כיום, עם יותר מ- 50% מהאוכלוסייה מחוברת לאינטרנט, תעשיית מיקור חוץ ב-IT משגשגת, ותמיכה ממשלתית גדלה, ניתן להבין את מקור הרחש סביב וייטנאם כענקית הסטארטאפים הבאה. מספר חברות הסטארטאפ במדינה רק הולך ועולה, עם גדילה של 14% ביחס לשנת 2016, וכך גם ההשקעה החיצונית והתמיכה הממשלתית בחברות אלו.
עוד טרם תחילת באזז היזמות הנוכחי בוייטנאם, המדינה רשמה לעצמה הצלחה בעולם הסטארטאפים, באמצעות אפליקציה בתחום המשחק בשם Flappy Birds. אפליקציה זו הושקה בשנת 2013, וגדלה להיות האפליקציה עם מספר ההורדות הגדול ביותר מ- App Store. על פי הדיווחים, Flappy Birds הניבה רווחים משוערים בגובה של 50,000 דולר ביום. הצלחה זו אמנם שמה את הסטארטאפ הוייטנאמי על המפה העולמית, אך הדרך אל עולם סטארטאפים מפותח בוייטנאם עוד הייתה צריכה להיסלל.
בניגוד לאפליקציית Flappy Birds שהצלחתה הייתה בינלאומית, הרוב ה
מוחץ של הסטארטאפים בוייטנאם אינם מכוונים לקהל בינלאומי, אלא מייעדים את המוצר שלהם לקהל הוייטנאמי ופוטנציאלית למספר מדינות שכנות באסיה. אחת הסיבות המרכזיות לשאיפות המקומיות בלבד של חברות אלה היא מכשול השפה; מתכנתי ומקימי הסטארטאפים אינם מוכשרים במידה מספקת בשפה האנגלית, ולכן קיים קושי בתרגום הצלחה מקומית של אפליקציה להצלחה בינלאומית. עם זאת, בשנים האחרונות קיימת מגמת עלייה במספר הסטודנטים הנוסעים למדינות מערביות לרכוש את השכלתם, וכתוצאה מכך, בשובם לוייטנאם, הכישורים אותם רכשו עשויים להוות יתרון גדול לשימוש על ידי סטארטאפים מקומיים הזקוקים לכך.
סיבה נוספת להצטרפות המאוחרת של וייטנאם לתנועת הסטארטאפים העולמית, היא הקושי במימון. אף על פי שחברות בינלאומיות רבות מוצאות את היצע מהנדסי התוכנה ואנשי הIT בוייטנאם כאופציה מושכת במיוחד לשכור לשורותיהם בזכות מומחיותם והשכר הנמוך, השקעה בחברות וייטנאמיות מתחילות, המפותחות על ידי אותם מתכנתים מוכשרים, נתקלת במספר מכשולים; ראשית, מכשול מצד המשקיעים, שרואים בהשקעה בסטארטאפ וייטנאמי סיכון כלכלי, ושנית, כאשר קיים הרצון להשקיע, המשקיעים נתקלים בעיכובים וקשיים רגולטוריים מצד המדינה.
בשנה האחרונה, ממשלת וייטנאם החלה להכיר באופן בולט בהתפתחותם ובפוטנציאל הגדול של שוק הסטארטאפים במדינה, כאשר ראש הממשלה מקדם בעקביות את נושא היזמות כאחד הנושאים החשובים בהנעת כלכלת המדינה. בהתאם לכך, החלה הממשלה לנקוט בצעדים להפיכת האקוסיסטם במדינה לכזה המסוגל להכיל ולתרום להתפתחותו של השוק: היא הקלה בחוקי ההשקעה הזרה שלה, הקימה מספר ארגונים ומוסדות לקידום השוק, החלה לקיים אירועים וכנסים בענייני סטארטאפים והקימה אקסלרטורים, אינקובטורים, וחללי עבודה משותפים שיועדו לשימושם של חברות הסטארטאפ. תוצר מרכזי מהליכים אלה הוא הקמת “מרכז הסיליקון סייגון” בהו צ’י מין סיטי, אשר מתחקה אחר המודל המקורי האמריקאי, ביוזמת הממשל הוייטנאמי יחד עם משרד המדע והטכנולוגיה המקומי. בפרויקט זה הושקעו עשרות מיליוני דולרים, והוא נועד לתמוך בחברות ותעשיות העוסקות בהיי-טק, טכנולוגיה, חדשנות, יזמות ומחקר, לקיים סדנאות ולהוות אינקובטור לסטארטאפים. בנוסף להו צ’י מין סיטי, עיר החוף דה-נאנג מציגה גם היא פוטנציאל מרשים בעולם הסטארטאפים, עם מאגר מהנדסים רחב, עלות נמוכה ותמיכת ממשלה לקיום כנסים בנושא, כמו גם ירידי יזמות ופיתוח האקוסיסטם להתאמה לעתיד העיר.
נראה כי באמצעות תמיכת הממשל הוייטנאמי, הרחבה בפיתוח וקידום עולם הסטאטאפים והיזמות במדינה, לא נותר למתכנתים ולאנשי הIT אלא להתחיל ליצור ולפתח רעיונות בתאוצה מלאה, ולקטוף את פירות הקדמה הטכנולוגית שמעודדת הממשלה.
הנספחות המסחרית ושגרירות ישראל בוייטנאם בכללותה, מקיימות מספר ערוצים לחילופי ידע ולקידום החדשנות בוייטנאם. בשבוע שעבר התקיימה תחרות סטארט-אפים בחסות שגרירות ישראל, והסטארט-אפ המנצח זכה בטיסה לישראל ואירוח בשבוע החדשנות בירושלים. בחודש נובמבר מתקיים פסטיבל Techfest בהאנוי אליו יגיעו 2 דוברים ישראלים מהמגזר הפרטי, בקידום הנספחות המסחרית ושגרירות ישראל בהאנוי.
הפוסט נכתב בשיתוף עם רייצ’ל טננבאום מתכנית השגרירים של לשכת המסחר ישראל-אסיה
