הצטרפו לרשימת התפוצה
Emerging Markets
פתיחת פנייה חדשה לנספח
הזמנה לכנס אינדונזיה

"חוצפה קלאב"

פורסם ע"י , נספח מינכן, גרמניה , בתאריך 17 בפברואר 2016

אינני מאמין כי קיים אדם בישראל כיום שאינו מכיר בעוצמתה של ישראל כמדינת היי-טק, או ליתר דיוק כ"מדינת סטארט-אפ". אך השאלה היא כמה אנשים בעולם, ממדינות שונות, מכירים בעוצמה זו. מה גורם לנו כישראלים להתברג כל כך חזק בתחום הסטארט-אפים? האם אנחנו יותר מוכשרים? או שאנו פשוט יותר נועזים ומוכנים לקחת סיכונים גדולים יותר? בישראל של שנת 2015 קיימים יותר מ-3,000 סטארט-אפים שונים, נתון שבהשוואה למדינות אחרות מביא את ישראל להתברג ישירות במקום הראשון בעולם ביחס סטארט-אפים לגודל האוכלוסייה. לא רק שאנו מקימים סטארט-אפים בכמות מסחררת אנו גם מצליחים להוכיח שהם מוצלחים במיוחד, שכן עפ"י מגזין Forbes בשנת 2014 אקזיטים ישראליים הצליחו ליהנות מהון כולל של כ-15 מיליארד דולר שהיוו למעשה שיא כל הזמנים. הרצון הישראלי להמציא דברים חדשים ולחפש פתרונות לבעיות קיימות מביא אותנו לפסגות חדשות בתעשייה העולמית.

בניגוד ליצירתיות ולתעוזה הישראלית ישנן מדינות אחרות אשר יותר חוששות לקחת סיכונים, מדינות שמעדיפות להתמקד בייצור הנוכחי ובשיפור המוצרים הקיימים מבלי להיכנס אל עבר הלא נודע. על פי העיתונות הכלכלית המקומית, בטאיוואן לדוגמה, כמות הסטארט-אפים עומדת על 306 חברות הזנק בלבד שזה כ- 10% מהכמות בישראל. בעוד סך האוכלוסייה הינה פי 3 בערך. אין צורך לחשוב שטיוואן איננה מדינה מפותחת או שאינה מצליחה בתעשייה העולמית, מספיק להזכיר בחברות כגון HTC, ASUS, Acer ויצרנית מכשירי האייפון Foxconn מובילי התעשייה הטיוואניות אליהן מצטרפות שורה שלמה של חברות כגון Wistron, TSMC, Quanta ואחרות אשר מרכזות את מרבית יצור המחשוב והצ'יפים העולמיים.

כנראה שקיים מקום לשיתוף פעולה בין חברות ישראליות לחברות טאיווניות, כאשר צד אחד מביא עמו את הרעיון / החדשנות והצד השני את יכולות המימוש. שיתופי פעולה שכאלו התקיימו בעבר ומתקיימים גם בהווה. דוגמאות לכך ניתן לראות בהשקעות טייוואניות שהתקיימו בשנת 2001 בחברת השבבים טאואר, רכישת חברת אינטרנשיונל סמיקונדקטור בשנת 2005, ורכישת מגה-פאבס הישראלית בידי חברה טיוואנית אחרת בשנת 2009. לאחרונה אף הינו עדים לשיתוף פעולה בקנה מידה גדול בין חברת  Kidoz הישראלית לחבר Acer.

מידיי חודש מגיעות אלינו בקשות רבות מצד חברות ישראליות לנסות למצוא משקיעים פוטנציאליים וכן חברות שהן יכולות לקיים עמן שיתופי פעולה אסטרטגיים. הרצון לשיתוף הפעולה לא מגיע רק מהצד הישראלי, שכן גם חברות טייוואניות רבות מחפשות שת"פ עם חברות ישראליות כמקור לחדשנות.

לשם כך, בשנה שעברה הקמנו יחד עם לשכת המסחר טייוואן-ישראל, PWC וקרן ההשקעותNewman  את "חוצפה קלאב" בתרגום לעברית מועדון החוצפה. "חוצפה קלאב” מנסה להביא לקירוב עסקי בין שתי התעשיות. מועדון זה מארגן כנס אחת לרבעון בו הוא יוצר סינרגיה בין התרבויות והחברות העסקיות. מטרתו העיקרית למעשה ליצור גשר של הזדמנויות בין התעשיות כך שלשני הצדדים יהיה יותר קל לגשר בנושאי הון, תעשייה פיתוח וחדשנות ועל הדרך הוא חושף את ישראל לקהל המקומי ומצליח להשריש גם מה-"חוצפה" העסקית הישראלית לתוך ההווי המקומי. לסמינרים אלו מגיעים מספר בכירים מהתעשייה המקומית לשתף את הידע שלהם ולהעביר לדור הבא עצות וכלים פרקטיים ו"מנטורינג" לפיתוח הסטארט-אפ שלהם.

כבכול סמינר, גם לי יוצא להרצאות על תעשיית הסטארט-אפ הישראלית ואף להעביר "מנטורינג" לסטארט-אפים מקומיים. בסמינר האחרון שהתקיים בחודש דצמבר הוצגה בפניי חברה מתוך החממה המשותפת של פוקסקון ואלי-באבא בשם  Fusion Family המספקת פתרון לבדיקות רפואיות מהבית ותקשורת בלתי אמצעית לרופא המשפחה. ובכלל, בסמינר האחרון השתתפו חברות שלא היו מבישות שום סטארט-אפ ישראלי בתחום הגאדג'טים והמכשור הרפואי.

הכנס הבא ייערך בחודש מרץ הקרוב בטייפה, אנו מזמינים אתכם לבוא ולקחת חלק בהזדמנות הנהדרת שמפגש כזה יכול להציע, בין אם ברצונכם לבוא ולהקשיב או שאתם רוצים להציג פיתוחים חדשים והזדמנויות חדשות. "חוצפה קלאב" יכול להוות במה נהדרת לכל מי שרק יחפוץ בה, הוא מספק לנו את ההזדמנות לחבר בין השווקים החזקים הללו וליצור ביחד את ההצלחות החדשות.

קישור להזמנה למועדון ניתן להשיג כאן ולפרטים נוספים אתם מוזמנים לפנות לנספחות המסחרית בטאיוואן בראשות דורון חמו.

דורון חמו נספח מינכן, גרמניה

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספח מינכן, גרמניה, דורון חמו