הזדמנויות חדשות בהודו לחברות המתמחות בטיפול בשפכים

הודו במצוקה של מים. הרבה ממקורות המים (עיליים ומי תהום) מזוהמים. נוסף על כך, קיים גידול בדרישה למים נקיים. הנהר הגדול והחשוב ביותר בהודו, הגנגס, מזוהם ברובו עקב מפעלים וערים המזרימים אליו שפכים. ממשלת הודו הכריזה על פרויקט לאומי לשיקום נהר הגנגס ובתור התחלה הרשויות מאמצות תקנים סביבתיים מחמירים יותר ודורשות ממזרימי השפכים לעמוד בתקנים אלה ע"י אימוץ טכנולוגיות טיפול בשפכים ושדרוג מערכות כללי.

נכון לעכשיו, קיימות מספר חקיקות בתחום הסביבתי בהודו. שתי החקיקות המרכזיות המתייחסות להזרמת שפכים, בעיקר ע"י מפעלים לאורך נהר הגנגס, הינן: חוק המים (מניעה ובקרה של זיהום), 1974 והחוקים וההוראות הניתנות מכוח חוק זה וחוק הסביבה (הגנה), 1986 והחוקים וההוראות הניתנות מכוח חוק זה.

במסגרת חוק המים, הוקמו ועדת בקרת זיהום מרכזית (CPCB) וועדות בקרת זיהום מחוזיות (SPCB). בסמכות וועדות אלה להגדיר תקנים להזרמת שפכים, ע"י מפעלי תעשייה ולוודא עמידה בתקנים אלה. חוק המים מגדיר עונשים לאי עמידה בהוראות חוק המים השונות. העונשים נעים בין הטלת קנסות למאסר בפועל, תלוי בחומרת ההפרה.

בשנת 1986 הממשלה בהודו הקימה את ה-EPA (משרד להגנה על הסביבה), במטרה לשמור ולפתור בעיות סביבתיות. בדומה לכוח שניתן ל-SPCBs השונות לבצע מהלכים בהתאם לחוק המים, ל-EPA סמכות לפעול במטרה לשמור על הסביבה; (א) ניתן לסגור, לאסור או לחוקק תקנה כנגד כל מפעל, פעולה או תהליך; (ב) ניתן להפסיק או לעכב אספקה של חשמל, מים או כל שרות אחר.

חוקי ההגנה על הסביבה, 1986 (חוקי EP), גובשו תחת ה-EPA וקבעו סטנדרטים לפליטה או פריקה של מזהמים סביבתיים מתעשיות, פעולות או תהליכים. החוקים זמינים בקישורים הבאים:

בנוסף לחוקים ותקנות, שפורטו לעיל, על תעשיות לאורך הגנגס גם לציית לצווים והוראות שונים שניתנו בידי בית המשפט העליון ובית הדין הירוק הארצי. לדוגמא, ב-20 בינואר 2015, בית הדין הירוק הזהיר 700 מפעלים לעיבוד עורות הממוקמים לאורך הגנגס באזור קאנפור, מפני סגירה והגדיר אותם כמקורות הגדולים ביותר של זיהום הנהר. פתרון אחד שהוצע הינו העברת המפעלים מגדת הגנגס. פתרון אחר שהוצע הינו שדרוג הטכנלוגיות של מערכות הטיפול בשפכים, בתנאי שמוודאים שאין הזרמת שפכים ליובלים ולנהר הגנגס. הודעה בנושא זה הועברה לתאגיד המים של מדינת אוטרפרדש.

לאחרונה גובר הדיון בנושא קידום טכנלוגיות המבטיחות  (Zero Liquid Discharge" (ZLD". הנושא מוזכר ב"תכנית הניהול לנהר הגנגס- (Ganga River Basin Management Plan 2015" (GRBMP"- ראו כאן.

ועדת בקרת הזיהום המרכזית (CPCB) פרסמה הנחיות להיתכנות טכנלוגיות-כלכלית של הטמעת טכנלוגיות ZLD, במפעלים מזהמים ומאפשרת להעיר הערות על הטיוטה של ההנחיות. הטיוטה נמצאת כאן.

דו"ח הממפה תעשיות מזהמות לאורך נהר הגנגס – לחצו כאן.

נראה שהקרקע מוכנה יותר מאי פעם לחברות ישראליות המתמחות בטיפול בשפכים, לבוא לפעול בהודו. הנספחות המסחרית, בשיתוף Israel NewTech – התכנית הממשלתית למים ואנרגיה, יוזמים כל העת פעילות שיווקית בתחום המים, בעיקר בעת הזו לקראת תערוכת WATEC 2015 שתתקיים באוקטובר בתל אביב.

נשמח לסייע בכל צורה ליצואנים ישראלים המעוניינים להתפתח בשוק ההודי.

נכתב על ידי:

noaנועה אמסלם, B.Sc בהנדסה אזרחית וסביבתית.

מנהלת תחום המים, חקלאות ואנרגיה בנספחות הכלכלית בשגרירות ישראל בניו דלהי.

אימייל: noa.amsalem@israeltrade.gov.il

 

בקרו אותנו גם בבלוג הודו בשפה האנגלית


אנחנו זמינים כמובן גם כאן:  LinkedIn | Facebook | Twitter

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

השאירו תגובה