עד לאחרונה התנגד הממשל המרכזי ההודי לזרעים מהונדסים ולא אפשר ניסויים בגידולים השונים הנפוצים בהודו. בשנה האחרונה, לאחר בחירתו של נרנדה מודי לראשות הממשלה, נפתחו השערים בפני חברות זרעים בינלאומיות כמו MONSANTO SYNGENTA ו- BAYER למרות התנגדויות החקלאים ואף התאבדויות של חקלאים על רקע זה. עוד לפני בחירתו של מודי, העביר הממשל המרכזי בדלהי את סמכות ההחלטה בנושא הגידולים המהונדסים לממשלות המקומיות של הפרובינציות, מה שהקפיא את המצב עד לבחירתו של מודי. מאז שינוי השלטון, מספר מדינות שבשליטת מפלגת השלטון החלו לאפשר ניסויים ושיווק של זרעים מהונדסים.
המתנגדים לזרעים מהונדסים טוענים, שיש כאן מדינות מכוונת להוציא את החקלאים הקטנים והחוות הקטנות ממעגל יצרני המזון, על מנת לפתח חקלאות תעשייתית מתקדמת.
אכן, הבעיה העיקרית של החקלאות ההודית היא הפיצול האינסופי של האדמות בין מאות מיליוני חקלאים, מה שמקשה מאד על מיכון, וייעול ייצור המזון, החל מהזריעה ועד האיסוף.
הכנסת הגידולים המהונדסים מאלצת את החקלאים הקטנים לקנות זרעים מהונדסים ולעבור מגידול לצורכי מחיה לגידולים כמו קפה וכותנה עם מחירי שוק תנודתיים, שלא מבטיחים קיום בכל שנה ובנוסף מאלצים את החקלאי הקטן לקנות כל שנה זרעים, כיוון שגידול מהונדס לא מפיק זרעים וכך החקלאי הקטן משתעבד לבנק ולחברת הזרעים.
המדינה הצעירה טלנגנה (ראו פוסט מ – 28/07/2014), שיש בה אזורים אקלימים שונים, רוצה להיות המעבדה הלאומית של הודו ליצירת זרעים מהונדסים. נכון להיום, מייצרת טלנגנה 30% מסך הזרעים המיוצרים בהודו, עם יותר מ- 400 חברות, 200,000 חקלאים, ושטח של 1,250,000 דונם.הודו הנה יצרנית זרעי הכלאיים החמישית בעולם. טלנגנה תהיה המדינה השישית בהודו שמאשרת גידולים מהונדסים בתחומה.
מעבר להתנגדות המסורתית, מהסיבות שהזכרנו, יש בטלנגנה מתנגדים הטוענים, שכל השווקים הפוטנציאלים כבר תפוסים ע”י יצרניות הזרעים הגדולות או אסורים לכניסת זרעים מהונדסים.
המחלקה הכלכלית בקונסוליה הישראלית בבנגלור מקדמת את קשרי המסחר עם מדינות דרום הודו. ב- 17/12/2015 תשתתף הקונסוליה ב- AGRICON, יום עיון בנושא מיכון, איסוף, והובלה, של תוצרת חקלאית. האירוע יערך ב CHENNAI. חברות בתחום החקלאות מוזמנות לפנות אלינו.
