ויטנאם, המדינה ה-13 בגודלה בעולם (94,000,000 תושבים), עוברת תהליכי פיתוח מואצים, המעצבים מחדש את משק האנרגיה שלה. בשנת 1986, רק 10% מתושבי המדינה היו מחוברים לרשת החשמל. המספר כיום שואף ל-100%. אספקת האנרגיה הסדירה סייעה למיליונים לעלות מעל קו העוני ולשפר את רמת חייהם.
במקביל, המדינה עברה פיתוח מהיר של הסקטור התעשייתי, שהוא כיום צרכן האנרגיה העיקרי. עפ”י ההערכות, הביקוש לאנרגיה גדל מדי שנה ב-10% ומכאן, שהאתגר המרכזי למשק האנרגיה הוא אספקת חשמל אמינה וסדירה לצרכנים, תוך שמירה על משאבי הטבע המתכלים והקטנת “טביעת האצבע” הסביבתית של היצור, ההולכה והשימוש באנרגיה.
בתוך כך, מקורות האנרגיה של המדינה מצומצמים. תחנות הכוח ההידרואלקטריות כבר פועלות בתפוקת שיא, ומשק האנרגיה הסולארית ואנרגית הרוח טרם פותחו ויעברו שנים עד שיבשילו. גז טבעי מספק את הביקוש של צרכנים מעטים וכך הופכת ויטנאם להיות תלויה ביבוא פחם, מצב המגדיל את רגישותה למקור אנרגיה זה ואת חשיפתה לתנודתיות מחירים.
זאת ועוד, ויטנאם חתמה בשנים האחרונות על הסכמי סחר חופשי עם שותפות הסחר העיקריות שלה- ארה”ב, יפן (כחלק מהסכם ה TPP) , האיחוד האירופי וקוריאה. כחלק מהסכמים אלה, חברות תעשיה ויטנאמיות ידרשו לעמוד בתקנים מחמירים של שמירה על איכות הסביבה על מנת שיוכלו ליצא לשווקים אלה.
הממשלה הגיבה לתהליכים אלה בהגמשה משמעותית של מנגנון קביעת מחירי החשמל (שהיו עד לשנים האחרונות מסובסדים בכבדות, באופן ישיר ועקיף). שינוי מדיניות זה הביא לעליות קבועות במחירי החשמל בשנים האחרונות ובכך יצרו מעמסה על כתפי חברות התעשיה. הממשלה גם הנהיגה מנגנוני קביעת “תעריף עפ”י ביקוש”, לפיהם בשעות ביקוש נמוך תעריפי החשמל יורדים ובעת ביקוש גבוה הם עולים. על רקע תמונת המצב הזו, הפכה ההתיעלות האנרגטית לאופציה האסטרטגית העיקרית של חברות ויטנאמיות להתמודד עם תנודתיות השוק ושינויי המחירים והרגולציה. יחד עם זאת, הטמעת טכנולוגיות להתייעלות אנרגטית אינה בולטת במיוחד בתעשיה הויטנאמית.
סקירה של הבנק העולמי ( Project0Inform0ses0VEEIE0000P151086 ) מראה כי לפרדוקס הזה מספר גורמים: 1. מודעות נמוכה לבעיה בקרב מקבלי ההחלטות בחברות התעשיה הגדולות. רבים מחברות אלה הן חברות ממשלתיות המנוהלות ע”י דמויות פוליטיות ולא ע”י מנהלים מקצועיים. 2. עלות האנרגיה מכלל הוצאות התפעול נמוכה. בעיה זו נובעת הן מסבסוד עמוק של הממשלה במשך שנים, הן מהקושי במדידה והן מבעיות תשתית אחרות המייקרות תשומות שונות כמו הובלה. ככל שמגמות שוק האנרגיה המתוארות יחריפו, תגדל גם עלות האנרגיה בתהליך היצור. 3. מערכות להתייעלות אנרגטית הינן, לרוב, זולות יחסית ולכן מקבלות תשומת לב מעטה בהנהלות התאגידים. הן גם מגלמות פוטנציאל נמוך ל”הכנסות מתחת לשולחן” עבור המנהלים.
על מנת להתמודד עם אתגרים אלה, יזם הבנק העולמי, בשיתוף משרד התעשיה והמסחר של ויטנאם (האמון על תחום האנרגיה), פרוייקט למימון הטמעה של מערכות להתייעלות אנרגטית בתעשיה הויטנאמית בהיקף של כ-300 מיליון דולר. פרוייקט זה מעניק הלוואות לחברות תעשייה ויטנאמיות על מנת שיטמיעו פתרונות התייעלות אנרגטית. ההלוואות ינתנו כנגד בחינה מקצועית של כל פרוייקט בפני עצמו (זהו אינו מכרז תחרותי). לפרטים נוספים
לתעשית האנרגיה הישראלית בכלל, וההתייעלות האנרגטית בפרט, יתרונות לא מעטים במצב העניינים הזה. ראשית, הפתרונות הישראלים ממוקדים לבעיות ספציפיות והוטמעו במקומות רבים בעולם, כולל בחברות המיצרות בהתאם לתקנים המחמירים של ארה”ב, יפן והאיחוד האירופי. שנית, חלק גדול מהפתרונות ניתן לכימות ומדידה ויכול להראות ROI בטווח זמן נראה לעין. שלישית, חברות הטכנולוגיה הישראליות הינן גמישות יחסית ומסוגלות לספק פתרונות בזמן קצר וביעילות.
הנספחות המסחרית של משרד הכלכלה והתעשייה, בשיתוף תוכנית Israel New Tech ומכון היצוא מזמינים אתכם לקחת חלק במשלחת עסקית ראשונה מסוגה לויטנאם שתתמקד בהזדמנויות עסקיות במשק האנרגיה בכלל ובהתיעלות אנרגטית בפרט, כולל העמקת ההבנה של פרטי פרוייקט הבנק העולמי.
המשלחת תכלול פעילות משותפת לכלל החברות, כולל סמינרים עסקיים, פגישות עם ראשי תעשיות צורכות אנרגיה ופגישות עם משרד התעשיה והמסחר והבנק העולמי. בנוסף, צוות הנספחות יכין לכל חברה תוכנית פגישות עסקיות אישיות עפ”י פרופיל החברה והאסטרטגיה העסקית שלה.
תאריכי הפעילות : .20-23.6.2016
להלן תוכנית טנטטיבית (התוכנית נתונה לשינויים). Tentative Agenda for Energy Efficiency Delegation in Vietnam
לפרטים והרשמה: טל חדד, Talh@export.gov.il
