באינדונזיה, כמו במדינות רבות אחרות המבוססות על קהל צעיר וטרנדי הולך וצובר תאוצה עולם הקניות והמכירות אונליין. הקהל הצעיר ואוהב הגאדג’טים המקומי והתחושה שהקונים רוצים חווית קנייה מהירה המבוססת לעתים על אימפולסים ולעתים מבוססת על צרכים שלא בהכרח מתעוררים בשעות שהחנויות בקניון הקרוב פתוחות, גורמת להתייחסות מכל ה- stakeholders הרלוונטיים.
הממשלה באינדונזיה נראית תומכת או לפחות לא מפריעה להתפתחויות בזירה הטכנולוגית שמשפיעות על התבניות הישנות. דוגמה טובה קיבלנו בשבוע שעבר כששרי הטכנולוגיה והמסחר החליטו לא להתערב ברגולציה לאפליקציות הפופולריות להיסעים grab ו uber על אף מחאות המוניות של נהגי מוניות ברחבי ג’קרטה במטרה לעצור רגולטורית את החברות שמשנות את סדרי התנועה במדינה (ובעולם כולו). גם העובדה שהמדינה עוברת בתקופה זו לרשת ה- 4G אמורה לסייע ולתמוך בחוויה הדיגיטלית.
בעלי הקניונים וה retailers המפורסמים של אינדונזיה, שפותחים בזה אחר זה קניונים וירטואליים, מאפשרים חווית קניות באפליקציות ומתחברים לטכנולוגיות הקיימות שיאפשרו רכישה ולאו דווקא בחנויות הפיזיות שבבעלותם.
גם מפתחי האפליקציות, החברות הפועלות בשטח והסטארטאפיסטים השונים לא נחים על השמרים, מחפשים את ההזדמנויות ומשווקים באגרסיביות את התמורות בעולם החדש, מבוסס האינטרנט והאונליין. הם מגייסים כסף, עובדים, מתמזגים, רוכשים, ממציאים שירותי רכישה ממוקדים לצרכים של אוכלוסיות ממוקדות, ולא פעם מפסידים לא מעט כסף בדרך למטרה הנכספת שהיא נתח שוק וגידול המשתמשים.
המשקיעים מצידם, וכיאה לשוק רווי בחברות הזקוקות להון, נוקטים משנה זהירות בהשקעותיהם, וגורסים שיש להתמקד בנישות/ורטיקלים ייחודיים, או לחלופין בחברות שיכולות להגיע לידי שימוש של מיליוני לקוחות.
ואיפה ה downside? האתגר העיקרי מצוי היום בעולם התשלומים הבלתי מפותח באינדונזיה. הבנקים במדינה מתקשים לייצר אפשרויות תשלום דיגיטליות ראויות, שלא לומר כרטיסי אשראי שנמצאים בשימוש של 10% בלבד מהאוכלוסייה. מרבית הטרנזקציות מתבצעות כיום אוף-ליין והבנקים מחפשים לייצר פתרון ewallet עצמאי שעל פניו נראה כרגע מאתגר ואף מכשיל את ההצלחה של עולם ה ecommerce.
אנחנו מזמינים חברות ישראליות בתחום ה ecommerce לפנות אלינו במידה והשוק האינדונזי נמצא אצלן על הרדאר. נשמח לעזור ללמוד על השוק ולייצר לכם פגישות איכותיות עם שחקני האונליין העיקריים במדינה.
