היחסים בין ישראלי לתאילנד טובים ויציבים וגם הממשל הנוכחי רואה את ישראל כידידה ושותפה עם ראיה דומה במגוון תחומים. בין המדינות מתקיימים מידי שנה ערוצי הידברות בתחומי הביטחון, המדיני, מש”ב ובנושא עובדים זרים. מספר התיירים הישראלים לתאילנד במגמת עליה מידי שנה. וועדה מעורבת ראשונה בתחום המסחרי התקיימה בין המדינות ביולי 2015 ועסקה ברובה בנושאים החקלאים וניסיון קידום הסכם האס”ח של הצד הישראלי. מועד הוועדה השנייה טרם נקבע.
בנובמבר 2016 עודכן הסכם התעופה בין רשויות התעופה האזרחיות של ישראל ותאילנד. המשמעות העיקרית של העדכון היא שלא תחול יותר הגבלה על כמות חברות התעופה משתי המדינות שיוכלו לבצע טיסות בקו תל אביב – בנגקוק או יעדים נוספים בתאילנד.
הסכמים בילטראליים:
| FTA Agreement | Avoiding of Double Tax Agreement | Investment Protection Agreement |
| No | Yes | Yes |
סחר בין ישראל ותאילנד:
להלן טבלה וגרף המסכמים את נתוני הסחר בין המדינות בשנים האחרונות:
| Trade Zone | Year | Export to Thailand | Import form Thailand | Trade Balance | Total Trade |
| THAILAND | 2016 | 366.3M$ | 581M$ | -214.7M$ | 947.2M$ |
| 2015 | 428.9M$ | 641.9M$ | -213M$ | 1,070.8M$ | |
| 2014 | 471M$ | 700.3M$ | -229.2M$ | 1,171.3M$ | |
| 2013 | 534.6M$ | 618.7M$ | -84.1M$ | 1,153.3M$ | |
| 2012 | 595.2M$ | 595.7M$ | -0.5M$ | 1,190.9M$ |
ניתן לשים לב למגמת הירידה בסחר בין המדינות בשנתיים האחרונות. הירידה ביצוא מישראל לתאילנד בשנת 2016 נבעה בעיקר מירידה גדולה ביצוא יהלומים וכן מוצרים כימיים (מדובר ביצואנים בודדים), כאשר הירידה ביבוא מתאילנד נבעה מירידה ביבוא רכבים.
להלן התפלגות המסחר בין המדינות לפי סקטורים:
מידע על סקטורים נבחרים
לחברות ישראליות יש הזדמנות להיכנס בצורה טובה יותר לשוק התאילנדי תוך הבנת מרכיבי השוק העיקריים ופיצוח האתגר שהינו מציאת השותף המקומי המתאים. השוק בתאילנד מכיל הזדמנויות רבות בתחומים בהם ישראל אינה מספיק נוכחת. עבור מידע רחב או ספציפי על הזדמנויות, דרכי עבודה מומלצים וסיוע בפעילות בתאילנד ניתן לפנות לנספחות המסחרית של משרד הכלכלה והתעשייה בשגרירות בבנגקוק.
תקשורת
תאילנד משקיעה רבות בתחום התקשורת. עם הכרזת הממשל החדש על מדיניות הכלכלה הדיגיטלית יש מעבר תקציבים רבים לארגונים הקשורים בטכנולוגיות מתוך מטרה לקדם עסקים מסורתיים והעברתם למאה ה-21 (מטרת המדיניות היא לאפשר גישה לטכנולוגיות אכסון מידע, מחשוב ענן ורכישות ברשת, כחלק ממדיניות זאת הממשלה שמה לה למטרה לחבר לרשת מהירה את כל תאילנד, וכן להקים כ-40 מרכזי מידע על שטח כ- 40,000 מ”ר למשרדי הממשלה ברחבי המדינה). כתוצאה מכך בענף התקשורת בתאילנד ישנם תקציבים גדולים שמגיעים היום בשני אופנים: במסגרת המכרזים ממשלתיים ובמסגרת הדגש המושם כיום על כלכלה דיגיטלית והטמעת טכנולוגיות מערכות מידע (ICT) בכל חברה וארגון.
סייבר
תאילנד מדורגת כמדינה בסיכון גבוה מבחינת פשעי אינטרנט. על פי הדוח של Symantec על איומי אבטחת האינטרנט משנת 2016, בשנה שעברה התרחשו בתאילנד 5090 התקפות סייבר, בהן היו מעורבות תוכנות זדוניות, המכונות כופר, מדובר בממוצע של 14 התקפות ביום. לפיכך, תאילנד דורגה במקום ה-13 באסיה פסיפיק מבחינת מספר התקפות הסייבר בשנת 2015 ובמקום ה-46 בעולם. ארגונים ממשלתיים בתאילנד מותקפים אף הם באופן קבוע, מה שגורם לנזקים של מיליוני באט ובעיות בסוגיית האמינות. איומי סייבר והתקפות באתרים פוגעים מאוד בקידום המדיניות הכלכלית- דיגיטלית של הממשלה.
לפיכך, יש כיום צורך אמיתי בתאילנד (ארגונים ממשלתיים ופרטיים) להטמעה של יכולות סייבר (הגנתי בעיקרו, כאשר סייבר התקפי מנוהל על ידי הצבא). שינוי התפיסה מתבטא הן בחקיקה והן בהקמת יחידות ייעודיות בצבא ובממשלה. גופי ממשל שונים מחפשים פתרונות לאיתור ומניעת פגיעה בתשתיות קריטיות. גופים פרטיים מציבים את הניסיון למנוע התקפות ואתגרי עולם הסייבר השונים בעדיפות גבוהה וקובעים מדיניות שתאפשר לפקח ולנהל את הסיכונים בצורה יעילה. 3 האתגרים המשמעותיים בתחום הסייבר הינם: בתחום הבנקאות אונליין, בתחום המובייל, וכמובן פגיעות בקוד פתוח.
מים
נושא ניהול משאבי מים הינו בראש סדר העדיפויות של ממשלת תאילנד. הקבינט אישר בשנה האחרונה את אסטרטגיית ניהול משאבי מים (Water Resources Management Strategy 2015-2026), המורכבת משש תת-אסטרטגיות עיקריות: (1) טיפול במחסור במים לשימוש ביתי; (2) החלטה בדבר מצוקת מים עבור שימוש חקלאי ותעשייתי; (3) מניעת/הקלה על אסונות טבע; (4) ניהול איכות מים; (5) שיקום יערות ומניעת סחף קרקע; ו (6) ניהול כולל. על האסטרטגיה אמונה מועצת המים הארצית (National Water Board) בראשות ראש הממשלה עצמו.
מטרת האסטרטגיה הינה ניהול מים לפיתוח בר-קיימא. כמו כן תמשיך הממשלה להפחית את הסיכון מאסונות טבע הקשורים למים באמצעות פיתוח של מאגרי מים ויצירת חוסן קהילתי מפני אסונות הקשורים למים. מלבד פרויקטים ארציים גדולים, רשות המים של הפרובינציות של תאילנד PWA, רשות המים של המטרופולין שכולל את בנגקוק MWA ומספר מפיצים ואינטגרטורים מחזיקים בתקציבים לפרויקטים קטני היקף. קיים עניין רב בטכנולוגיות מים הישראליות בתאילנד.
חקלאות
ענף החקלאות הוא אחד מעמודי התווך החזקים של הכלכלה התאילנדית ונמצא בין 10 התעשיות שנבחרו על ידי הממשלה כמנועי צמיחה ופיתוח כלכלי של המדינה. עם מוניטין של “מטבח העולם”, תאילנד ביססה את מעמדה כמובילה עולמית בחקלאות, ונשארת אחת מעשרת יצואניות המזון הגדולות בעולם.
במסגרת הדגש ששמה ממשלת תאילנד על צמיחה חכמה (תכנית תאילנד 4.0) אושרה רפורמה בענף החקלאות, שמטרתה להקל על הבעיות הניצבות בפני חקלאים תאילנדים ולתמוך בהתפתחות הלאומית על ידי מעבר ל”חקלאות חכמה”. הרפורמה מתמקדת בשבעה כיוונים: לייעד אזורים לחקלאות בכל המחוזות בהתאם לתנאים הגיאוגרפיים והאקלים של כל אזור, להקים 882 מרכזי למידה להגברת הפרודוקטיביות של הייצור החקלאי, לקבץ חקלאים ואדמות חקלאיות למען היעילות, להקים בנקים למוצרים חקלאיים באמצעות קיבוץ החקלאים והשתתפותם בניהול המלאי, לקדם עבודת צוות, לעודד את החקלאים לייצר במענה לביקוש בשוק וליזום שינויים שיובילו לירידה בעלויות הייצור החקלאי, כמו, למשל, מעבר מגידול אורז לגידולים אחרים, בהתאם למדיניות ניהול המים של המדינה.
שירותי בריאות
תאילנד היא מרכז תיירות רפואית ברמה עולמית. הסקטורים של ציוד רפואי ופארמה ממשיכים לגדול ויוצרים הזדמנויות עבור מוצרים ושירותים חדשים. תאילנד מייבאת כ-70-80% של מכשירים רפואיים מחו”ל. שוק הבריאות של תאילנד הוערך בשווי של 24.8 מיליארד $ בשנת 2015. ישנם מעל ל-320 בתי חולים פרטיים במדינה, שמהווים 23% מכלל בתי החולים בתאילנד .שוק שירותי רפואה דיגיטליים בתאילנד צפוי לגדול ל-61 מיליון $ בשנת 2017.
ההזדמנויות העיקריות בתחום הן לשיווק טכנולוגיות, מוצרים או שירותים שיתמכו בתיירות הרפואית הגוברת של תאילנד, הטרנספורמציה לשירותי רפואה דיגיטליים והטיפול באוכלוסייה מזדקנת.
לכל שאלה או התייעצות על כניסה לשוק התאילנדי – פנו לנציגות הכלכלית שלנו בבנגקוק!
