עוסקים בחקלאות ועיבוד מזון? רג'סטאן מזמינה אתכם לבחון הזדמנויות בגזרתה

רג'סטאן היא המדינה הגדולה ביותר בהודו ומהווה 10.4% מהשטח הגיאוגרפי הכולל של הרפובליקה ו- 5.6% מסך אוכלוסיית הודו. במדינה ישנם 33 מחוזות בעשרה אזורים אגרו-אקלימיים שונים. שלושת הנהרות הגדולים במדינה הם מאהי, צ'אמבאל ובאנאס. המדינה נהנית ממיקום גיאוגרפי אסטרטגי מעולה היות והיא ממוקמת בין ריכוזי הצמיחה הצפוניים והמערביים של הודו. למעשה, 40% מהפרוזדור התעשיית דלהי-מומבאי (DMIC) עובר דרכה.

מדינת רג'סטאן ניחנה בתנאי קרקע ומזג אוויר מגוונים. החקלאות ברג'סטאן היא בעיקר חקלאות בעל (מבוססת משקעים טבעיים בלבד) וזו תורמת כ- 24% מהתוצר המקומי הגולמי במדינה, מעסיקה 13.6 מיליון מגדלים ו– 4.93 מיליון פועלים חקלאיים). הגודל הממוצע של חלקת קרקע במדינה הוא כ-30.7 דונם לעומת ממוצע ארצי של 11.5 דונם.

בהודו, החקלאות נתפסת כתורמת העיקרית למשק מאז ימי קדם. תרומתה של החקלאות ההודית לתוצר המקומי הגולמי הלאומי (התמ'ג) היא אומנם אינה גבוה במיוחד (כ-17%) אך כמעט 60% מהאוכלוסייה תלויים בענף החקלאות. התקדמות ניכרת הושגה בשנים האחרונות בהגדלת הייצור בענף החקלאות בהודו, על ידי מעבר לשימוש בשיטות חקלאיות משופרות. עם זאת, הבטחת צמיחה בת קיימא במגזר מהווה עדיין אתגר משמעותי עבור הודו. לפיכך, יצירת מערכי שיווק חקלאיים ושיפור תהליכי העיבוד החקלאי קריטיים להפיכת החקלאות למשתלמת יותר עבור החקלאי הבודד והמשק ההודי בכללותו. בהודו מבינים זאת ובונים בהתאם מדיניות ואסטרטגיה לפיתוח החקלאות.

רג'סטאן נמצאת במקום חמישי לאחר אוטאר פראדש (UP), מאדיה פראדש (MP), פאנג'אב ואנדרה פראדש (AP) בייצור תבואה. זוהי יצרנית החיטה החמישית בגודלה בהודו, היצרנית הגדולה ביותר של שעועית אדומה, היצרנית השלישית בגודלה של זרעים להפקת שמן ויצרנית החרדל הגדולה בהודו.היא גם ניצבת שלישית בייצור סויה ורביעית בייצור אגוזי אדמה ומתגאה בהיותה המפיקה הגדולה ביותר של זרעי תבלינים כמו כוסברה, כמון, חילבה, שומר, ועוד. רג'סטאן מייצרת 11.62% מהחלב, 29.81% מהצמר ו – 2.68% מהבשר בהודו, היא במקום ראשון בהפקה של חלב עזים ובמקום ראשון בייצור וצריכת חלב פרה מפרות מקומיות ומקום שני בזמינות של חלב לנפש וגם… מקום שני בייצור חלב בארץ.

ברג'סטאן פועלות למעלה מ- 10,000 יחידות לעיבוד מזון במגזר הזעיר והקטן וכ-75 יחידות במגזר הבינוני והגדול.עשרה אזורי ייצוא חקלאי, עם דגש על תבלינים, כבר הוקצו על ידי ממשלת המדינה. נכון ל 2016, פעלו ארבעה פארקי מזון חקלאיים ברג'סטאן. פארקים אלה פותחו על ידי RIICOמשרד תעשיות עיבוד המזון (MoFPI) הפדראלי, העניק אישור סופי להקמת Greentech Mega Food Park Pvt. Ltd – מגה פארק מזון ברופאנגאר ובאג'מר (פרויקט SPV). בנוסף, פרויקטים של הובלה בקירור מיושמים בסיוע משרד ה- MoFPI הפדראלי, שאישר ארבעה פרויקטי שרשרת אספקה בטמפרטורה מבוקרת במדינה.

יש הרבה סיבות מדוע לעשות עסקים ולהקים מרכז פעילות דווקא ברג'סטאן. אחת מהן, היא המיקום. לרג'סטאן גבול משותף עם חמש מדינות גדולות בצפון, במערב ובמרכז הודו שהן: פונג'אב, האריאנה, אוטר פראדש, מאדיה פראדש וגוג'אראט. היקף האוכלוסיה הכולל במדינות אלו מגיע לכחצי מיליארד (!) תושבים וחברות הפעילות באזור נהנות, כמובן, מגישה לשוק עצום זה. לרג'סטאן אף רשת כבישים לאומיים השניה בגודלה בהודו, עם אורך כבישים כולל העולה על 7,310 קילומטר. הכבישים הלאומיים מספקים קישוריות מעולה לדלהי, אהאמדאבאד, מומבאי, בופאל, אגרה, אמריצר ורבות אחרות. רשת הרכבות מחברת את המדינה לכל הערים הגדולות בהודו ומקשרת את המדינה לנמלים במומבאי, קאנדלה ומונדרה בגוג'אראט. בבירת המדינה, ג'אייפור, פועל שדה תעופה בינלאומי הומה. בנוסף, ברג'סטאן שדות תעופה בג'ודפור ובאודאיפור.

במדינה הענקית עובר גם פרוזדור המטענים הייעודי (DFC), שהינו פרוזדור רכבת באורך 1,483 ק'מ  הנבנה בימים אלו וצפוי לקשר בין נמל ג'ווהרלאל נהרו בסמוך למומבאי ובין דאדרי, ליד דלהי. ה-DFC יאפשר קישוריות במהירות גבוהה עבור קרונות בעומס גבוה (25 טון) של רכבות מכולות. רצועה של כ- 150 ק'מ אותרה בשני צדי ה- DFC וזו תפותח כ" פרוזדור התעשייה דלהי – מומבאי (DMIC)". הואיל וכ- 40 אחוז מהפרוזדור עוברים דרך רג'סטאן, קיים פוטנציאל עסקי בהקמת תעשייה בתוואי הפרוזדור וזאת משום שהמסדרון יהפוך את רג'סטאן להאב הנגיש לשווקים במערב ובצפון. כ- 60% משטח מדינת רג'סטאן נמצאים בטווח השפעת הפרויקט, שצפוי להפוך את רג'סטאן ליעד אטרקטיבי עבור תעשיות ומרכזים לוגיסטיים שונים.

אגב רג'סטאן, שהיא המדינה הגדולה בהודו מבחינה גיאוגרפית כאמור, מציעה קרקע בשפע ובמחירים תחרותיים בהשוואה לשכנות הצפופות והמפותחות יותר. חברת ההשקעות ופיתוח התעשייה של רג'סטאן (RIICO) עושה מאמצים למשוך משקיעים בינלאומיים תוך הבטחה לספק תשתיות ברמה גבוהה וכל תמיכה אחרת הנוגעת להקמת מפעלים. בכדי לזרז את התיעוש במרחבי רג'סטאן, פיתחה החברה 339 אזורי תעשייה, על פני שטח של קרוב ל- 333,700 דונם. יתר על כן, ממשלת רג'סטאן מבצעת שורה של רפורמות במטרה לפשט הליכי שינוי ייעוד קרקע לצורך פעילויות חקלאות עסקית. בתוך כך, פעלה ממשלת רג'סטאן לבצע התאמה של הרגולציה והחקיקה המקומית לסטנדרטים שנקבעו ע"י ממשלת הודו הפדראלית, ביטלה אגרות שונות ונראה כי זו חותרת בהתמדה ליצירת אקלים השקעות חיובי על ידי צמצום שיטתי של צווארי בקבוק מינהליים. מערכת "חלון יחיד" מתפקדת כ One Stop Shop לאינטראקציה עבור יזמים המקיימים אינטראקציה עם המדינה. כל תהליך הבקשות מול הממשל מבוצע באמצעות האינטרנט. על אף האמור, הטפסים, יחד עם המארזים, עדיין צריכים להיות מוגשים במשרד המרכזי באופן פיזי.

הזדמנויות להשקעות בחקלאות ברג'סטאן: 

פארקי מזון חקלאיים

תכנית מגה פארק מזון הוא מושג כוללני שנועד לכונן 'קשר ישיר מהמשק לעיבוד ובהמשך אל הלקוחות בשוק הפרטי', באמצעות רשת נרחבת של מרכזי איסוף ומרכזי עיבוד ראשוני. מגה פארקי מזון אלה צפויים לספק תשתיות לעיבוד מזון באיכות גבוהה ליד המשקים. אלה כוללות לוגיסטיקה, תחבורה, ומרכזי עיבוד מרכזיים כדי להבטיח יצירת תעסוקה – הן באופן ישיר והן באופן עקיף – באזורים כפריים, חשיפה של החקלאים לפעילויות חקלאיות שיטתיות יותר, מוּנָעות-שוק ורווחיות, יצירת הכנסה נוספת לחקלאים, צמצום הפסדים לאחר הקטיף ותחזוקה של שרשרת הערך מהמשק לשוק.

עיבוד חקלאי:

ג'סטאן היא המדינה הרביעית בגידול תפוזים בהודו. תפוזים גדלים באזורי ג'הלאואר, קוטה, ברן ובהילווארה. גידול התפוזים ברג'סטאן צמח מ 0.167 מיליון טון ב 2010-11 לכדי 0.264 מיליון טון בשנת 2014-15, בשיעור צמיחה שנתי של 9.54%. מנדרינה גם גדלה במדינת רג'סטאן. ייצורה ב 2014-15 היה 0.30 מיליון טון. גידול המנדרינה ברג'סטאן צמח בשיעור צמיחה שנתי של 18.83% בתקופה שבין 2010-11 ועד 2014-15. רימון גדל ברג'סטאן באזורי ג'איפור, אז'מר בהילווארה, פאלי, סרי גאנגאנאגאר, ג'אלור, אלוואר וכו'. המדינה מדורגת במקום שמיני בהודו בגידול הרימון, שצמח בשיעור שנתי של 12.71%בתקופה שבין 2010-11 ועד 2014-15.

הודו אחראית ל- 90% מתוצרת הגואר גאם העולמית – (גואר גאם – סיב דיאטטי הנוצר כתוצאה מטחינת זרעי צמח ה- Cyamopsis psoralioides – כאשר 72% מתוכם מגיעים מרג'סטאן. קרוב ל 90% מהגואר גאם המעובד בהודו מיועדים ליצוא. במהלך שנת 2014-15 הודו ייצאה 0.66 מיליון טון גואר גאם בעיקר למדינות כמו ארצות הברית, סין, קנדה, גרמניה ורוסיה בסכום כולל של 94.80 מיליארד רופיות. את הגואר גאם מגדלים בעיקר במחוזות הצחיחים של החלק המערבי של רג'סטאן. האנומאנגאר וביקאנר הם המחוזות המובילים בהפקת גואר גאם. האנומאנגאר מספקת קרוב ל 20% מסך ייצור הגואר גאם, ומחוז ביקאנר מספק בערך 28.5% מהייצור הכולל. סרי גאנגאנגאר, נגאור, בארמר, צ'ורו, ג'איפור, סיקאר ואלוואר נמנים גם הם על מחוזות הייצור החשובים של גואר גאם.

  • תבלינים: רג'סטאן היא יצרנית התבלין השלישית בגודלה בהודו, וחלקה בתוצר הלאומי של תבלינים בשנת 2013-14 היה 12%. רג'סטאן היא המפיקה הגדולה ביותר של קימל, זרעי כוסברה וחילבה, עם נתח של 49%, 37% ו -71% בהתאמה מסך התוצרת ההודית בשנת 2013-14. רג'סטאן היתה במקום השני בייצור תבליני זרעים כגון כמון, זרעי שמיר ושומר.
  • שְׂעוֹרָה: כ 60% מייצור השעורה בהודו נמצא ברג'סטאן, בה נמצא מספר גדול של יחידות ייצור מאלט ובירה.
  • תירס: אזור מוואר מייצר כמות גדולה של תירס ובתור שכזה הוא מספק מרחב למפעלים לעיבוד מבוסס-תירס, אשר עשוי לכלול מפעלי עמילן, הכנת סירופ תירס, הכנות אנזימיות שונות וכו '
  • יחידות עיבוד תפוחי אדמה: במחוזות בהאראטפור ודהולפור קיימים אזורי גידול תפוחי אדמה גדולים, אולם אין מתקני עיבוד.
  • ייבוש בצל ושום: רג'סטאן היא יצרנית השום השלישית בגודלה בהודו עם נתח של 17% מהייצור הכולל. ירק זה גדל בעיקר באזורי באראן, צ'יטוגאר, ג'האלאוואר וג'ודפור. אפשר להתחיל ליזום עיבוד חקלאי של תבלין ירק זה. יש שוק טוב לאבקת בצל ושום.
  • גננות: יש הזדמנות טובה לפיתוח הגננות באזור הבירה הלאומי היות וגידולי ירקות רבים כגון חצילים, כרוב, כרובית ועוד גדלים באלוואר, ג'איפור, בונדי, טונק, אז'מר ובחלקים אחרים של המדינה.

פתרונות אחסון ושרשרת אספקה: פיתוח שרשרת אספקה מקצה לקצה לירקות יפחית הפסדים-לאחר-קטיף, ומערכת תחבורה יעילה תשנע אותם למרכזי שיווק / הפצה. זה ישפר את הכנסות החקלאים. אי לכך, קיים בשוק ביקוש לפיתוח שרשרת אספקה הכוללת מרכזי רכש, מחסנים, כלי הובלה בקירור, אחסנה בקירור ותשתיות שיווק משופרות.

עיבוד מוצרים צמחיים:

  • חֲזַרְזַר הודי – Indian Gooseberryהודו היא הספקית הגדולה ביותר בעולם של חזרזר, כאשר רג'סטאן היא הספקית השלישית בגודלה של חזרזר בהודו, עם ייצור של 12,888 טון בשנת 2014-15.
  • אלוורה: רג'סטאן היא יצרנית גדולה של אלוורה בהודו. ייצור האלוורה היה 1,473 טון בשנת 2014-15. האלוורה, בשל היותה בעלה ערך רפואי גבוה, הינה מוצר מרפא מבוקש ויש לה שוק מוגדר בהודו ובעולם.

עיבוד חינה: סוג'אט וסביבתה במחוז פאלי של רג'סטאן, הם אזור גידול החינה האינטנסיבי ביותר בהודו. קרוב ל 90% מייצור החינה המסחרי של רג'סטאן הוא באזור זה. החקלאים באזור מגדלים חינה מזה דורות, ורואים בו יבול רצוי, כמו גם חלק מהמורשת שלהם.

הזדמנויות בענף גידול בעלי חיים: גידול בעלי חיים: פרים, סוסים וגמלים \ כבשים לצמר ; מתקני טיפול ניידים לבעלי חיים ; משק חלב ;

ממשלת רג'סטאן, כך לפי ההצהרות, אימצה אסטרטגית את קידום העיבוד והשיווק החקלאי במדינה. צעדים אלה אמורים לענות על הדרישות של גורמים בענף ולסייע ביצירת אקלים נוח לעשיית עסקים. בנוסף, הממשלה מצהירה על תמריצים גבוהים ופטורים מתשלומים שונים שיהיו זמינים עבור מגזר זה. בין השאר, מתגאה ממשלת רג'סטאן בכך שתיקנה את החוק כך שיתיר חקלאות חוזית של פירות, ירקות, צמחי רפואה או צמחים ארומטיים; הקמת תת-שווקים אלקטרוניים פרטיים; הסרת מגבלות רכש ישיר של מוצרי חקלאות וגננות; פטור לעוסקים מאגרת מאנדי ואגרת שוק על פירות וירקות ועוד.

אם כן, נראה כי ממשלת רג'סטאן מתכוונת במלוא הרצינות להפוך את המדינה הענקית למרכז גידול, עיבוד וייצור מזון מוביל בתחום החקלאות בהודו ואנו – כאן בנספחות הכלכלית \ מסחרית של מינהל סחר חוץ – משרד הכלכלה הישראלי – בשגרירות ישראל בניו דלהי, עומדים לרשות היצואנים, היזמים, המומחים ויתר העוסקים בתחום על מנת לחבר ולקשר אל גומי הממשל והסקטור הפרטי וללוות אתכם בתהליך הכניסה לשוק ההודי ככלל ולפעילות במדינת רג'סטאן בפרט.

צור קשר עם:

ברק גרנות

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל