הצטרפו לרשימת התפוצה
Emerging Markets
פתיחת פנייה חדשה לנספח
הזמנה לכנס אינדונזיה

הכירו את ענקית התשלומים המקוונים שלא שמעתם עליה – PayTM – המרוויחה הגדולה של רפורמת ה"ללא מזומנים" בהודו

פורסם ע"י , נספח כלכלי ניו דלהי, הודו , בתאריך 20 בדצמבר 2016

Paytm-Walletבסוף חודש אוקטובר התפרסמה באתר "Top Ten Reviews" כתבה על עשרת הארנקים הניידים  \ אלקטרוניים הטובים בעולם. הכתבה סוקרת את "ארבעת השחקנים הגדולים בתעשייה": PayPal, Apple Pay, Android Pay and Samsung Pay ומתארת את החסרונות, היתרנות וכיצד ניתן לעשות שימוש בארנקים אלקטרוניים אלו וגם  (שאינם בראש הרשימה).

עבור משתמש הקצה (טוב, נו – הקורא ההדיוט) המתגורר בהודו, בולט בהיעדרו שם אחד עצום בגודלו וחשיבותו: PayTM. חברת הארנק הדיגיטאלי הזו, שהינה מערכת התשלומים הדיגיטאליים הגדולה והפופולארית ביותר בהודו, מספקת שירות לכ 200 מיליון משתמשים בהודו לבדה (לשם השוואה, ל- PayPal כ 190 מיליון משתמשים בעולם כולו) זוכה בשבועות האחרונים להצלחה גדול ומרשימה בפעילותה העסקית, הודות לרפורמת ביטול השטרות של ממשלת הודו המרכזית.

עד כמה גדולה? על כך בהמשך.

לפני כן – מעט רקע: שירות התשלומים המכונה ("PayTM ("Pay Through Mobile"הוקם בשנת 2010 ע"י חברת IT הודית ששמה One97 Communications. הרעיון במקורו היה די פשוט: במקום לטעון מחדש את מכשיר הסלולר באמצעים מיושנים כמו רוכלי רחוב המבצעים שורת פעולות וגובים ממשתמש הקצה סכום מזומן, מרכזי שירות סלולארים ייעודיים או אפליקציה מסורבלת של החברה המפעילה עצמה, הציעה החברה לפשט את התהליך ולייצר עבור משתמשי הקצה "One Stop Shop" לתשלומים כגון אלו, לכל החברות והשירותים הדומים.

לצורך כך, יצרה החברה אתר אינטרנט פשוט לתפעול ואפליקציות התואמות את כל מערכות ההפעלה הסלולאריות הפופולאריות (IOS \ ANDROID ואפילו WIndows). השירות של החברה, לא רק התאים לכל סוגי המכשירים והרשתות אלא הותאם לשימוש ממגוון מקורות הטענת כספים באופן דיגיטאלי: כרטיסי אשראי \ כרטיסי דביט \ העברה בנקאית (מ 6 בנקים שונים בהודו) וכיו"ב.

בשנת 2014, השיקה החברה שירות חדש ומורחב יותר – ארנק אלקטרוני – המאפשר להשתמש בפלטפורמת התשלומים של החברה במגוון עסקים מחוץ למרחב הווירטואלי (בהנחה שאלו התחברו אל השירות ואיפשרו למשתמשי הקצה לשלם באמצעותה) ובכך הפכה לארנק האלקטרוני הגדול ביותר בהודו, עם למעלה מ 150 מיליון משתמשים (כמחציתם משתמשי אנדרואיד).

ב 2015, השקיעה חברת אליבאבא הסינית סכום של כחצי מיליארד $ בחברה ההודית הצומחת, שאף גייסה בשנה שלאחר מכן 45 מיליון דולר נוספים מבנק ICICI.

במקביל, החלה החברה להיכנס ליותר ויותר תחומים ובתוך כך, לאפשר תשלומים על כל שירות תקשורת, חשבונות מים, חשבונות חשמל, הזמנת כרטיסי טיסה, כרטיסי קולנוע ואפילו תשלום בתחנות דלק. ב 2015, במסגרת מאמצי הממשלה המרכזית בהודו לעבור לכלכלה נטולת מזומנים, קיבלה החברה רישיון להפעלת "בנק תשלומים".

נוסף על האמור – ולאור מה שהיה נראה כסטגנציה בגידול הפעילות של שירותי התשלומים והארנק הדיגיטאלי – החלה החברה לחדור לזירות פעילות של שחקניות מתחרות למחצה בתחום המסחר הקמעונאי (כגון: סנאפדיל \ פליפקארט \ Make My Trip וכו' – חלקן חברות המציעות גם שירותי ארנק אלקטרוני) ולהציע בעצמה מגוון של עשרות אלפי מוצרים ושירותים הנשלחים אל בתי \ משרדי הצרכנים או אל תיבות הדוא"ל בתוך שעות עד ימים ספורים.

ואולם, הכל השנתה בערב אחד בו הודיע ראש הממשלה המרכזי של הודו על ביטול חוקיות השימוש בשטרות הישנים של 500 ו 1000 והנפקה של שטרות חדשים בערכים של 2000 ו 500 שישוחררו בהדרגתיות לשוק. בימים שלאחר הודעת הממשל המרכזי, חל גידול חד בפעילות PayTM: על פי פרסומים, בהיעדר אלטרנטיבה זמינה, החלו ההודים לבצע בין 5 ל-7 מיליון העברות כספים (רכישות \ תשלומים \ העברה בין אנשים) ביום, היקף העברות הכספים היומי העפיל ל 240 מיליארד רופי בכל יממה (כשלושה מיליארד USD) ובסה"כ, רשמה החברה גידול של 700% בתנועת הגולשים וגידול של 1000% בהיקף הכספים הכולל הנע בין מערכותיה הממוחשבות. מנתונים שהעבירה החברה עולה כי מספר הפעולות הממוצע למשתמש עלה מ 3 פעולות ליום ל 18 (!).

העניין שאולי תרם יותר מכל דבר אחר לגידול העצום בהיקף פעילות החברה, הוא לא הביטול של השטרות הישנים עצמם, אלא שורה של אירועים הנוגעים למהלך הממשלתי המשלבים אי נוחות הגלומה בצורך לעמוד בתורים ארוכים אל הבנק על מנת להמיר את המזומנים, היעדר היכולת להמיר את כל סכום השטרות הישנים בחדשים במכה (ניתן להפקיד ואז למשוך סכום מוגבל), התקלה בכספומטים – שלא הותאמו מראש לשטרות החדשים – שגרמה לעיכוב בהפצת השטרות החדשים של ה 2000 וה 500 (ולפיכך תקעה את הצרכנים עם מאות שטרות בערכים של 100), מגבלת משיכת המזומנים לאור המחסור הרב בשטרות והתורים הארוכים אל מול הכספומטים והבנקים בתקווה להוציא כסף. כל אלו ועוד פשוט אילצו את ציבור הצרכנים לאמץ דרכי תשלום חדשות ודיגיטליות.

ושוק המסחר? הוא מתחיל להגיב בהתאם: יותר ויותר עסקים קטנים וזעירים מבינים כיום כי לאור המחסור במזומנים, נראה כי ייקח עוד זמן רב עד שהעניינים יחזרו לשגרה. העסקים – אפילו הזעירים ביותר – מבינים כי אם ברצונם לשרוד כלכלית, עליהם לאפשר ללקוחות שלהם לשלם באמצעים דיגיטליים ככלל ובאמצעות שירותים מקוונים כמו PayTM ומתחרותיה בפרט.

החברה – כך על פרסומים שונים – הגדילה את היקף השקעתה בפרסום ב 300% מאז החלטת הממשל על ביטול השטרות הישנים של ה- 1000 וה 500 ולטענת גורמים המקורבים לחברה, הפכה כבר לשם גנרי לכלל שירותי התשלומים המקוונים והארנקים הדיגיטליים הפעילים בהודו.

נציגי החברה מתעניינים בפתרונות אבטחת מידע וסייבר, כמו גם פתרונות חכמים בתחום הבנקאות המקוונת  – בעיקר באמצעות המכשירים הניידים (סלולר \ טאבלטים וכיו"ב). נספחות משרד הכלכלה בשגרירות ישראל בניו דלהי עומדת לרשות חברות ישראליות המעוניינות להציע את מרכולתן לחברה הצומחת ותשמח לקבל מידע על פתרונות חדשניים שעשויים להתאים לצרכים הגוברים מצד החברה, שמבקשת לספק למשתמשי הקצה שירות בטוח ככל הניתן מחד אך כזה שיהיה ידידותי ופשוט (אפילו למשתמשי קצה אנאלפביתים וחסרי הבנה טכנולוגית בסיסית) מאידך.

ברק גרנות נספח כלכלי ניו דלהי, הודו

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספח כלכלי ניו דלהי, הודו, ברק גרנות