הצטרפו לרשימת התפוצה
Emerging Markets
פתיחת פנייה חדשה לנספח
הזמנה לכנס אינדונזיה

חלב בריא! ההזדמנות הטמונה בעטיני הכבשים בניו זילנד

פורסם ע"י , נספחת כלכלית- סידני, אוסטרליה , בתאריך 28 בינואר 2016

כישראלים רבים אחרים, התמזל מזלנו הטוב לטייל בניו-זילנד.

נסיעה של שעות ארוכות לאורך ולרוחב האי הקסום הזה, מלווה בדרך כלל בשלל צבעים מרגשים של פסגות מושלגות, ים ונהרות, אך השולט בהם הוא הצבע הירוק המנוקד בלבן. לעתים, הירוק זוהר והלבן בוהק ולעתים, הירוק עכור והלבן אפרפר, אבל תמיד מדובר בשדות מרעה ובתוכם אלפי כבשים, מאות כבשים- זו ככל הנראה חווה קטנה לגידול חיות מחמד, בעוד שמשק בניו-זילנד כולל בדרך כלל הרבה מאוד אלפים משני עברי הכביש, בעיקר כבשים אך גם בקר.

לאחר נסיעה ארוכה ובשל הצורך להצטיידות, שמחנו לעצור כשראינו סופר-מרקט ראוי, אך גילינו לתדהמתנו, שמרכוליות מאובקות בקיבוצים בערבה ובעמק בית-שאן, מחזיקים במגוון רחב לאין ערוך של סוגי חלב וגבינה. במקררי מוצרי החלב בניו-זילנד כמעט ואין חלב כבשים וחלב עזים, אלא אך ורק חלב פרה מאוד סטנדרטי, כזה אשר שלט במקררי ישראל בשנות ה-70 העליזות. ומה באשר לגבינות?! אינך חייב להיות אריסטוקרט צרפתי מחבל רוקפור בכדי למצוא עצמך מאוכזב.

NewZealandCows

הפרות הניו זילנדיות. שולטות על מדפי מוצרי החלב

שאלנו עצמנו מופתעים, לאן זורמים מאות מיליוני הליטרים של החלב הנמצא בעטיני אין סוף חיות המשק, שחלפו על פנינו בדרך? הייתכן שכל התוצרת הפוטנציאלית העצומה הזו מכוונת לייצוא? ואז, במחשבה שניה מתגלה, שלאורך כל אלפי הקילומטרים של הנסיעה, לא נתקלנו במחלבת צאן אחת לרפואה. גם אם לא מספיק, הרי שמחלבות בקר היו פה ושם אבל צאן – יוק. הכבשים רועות בחופשיות, אינן דרות בדיר ואינן נחלבות כלל. מאות אלפי עזי הבר המשוטטות חופשיות בשדות ניו-זילנד משמשות לשעשועי צייד להאכלת כלבים ואינן מגודלות כלל כחיות משק, שלא לדבר על משק חלב, ייצור גבינה/יוגורט ועוד כהנה.

כדי שניו-זילנד תהפוך לשחקן משמעותי, נדרשים שינויים מערכתיים. משק הצאן בניו-זילנד מכוון כרגע לייצור צמר ובשר. כדי להפוך לתחרותי, על השוק הניו-זילנדי לעשות שימוש בהכלאות, שפותחו בעיקר באירופה ולפתח גנטית זן כבשים עשיר בחלב איכותי ובמקביל לרכוש מומחיות וידע לפיתוח בנוגע לחלב צאן. על מנת שלא להסתמך על שוק אחד, על השוק הניו-זילנדי ליצור מוצרים ייחודיים בעלי יציבות, כגון גבינות ויוגורט ולנהל מערכות יחסים קרובות בין הגורמים השונים בשלבי הייצור .

הפוטנציאל המבוזבז הזה אמנם לא עומד בראש סדרי העדיפויות של החברה הניו-זילנדית, אולם בתעשייה המקומית יש המבקשים לנצלו תוך שהם נעזרים בתמיכת שר התעשייה. בפברואר 2015 יזמה גורמים בעלי עניין בתעשייה המקומית הרלוונטית ביחד עם האוניברסיטאות לינקולן (Lincoln) ומסאי (Massey) מפגש, אשר נועד לעורר את שוק חלב הכבשים במדינה במטרה להתחיל ו"לגרד" את הפוטנציאל הענק הטמון בעשרות מיליוני הכבשים, המשוטטות בגבעות המוריקות של ניו-זילנד. הכנס ניסה לבחון הירתמות של התעשייה הרלוונטית לפיתוח הענף ובמקביל ביקש לעורר לובי של גורמי ממשל ותעשייה' שיעשירו הדדית במידע ויקדמו רפורמות לעידוד ופיתוח הסקטור הרדום.

נתן גאי (Nathan Guy), שר התעשייה של ניו-זילנד, אשר זיהה את ההזדמנות ואי ניצולה, את החשיבות והסיכויים, ליווה את הכנס ומסר, כי להערכתו הסבת הענף החקלאי לייצור חלב הוא גם רווחי, שכן מחיר החלב צפוי לעלות בין היתר בשל ביקוש גובר מצד והשווקים במזרח אסיה לרכש רכיבי מזון איכותיים' כמו אלו שניתן לייצר מחלב כבשים.

NewZealand

אין מחלוקת שחלב כבשים ועזים בריא יותר מחלב פרה

אם אתם מאלו העוקבים אחרי כתבות בריאות בשנים האחרונות, אתם לבטח מוצאים עצמכם קצת מבולבלים באשר לשאלה האם חלב הוא בריא עבור ילדים ומבוגרים כאחד. חלק מהטענות כנגד החלב נובע מטיעונים, השייכים לתחום המוסר ו-'צער בעלי חיים' ועל כן חורגים מנושא הכתבה אולם, חלק מהטיעונים מתבסס על מחקרים כימיים/ביולוגיים, העוסקים בתזונת האדם. לא היינו רוצים להכניס את ראשנו בין הצדדים למחלוקת זו, לכן רק נציין, כי בעוד חלב בקר מכיל לקטוז ברמה, שמעוררת תופעות לוואי בקרב צרכנים בעלי מחסור באנזים רלוונטי ומכיל חלבון (קזאין), הגורם לחלק מן הצרכנים לתגובות אלרגיות, לעתים קיצוניות, הרי שחלב כבשים וחלב עזים, מכילים כמויות קטנות משמעותית של לקטוז וקזאין. תרומת הסידן של חלב צאן טובה יותר בשל יכולות ספיגה וחלב כבשים מכיל גם כמות גדולה יחסית של חומרי יסוד חשובים: מינרלים (כגון אבץ, ברזל וסידן) וויטמינים (A, B,D ו-E). היתרונות הבריאותיים נשמרים גם בגבינות וישנן גבינות מוכרות ונמכרות בהיקף רחב, המיוצרות מחלב כבשים בהן: פטה, פקורינו, קשקבל, ברינזה, רוקפור ורומאנו.

מבין כ-200 זנים שונים של כבשים בעולם, מוכרים עשרות זני כבשים המתאימים לייצור חלב, כאשר בארץ מגדלים בעיקר 'אסף' ו'אוואסי'. יצרנים ישראלים שונים התמחו בהכנת גבינות כבשים: משק יעקבס (פקורינו, פקורינו רומאנו, פטה, רוקפור, קצ'וטה, אורי), מחלבת גל (קשקבל, רונה-בלו, תום, איטליקו מיושנת), מוטק'ה החולב (חרדלית, קממבר, ברי, תום, רועים), שירת רועים (כנרת, ענבר, תבור, פרי-מגדים, תום, ענבר), מחלבת ברקנית (תבור, כחול נסתר, ברקנית), משק דותן (חלומי), המאירי (ברינזה), ישראל הנוקד (פקורינו, צורית), חוות צאלה (נגב, קורל) ומחלבת שוורצמן בבת-שלמה (פקורינו, פירנאית). מחלבות יעקבס ומוטק'ה החולב, מייצרות גם יוגורט כבשים.

הפוטנציאל

בתחילת ינואר 2016 התפרסמה הערכה של איזבל ליס (Isobel Lees) דוקטורנטית ניו-זילנדית, שהתמחתה בצרפת ואשר השוותה ובחנה את השוק הצרפתי וניצול חלב הכבשים בה, לפיה לשוק חלב הכבשים בניו-זילנד יש שווי שנתי לא ממומש של למעלה ממיליארד דולר. בסיס תשתיות התעשייה הניו-זילנדית מעניק יתרונות ממשיים לניצול הפוטנציאל, הן בכך, שלמדינה תשתית חקלאית כלל מדינתית, המבוססת על מספוא למרעה, הן בצד היקף ההשקעה המדינתית במחקר מכוון חקלאות והן בכך, שהשוק המקומי מובנה ומותאם לסטנדרטים גבוהים ביותר בנוגע לבטיחות מזון, 'קיימות' ותנאים נאותים לגידול חיות. לצד היתרונות קיים חסרון משמעותי בנוגע לטכנולוגיה.

כדי להצביע על הפער בין ההזדמנות לבין מימושה, ניתן להצביע על כך, שבצרפת מגדלים כ- 1.6 מיליון כבשים חולבות, המפיקות 260 מיליון ליטרים של חלב לשנה, בעוד בניו-זילנד גדלות כ-40 מיליוני כבשים, מתוכן רק 30,000 חולבות והן בעלות תפוקה מגוחכת בסטנדרטים בינלאומיים. בצרפת פיתחו גנטית שלושה זנים שונים, המניבים תפוקה מרשימה של חלב, כחצי מיליון כבשים מופרות מלאכותית כל שנה ועל כמחצית מכלל הכבשים החולבות (כ- 845,000) מבוצע מעקב טכנולוגי של מרכזי מידע מתוכנתים.

כיום, ישנן בכל ניו-זילנד רק חמש מחלבות מסחריות, מהן שלוש זניחות בגדלן, ושתי האחרות, המשמעותיות יותר, נרכשו בשנה האחרונה על ידי גורמים סיניים. Waituhi Kuratau Trust היא מחלבה בינונית של כ-2,500 חולבות, הממוקמת במרכז האי הצפוני, מייצרת בעיקר אבקת חלב ויוגורט ומספקת חלב ליצרני גבינה. האחרת Blue River Dairy, גדולה יותר  וכוללת כ-20,000 חולבות. המחלבה ממוקמת בקצה הדרומי של האי הדרומי (אינברקרגיל) ומייצרת גבינה ואבקת חלב.

שוק המזון העולמי עבר תהליכים משמעותיים בחמישים השנים האחרונות, תוך ניצול התקדמות המיכון התעשייתי הרלוונטי וייעול ההנדסה הגנטית, אולם כיום מאשימים חוקרים רבים את התהליך הזה ככזה, שהרחיק את הציבור ממזון איכותי וטבעי וגרם לתחלואה מסוכנת ומגוונת ואף להשמנת האוכלוסייה המערבית. מחקרים אחרונים, אשר מצביעים על צריכה מוגברת של בשר אדום ובשר מעובד כאחד מהגורמים לתחלואה, עשויים להביא לשינויים רחבים בצריכת המזון בעולם המערבי ובטווח הארוך לצמצם את שוק הבשר העולמי, תוך בחינת מקורות חלופיים לחלבונים איכותיים. מכאן ועד ההערכה, כי לשוק חלב הצאן שמור מקום טוב בעתיד החקלאות, לא ארוכה הדרך.

נדמה כי ענף חלב הצאן בניו-זילנד יזדקק לסיוע בכל אחד מן השלבים בשרשרת הייצור. לגורמים בישראל יש היכולת להרים את הכפפה הזו ולקדם את הסקטור משלב השבחת זן הצאן, דרך הקמת מחלבות מתקדמות, דרך סיוע טכנולוגי אלגוריתמי לחקלאי ומה לא. הפוטנציאל עצום, הניצול שלו עד כה אפסי והעיתוי מצוין. עיון במגמות עולמיות חושף גם, שמי שיבקש להקים פרויקט לייצור חלב וגבינה שמקורם בצאן, לא יתקשה למכור את התוצאה לשווקים האסיאתיים.

הדברים נכתבים כרעיון למימוש ולהערכתנו, תיבת האוצר הזו אינה טמונה במעמקי הים אלא, בהישג יד.

אתי לוי נספחת כלכלית- סידני, אוסטרליה

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספחת כלכלית- סידני, אוסטרליה, אתי לוי