מאירועי הפרק הקודם:
ב 8.11 בשעה 20:15, הכריז ראש הממשלה המרכזי של הודו, נרנדרה מודי, כי שטרות הרופי שערכם 500 ו 1000 אינם חוקיים לשימוש החל מחצות הליל. לדברי רה”מ – פעולה זו נועדה כדי: להיאבק בכלכלה השחורה של הודו, למנוע שימוש לרעה בכספים לשם טרור ופשע ולצמצם את השחיתות במדינה. בהמשך להודעת ראש הממשלה, החלו הבנקים והרשויות בהודו להוציא הנחיות לציבור באמצעות מודעות ענק בעיתונות ובכל אמצעי התקשורת, הודעות SMS והודעות דחף באפליקציות של הבנקים ושירותי הכספים הדיגיטאליים.
שטרות בערכים של 500 ו 1000 רופי הנפוצים ביותר במדינה (כ- 80% ממחזור השטרות בהודו) זוייפו בנקל על ידי גורמים עויינים, גורמי פשיעה, טרוריסטים וכיו”ב והפכו ברגע לשטרות המוגבלים בשימוש. בתגובה, יצאו אזרחים רבים ברחבי הודו למסעות קניות מוטרפים במטרה לבזבז כמה שיותר שטרות של 500 ו 1000 רופי, בטרם ההנחיה הממשלתית תיכנס לתוקף. יש לציין כי הממשל ההודי אומנם ביטל את חוקיות השטרות 500 ו 1000 רופי – אך מאפשר, לכאורה, למחזיקים בשטרות הישנים את האפשרות להפקיד את הכסף בחשבון בנק או להחליפם בבנק או בדואר החל מ 10 בנובמבר ועד ה 30 בדצמבר.
קדחת הרכישות נמשכה גם מספר ימים לאחר כניסת ההנחייה הממשלתית לתוקף, כאשר בבת אחת, ייקרו הסוחרים בחנויות התכשיטים \ מכשירי החשמל והאלקטרוניקה, את מחירי הסחורות בכ- 30% עבור צרכנים שהביעו רצון לרכוש באמצעות השטרות הישנים. בימים הראשונים, נרשם גם גידול בהיקף הרכישות של זהב באמצעות השטרות הישנים.
ממשלת הודו אפשרה לתושבים והמבקרים במדינה העצומה החלפה של הכספים הישנים בשטרות חדשים ותקניים – של 500 ו- 2000 רופי (או ישנים ותקניים בערכים של 10, 20, 50 ו 100). עם זאת, בשבועות הראשונים הורגש מחסור וביקוש שגובר על ההיצע המוגבל של השטרות החדשים. למעשה, בימים הראשונים למהלך – ניתן היה למשוך שטרות בעלי ערך של 100 \ 50 \ 20 ו 10 רופי בלבד, עקב תקלה בכספומטים שלא הותאמו מראש לגודל של השטרות החדשים וכן עקב מחסור בשטרות חדשים בערכים של 500 ו 2000.
הממשל עודד ועודו מעודד את העסקים והצרכנים לעבור לשימוש באמצעי תשלום חדשניים ומתקדמים כמו ארנקים דיגיטאליים ידידותיים, תשלומים בדביט קארד \ קרדיט קארד, תשלומים באמצעות העברה בנקאית היישר מהאפליקציה – או אפילו פשוט בצ’קים המסורתיים. מבחינת הממשל, כך נראה, כל דרך תשלום היא לגיטימית ובלבד שתהא לממשל דרך לעקוב אחר תנועת הכספים, למסות אותם במידת הצורך ולהיאבק בכלכלה השחורה ובתנועת הכספים לארגוני פשיעה וטרור.
הממשל ההודי הבהיר כי אזרחים הודיים, שיבקשו להפקיד או להחליף סכומי כסף מזומן מעל 250 אלף רופי, צפויים לסנקציה כספית כבדה (50% מס ואף אפשרות למאסר). זאת, מכיוון שהממשלה יוצאת מנקודת הנחה כי אחוז נכבד מהכספים המופקדים עתה בבנקים בהיקפים עצומים, הם למעשה הכנסה לא מדווחת שחייבת במסים.
אז מה קרה מאז?
בהתאם להודעה המקורית, אפשר הממשל המרכזי לאזרחי הודו לעשות שימוש בשטרות הישנים למקרים הומניטאריים, כגון: רכישת מוצרי מזון, תשלום בבתי חולים, רכישה בחנויות ממשלתיות, תחנות דלק ממשלתיות, מימון שירותי קבורה ושריפה וכיו”ב.
חלון הזמנים שניתן ע”י הממשל המרכזי של הודו לטובת תקופת המעבר היה פתוח במקור לכ-72 שעות ראשונות בלבד. מאז, התארכה התקופה עד ה-24 לנובמבר. ביום שלאחר מכן, בוטלה האפשרות להמשיך ולהשתמש בשטר ה-1000 רופי הישן סופית (עדיין ניתן להפקיד בבנק) אך הוארכה האפשרות להמשיך ולעשות שימוש בשטרות ישנים בערך של 500 רופי לצרכים הומאניטאריים ומוגבלים אחרים בלבד. בימים אלו ממש, אמור להתבטל לחלוטין (כולל עבור צרכים הומאניטאריים) השימוש בשטר הישן של 500 רופי והשימוש במזומן יתאפשר באמצעות מטבעות, שטרות ישנים בערכים של עד 100 רופי ושטרות חדשים בערכים של 500 ו 2000 רופי בלבד.
כיום, ניתן להשיג שטרות חדשים בערכים של 2000 ו 500 רופי, אבל הכספומטים והבנקים אינם מאפשרים משיכה העולה על 2500 רופי ליום (עקב ביקוש למזומנים שעולה בהרבה על היצע השטרות) וכל משיכה דורשת עמידה ממושכת בתורים ארוכים אל הבנק או אל הכספומטים (אשר נוטים להתרוקן במהרה).
מעניין לגלות כי מעסיקים רבים מצאו דרכים יצירתיות להיפטר מהשטרות הישנים שלהם: חלק מהם, למשל, שילמו לעובדיהם משכורת שנתית למפרע. אחרים, דרשו מכל עובדיהם לפתוח חשבונות בנק, חילקו את שללם בין העובדים וניסו בדרך זו להחביא את הונם הרב בחשבונות העובדים (שלרובם לא היה חשבון בנק מעולם). כך או כך, ראש ממשלת הודו ושר האוצר שלה כבר הודיעו כי בכוונתם לחקור כל התנהלות חריגה הנוגעת להעברות כספים שאינן סבירות בתקופה זו.
הנפגעים העיקריים הם הסוחרים הקטנים, הרוכלים והקמעונאים בשווקים המקומיים שהכנסתם – רובה ככולה – מבוססת על מזומנים. המרוויחים הגדולים מהמהלך, יש לומר, הם החקלאים בפריפרייה – אלו, הורשו לעשות שימוש בכל הכסף הישן שברשותם על מנת להשקיע אותו במיזמים חקלאים, שתילים, זרעים, חומרי הדברה ודשן וכיו”ב ונראה כי קיימת תמיכה רבה במהלך מצדם.
המהפכה של ראש ממשלת הודו (בינתיים) עובדת: יותר ויותר עסקים מאפשרים לפתע אמצעי תשלום דיגיטליים (אפילו בשוק השחור!), סכומים הגדולים מתקציב שנתי של מדינות במערב זורמים מהבלטות ומזרוני חדר השינה לחשבונות הבנקים המרכזיים של הודו, מורדים באזורי ספר מניחים את הנשק (כי אין איך לשלם למורדים) וכל יום יש דיווח על עוד טייקון או פוליטיקאי שנמצאו בחזקתו הרים של כסף לא מדווח (כולל מהמפלגה של מודי).
למרות התקלה הגדולה בכספומטים, והצורך לעשות התאמות לכספומטים כך שיוכלו להוציא את השטרות החדשים, 90 אחוז מהכספומטים כבר מתוקנים ומותאמים לשטרות אלו. נספחים כלכליים ומסחריים מכל קצוות העולם מדווחים על גידול במכירות של מוצרים מיובאים הנמכרים בעיקר ברשתות השיווק הגדולות והמבוססות – אלו המאפשרות שימוש באמצעי תשלום דיגיטאליים כמו כרטיסי אשראי, דביט ואנרקים אלקטרוניים – וגם רשתות השיווק הגדולות זוכות לתור זהב משל עצמן, על רקע הקושי של ציבור הצרכנים למשוך מזומנים על מנת לבצע רכישות בשווקים.
ואכן, גידול משמעותי כבר נרשם בהיקף השימושיות באמצעי התשלום הדיגיטאליים, לצד ירידה של 40% בצריכת הסיגריות (הנרכשות לרוב במזומן), ירידה של 30% בהיקף העסקאות של תשלום באמצעות מזומן על משלוחים הביתה ועוד. מנתוני הבנק המרכזי של הודו עולה כי ב 12 הימים מאז ההכרזה, הופקדו או הומרו למעלה מ 117 מיליארדי דולרים בבנקים ברחבי הודו.
המהלך הממשלתי חסר התקדים הזה, מקשה (באופן טבעי) על אזרחים, תיירים, תושבים ומבקרים אחרים בהודו, שפשוט מצאו עצמם ללא יכולת לשלם בכלכלה ההודית העצומה שמבוססת ברובה על תשלום מזומן. הבעיה המרכזית היא תורים ארוכים בכניסות לבנקים ולכספומטים ומחסור במזומנים בכספומטים, בבנקים ובכלל. עם זאת, לכולם כאן ברור כי שינוי כל כך דרסטי לא קורה ביום ולא יכול להתרחש ללא קושי. זוהי מהפיכה של ממש שנאבקת בתמ”ג של 25% כלכלה שחורה, שחיתות אדירה וכלכלה מיושנת מבוססת מזומן שפשוט אינה מאפשרת מיסוי אזרחי מהימן.
קצת על התהליך במספרים (מתוך כתבה שהתפרסמה במגזין MINT):
• 50% – הנפח המשוער של מס אותו עתיד לשלם תושב הודי על כל סכום שיופקד בבנק מתוך הכנסות שלא הוצהרו מבעוד מועד. במסגרת תכנית גילוי ההכנסה המוצעת על ידי הממשלה, נישומים החייבים במס יכולים להצהיר על ההכנסה שלא פורסמה, לשלם מס של 30% על ההפקדה ובנוסף קנס בגובה של 10% על ההכנסה שלא פורסמה.
• 82.5% – זהו נטל המס הצפוי במקרה שהנישום אינו מצהיר על הכנסות לא חוקיות, יחד עם עונשים מחמירים נוספים במקרים בהם ההכנסה האמורה נחשפת במסגרת פעילות החקירה של הממשל.
• 60 – מספר הימים שניתנו על ידי הבנק המרכזי של הודו (RBI) על מנת שתושבי הודו יוכלו להחזיר לבנק סכומים שנלקחו כהלוואה עבור דיור, רכב, הקמת חווה חקלאית וכן הלוואות אחרות בשווי של עד crore 1 Rs (שהם 10 מיליון רופי) בשטרות של כסף ישן.
• Rs2,000 – מגבלת משיכת המזומנים היומית (הנוכחית) לכל חשבון חיסכון ללקוחות על כל כספומט בנק. זהו המגבלה על חילוף שטרי כסף ישן סניפי בנק.
• Rs2,500 – מגבלת משייכת מזומנים היומית לכל בחשבון שוטף ללקוחות על כל כספומט בנק.
• Rs20,000 – המגבלה שקבעה RBI עבור כלי אמצעי תשלום דיגיטאליים (כגון Paytm וארנקים אלקטרוניים אחרים) בכדי להקל על ביצוע עסקות דיגיטליות עבור סוחרים קטנים ולעודד מעבר מכלכלה מבוססת מזומן לכלכלה דיגיטאלית.
• Rs24,000 – מגבלת משייכת המזומן השבועית אל חשבון חיסכון ללקוחות בין אם באמצעות עסקות בודדות או מרובות.
• Rs50,000 – משיכה מקסימלית שבועית בשבוע ללקוחות בחשבון שוטף, בין אם באמצעות עסקות בודדות או מרובות שנעשו באמצעות כספומטים או באמצעות המחאה / משיכה בדלפקי בנק.
• Rs27,532 crore – הסכום שהופקד בחשבונות ייחודיים מסוג “Jan Dhan Yojana” (שנועדו לאפשר לחקלאים ותושבי פריפרייה להחזיק חשבונות בנק לשימוש עצמי). סך ההפקדות הכולל בבנקים עמד על סביבות Rs45,000 crore בשבוע הראשון של נובמבר.
• Rs8.44 טריליון – הסכום שהופקד או הוחלף בבנקים בין ה-10 בנובמבר ל -27 בנובמבר. סה”כ שווי השטרות הישנים במחזור הכספים ההודי בטרם המהלך הממשלתי נאמד ב נגד כ Rs16 טריליון (נתוני RBI).
הממשלה בהודו מנסה לייצר עידן חדש אשר יזרים הון עצום אל שירותי הרווחה של כלל הודו, לתשתיות, למגזר הפיננסי, לעסקים הקטנים והבינוניים, למחירי הדיור, לתעשייה, לפיתוח, לתברואה וכיו”ב וכל זאת, תוך כדי מאבק חסר פשרות בכלכלה השחורה. עם זאת, אין ספק שמדובר בתקופת מעבר לא פשוטה, המחייבת את ציבור התושבים, האזרחים, המבקרים והתיירים בהודו להבין כי מה שהיה (ככל הנראה) לא יהיה עוד. מדובר בעידן חדש המחייב אימוץ של דרכי התנהלות כלכלית חדשות ודרכי תשלום מתקדמות, מסודרות ו… שקופות יותר.
