החלה ‘הבהלה ההמונית לזהב’ כאשר מחפש זהב מקומי טען כי מצא זהב בשדה פתוח באזור בניו סאות’ ויילס .הוא קרא למקום ‘אופיר’, על שם המקום ממנו הביא שלמה המלך זהב לבית המקדש בירושלים .מספר חודשים לאחר מכן נמצאו מרבצי זהב בהיקפים מסחריים גם במדינת וויקטוריה, ואף שם החלה בהלה לזהב.
השמועה על קיומם ומציאתם של מרבצי זהב החלה נפוצה גם מחוץ למדינה ומשכה אל אוסטרליה מהגרים רבים מכל רחבי העולם ובעיקר מהקולוניות הבריטיות של התקופה ומסין. כך שבין השנים 1896 – 1845 גדלה אוכלוסיית המדינה מפחות מחצי מיליון נפש ליותר ממיליון. שנים אלו מוכרות כשנות ‘הבהלה לזהב’ של אוסטרליה.
כשחושבים על כלכלת אוסטרליה, חשוב להכיר במיוחד סקטור חשוב, מוביל ומרכזי: תעשיית המכרות והכרייה האוסטרלית: Australia’s Mining Industry. היבשת החמישית משופעת בשטחי אדמה שהם עשירים במיוחד באוצרות, מחצבים ומשאבי טבע בלתי נגמרים ושניצולם היעיל תרם יותר מכל סקטור, ענף או תחום להיותה של אוסטרליה כלכלה עשירה ומשגשגת שנהנית מצמיחה קבועה משך תקופה של מעל 103 רבעונים. כלומר, מאז אמצע 1991 ובמשך 26 שנים רצופות ללא הפסקה, נסיגה או הפוגה (כלומר ללא מיתון כלכלי, שמוגדר כשני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית), הכלכלה האוסטרלית צועדת קדימה וצומחת באופן מתמשך וחיובי וקובעת שיאים חדשים.
הצלחה כלכלית זו תלויה באופן ישיר ומידי בהצלחה של תעשיית המכרות והכריה של המדינה, משום שכאמור אדמתה משופעת במשאבים ואוצרות טבע בלתי נגמרים, ותעשיית המחצבים המשגשגת שלה היא מעמודי התווך של הכלכלה והתעשייה האוסטרלית.
סקטור הכרייה שראשיתו באמצע המאה ה-18 בתקופת ‘הבהלה הבריטית לזהב’ שהחל להיכרות באדמת מערב אוסטרליה, הוביל לתחילת פיתוחה של תעשיית כריה וחיפושי זהב שהובילו עם הזמן להשקעות הון מאסיביות לתקופה, והתפתחו עם השנים לתעשייה שמורכבת מחיפוש, כרייה, הפקה ועיבוד של מוצרי אנרגיה נפט ופחם וכן מינרלים כגון אורניום (עבור שוק האנרגיה), עפרות ברזל שונים, בהם: נחושת, ניקל, זהב, עופרת, יהלומים, אבץ וכימיקלים רבים אחרים.
נכון לסוף 2017, כלכלת אוסטרליה נהנית מתוצר לנפש של יותר מ 50 אלף$ לשנה, מהיותה הכלכלה ה 13 בגודלה ועוצמתה, ממטבע יציב וחזק, ממיקומה כמרכז פיננסי, כלכלי וגלובאלי על אף מיקומה המרוחק יחסית מהשווקים הרלוונטיים עבורה, ובמספרים יותר מדויקים תעשיית הכרייה שלה ש’שווה כ 120 מיליארד’, נהנית מהשקעות עצומות בפיתוח תעשייתי וטכנולוגי, שכרוכים בייעול ושיפור טכנולוגי שמוערכים בהיקף עשרות מיליארדי $ כולל השקעות זרות.
זוהי תעשייה שתרומתה וחלקה לצמיחה הכלכלית של המדינה מוערכת בכ 14% וחלקה בתרומתה לפעילות הכלכלית והתוצר הגולמי השנתי שלה היא כ 8%, כאשר 80% מתוצריה מיועדים לייצוא ותרומת הסקטור מהווה מעל למחצית היקף כל הייצוא של אוסטרליה לשווקים בחו”ל.
בנוסף להיותו הסקטור בעל התרומה הגדולה ביותר לצמיחה הכלכלית, זהו גם הסקטור בעל השקעות ההון הגדולות ביותר, המשכורות הגבוהות ביותר יחד עם שולי הרווח הגבוהים ביותר בתעשייה המקומית.
והנתון המעניין מכולם הוא שעל אגף גודלה ועוצמתה מדובר בתעשייה שמעסיקה כ 250 אלף עובדים (בלבד) שמהווים כ 2% בלבד מכוח האדם בשוק העבודה – ואיך כל זה אפשרי ? משום שתעשיית הכרייה והמכרות משקיעה משאבים עצומים במיכון, אוטומציה רובוטיקה ויכולות טכנולוגיות מתקדמות במיוחד, שבאים על חשבון ריבוי ידיים עובדות וכוח אדם בתעשייה.
שווקי היצוא העיקרים למחצבים, לכימיקלים, ולמינרלים האוסטרלים הם יפן וקוריאה (בעיקר עבור תעשיית הרכב המפותחת בשתי מדינות אלו), סין עבור בניית התשתית הפיזית העצומה שלה, הודו (סקטור הבניה) וסינגפור כמרכז סחר אזורי בסחורות (Commodities Trading).
המשך הביקוש מצדן של מדינות אסיה המפותחת והצומחות כשבראשן סין והודו שנדרשות למינרלים ולמתכות שמקורן באוסטרליה עבור צמיחתן הכלכלית ובנייתן הפיזית, יחד עם הגאות במחירי הסחורות (בעיקר במתכות) ורזרבות המחצבים המרשימות של אוסטרליה, מבטיחים לסקטור המחצבים האוסטרלי עתיד חיובי ואיתו גם המשך תרומה משמעותית לכלכלת המדינה כולה.
מנגד, חשוב לציין שהאתגרים של תעשיית הכרייה האוסטרלית הם רבים וכוללים אילוצים גיאולוגיים, סביבתיים ואחרים, היות ובשנים האחרונות נדרשת חציבה וכרייה עמוקה ומורכבת יותר, זאת משום שרבצים שטרם נתגלו ממוקמים בשדות עמוקים יותר שהופכים להיות נדירים יותר. לכן, בהינתן שעלויות הכרייה הופכות להיות יקרות עם הזמן יחד עם אילוצים סביבתיים וחברתיים רבים בהם השפעת אתרי הכרייה על הסביבה האקולוגית, ואיתה על המרקם הקהילתי והחברתי שבמקרים רבים סמוכים לה, מובילים לכך שתעשיית הכרייה האוסטרלית פועלת באופן קבוע לאימוץ טכנולוגיות כרייה חדשות שיתמכו בהגברת יעילות וצמצום עלויות הנגזרות מהשימוש העצום בצריכת אנרגיה ומים למטרות השונות: כאמצעי קירור של מנועים ומכונות, כמסננים של מינרלים וכימיקלים שנדרשים לתהליך הכרייה ועוד, במקביל להתמודדות עם אתגרי כוח האדם הקיימים בניהול מאות ואלפי עובדים הפרוסים באזורים ובאתרים השונים של המדינה, שלעיתים קרובות נדרשים לנושאים של בטיחות בעבודה בעיקר באתרי כרייה מסוכנים וכו’.
בנקודה זו כדי להכיר את מדינת מערב אוסטרליה Western Australia (שבירתה היא העיר פרת’) – והינה אחת מ 8 המדינות המרכיבות את הפדרציה של אוסטרליה. הכלכלה המפותחת של WA מתאפיינת ונשענת כמעט ללא תחרות על תעשיית הכרייה והמכרות, כולל השקעות ענק של מאות מיליארדי דולרים בפרויקטים שונים. גודלה העצום של המדינה והיקפי הפרויקטים וההשקעות האדירות בתשתיות שבתחומה, מהווים את המקור למגוון סחורות כגון נפט, גז, עפרות ברזל, זהב, ניקל ומינרלים שונים.
בהינתן אתגריה העצומים ובהשקעות תקציבי הענק שנועדו לאיתור ופיתוח שדות כרייה ומכרות חדשים, חברות הכרייה של אוסטרליה מתעניינות בטכנולוגיות ישראליות בתחומים שונים.
היסטורית וגם כיום קיים עניין גובר בטכנולוגיות בתחום הטיפול בשפכים תעשייתיים ופתרונות תעשייתיים דוגמת ניצול משאבי אנרגיה והטמעת פתרונות אלטרנטיביים לאנרגיה ממקורות בלתי מתכלים, ובשנים האחרונות גם ביכולות המובילות של תעשיית הרחפנים והמל”טים המתקדמת של ישראל, בנוסף על טכנולוגיות תקשורת, העברה וניהול נתונים בדגש על Big Data ו Data Analytics, פתרונות הגנה ואבטחת סייבר ותחומים רבים אחרים.
בשנים האחרונות פעלה הנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה באוסטרליה בעיקר בערוצים הקלאסיים של הצעת פתרונות וטכנולוגיות של תעשיית המים הישראלית עבור תעשיית המכרות האוסטרלית. אם כי לאור חשיבותה ומרכזיותה של תעשייה זו לכלכלת המקומית ובהמשך להבנה ולהערכה הרבה שידע וטכנולוגיה ישראלית זוכים לה, בדגש על היותה יצרנית וספקית של פתרונות וטכנולוגיות מעולים לאתגרים ולצרכים של שוק דינמי ומשתנה, שנמצא בצמיחה קבועה וחיובית משך שנים ארוכות – הרי שאנחנו עדים לעניין הולך וגובר בחברות ישראליות בתחומים רבים שהם מעבר לייעול, שיפור וניצול מערכות מים ואנרגיה, אלא גם בפתרונות לצרכים נוספים.
במהלך 2018 ובשנים הבאות הנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה באוסטרליה מתכוונת להגביר את היקף הפעילות וחיזוק השת”פ עם ענקיות המכרות והכרייה של אוסטרליה (BHP Billiton ו Rio Tinto) ורבות אחרות, לפעול מולם בשת”פ בביצוע עבודת איתור וזיהוי צרכים, התמודדות עם אתגרים, בניית יכולות והתמודדות עם סטנדרטים ורגולציה של איכות סביבה לרבות השפעות האקולוגיה ודרישות העתיד באמצעות עבודת למידת צרכים והצעת פתרונות טכנולוגיים (Scouting Projects) שנבצע עבורם.
כך בין היתר הנספחות המסחרית תפעל להגעתם של בכירים לביקורים מתעשיית הכרייה לארץ, במקביל לפתיחת דלתות עבור חברות ידע וטכנולוגיה ישראליות באוסטרליה שיהיו מעוניינות להכיר עולמות ותעשיות שלא ידועים בהיקפם דיים בארץ ושהן לא פחות מיצרניות של הזדמנויות עסקיות וטכנולוגיות משמעותיות במדינה עשירה במחצבים ובאוצרות טבע, שנמצאת בצמיחה קבועה וחיובית ומתמודדת עם אתגרים רבים מאוד שדורשים השקעות הון בהיקפים ענקיים למטרות שיפור, ייעול והתמודדות עם בעיות של מים ואנרגיה, ניהול כוח אדם, איומי אבטחת סייבר וכו’ שמאפיינים אותם.
שי זריבץ’ הוא הנספח הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה באוסטרליה .במסגרת תפקידו הוא אחראי על קידום היחסים הכלכליים בין המדינות. שי זריבץ’ עומד בראש המשלחת כלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה שנמצאת בסידני, ומטרתה קידום השקעות בישראל, עידוד יצוא ישראלי לאוסטרליה טיפוח מיזמים משותפים בין חברות ישראליות ואוסטרליות, וקידום הזדמנויות לשיתוף פעולה במחקר ופיתוח תעשייתי.
למידע נוסף על פעילות מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה.
