ושוב אתכם – טיהור נהר הגנגס

כמה פעמים שמעתם בשנים האחרונות על כך, שהודו אוטוטו מטהרת את קודש הקודשים – נהר הגנגס?

ובכן, מספיק שעקבתם מעט בעיתונות העולמית, אני בטוח שראיתם לא פעם כותרת ענק על מבצע ניקוי הנהר. במהלך מערכת הבחירות האחרונה, הצהיר רה"מ מודי לא אחת, שהוא יצליח לנקות את הנהר, שמהווה את עורק החיים המרכזי עבור 700 מיליון הודים, אשר חיים על גדותיו ועל גדות יובליו. למעשה, מבצע זה הוא בגדר "מגה-פרויקט" תשתיתי, שכולל הקמת תשתית טיהור שפכים בקנה מידה ארצי.

26ganga

קצת מספרים ברשותכם?

אורך הנהר – 2525 ק"מ.

הנהר עובר בחמש מדינות שונות, הגדולה מבניהן אוטר פראדש בעלת אוכלוסיה של 200 מיליון אנשים (המדינה החמישית בגדולה בעולם). מדינת ביהר היא ביתם של 100 מיליון ובמדינת מערב בנגל רק 90 מיליון אנשים.

8 יובלים ראשים, ועוד אלפי יובלים משניים.

36 ערים (דרגה I) יושבות על גדות הנהר.

כפי שאתם בוודאי משערים, אותו מגה פרויקט אינו מסתכם רק בהקמת כמה עשרות מתקנים לטיפול בשפכים. למעשה, מדובר בפרויקט תשתיתי רחב היקף אשר כולל הקמת מערך אספקת חשמל, כבישים, טיפול בתשתיות העירוניות, הקמת בתי שירותים עבור ההמונים, וכו'. היקף ההשקעות הנדרש מוערך בעשרות מיליארדי דולר. רק כדי לסבר את האוזן, שלב הביניים של הפרויקט נאמד בכ-8.3 מליארד דולר, אשר יושקעו בשיפור תשתיות בכ-112 ערים לאורך הנהר.

עד כאן סה"כ מוכר לכולנו, ואני בטוח של חידשתי שום דבר לבקיאים שבנינו. היכן נכנסת התעשייה הישראלית לכל הסיפור?

הנחת העבודה, שהנחתה אותנו בנספחות המסחרית בדלהי הייתה, כי יישום פרויקט זה יארך זמן רב. מניסיוננו, תכנית דומה, שקודמה על ידי הבנק העולמי, לא הביאה לתוצאות איכותיות. אי לכך, הבנו כי עלינו לשנות מעט את הפוקוס, והחלטנו להתמקד במזהמים תעשייתיים. שתי סיבות לשינוי זה: ראשית, מדובר לרוב בשחקנים פרטיים. כאשר מדובר ברגולציה, אלו בד"כ "החשודים המיידים" בכל האמור לאכיפה וסטנדרטים מצד הרגולטורים הממשלתיים. שנית, בעיות המים של אותם מזהמים פוגעות באופן ישיר בביצועים העסקיים שלהם, ולכן יהיה להם תמריץ להשתפר.

הגישה שלנו דגלה בהתמקדות בנישה נקודתית והנגשת המידע העסקי עבור החברות הישראליות בצורה, שתדרבן אותן לפנות לאותם לקוחות פוטנציאלים ולהביא אליהם את הטכנולוגיה הרלוונטית. אנו יודעים שיש לא מעט חברות ישראליות עם התמחות טכנולוגית בכל הקשור בטיפול במזהמים תעשייתיים.

הפקת מדריך "מזהמים תעשייתיים באגן ההיקוות של הגננס" נועדה עבור חברות ישראליות:  מיפינו עבורכם 40 מזהמים תעשייתיים כבדים- בחלוקה לשלושה סקטורים: מזקקות, נייר ומזון ומשקאות. ניסינו להרכיב תעודת זהות עבור כל מזהם: איש קשר במפעל, בעיות המים, היקף האתגר והסביבה הרגולטורית סביב כל מפעל.

אתם מוזמנים לצופת במדריך: מזהמים תעשייתיים על גדות נהר הגנגס  מאת  Israel Trade Mission in India.

זוהי קריאה לפעולה מצידנו לחברות הישראליות- פנו אל החברות ההודיות ישירות. הציעו להם את מוצריכם. הם גם רוצים, וגם צריכים את הטכנולוגיה.

מכון היצוא בשיתוף עם תכנית Israel NewTech והנספחות המסחרית בניו דלהי מארגנים ב-9 בפברואר 2015, משלחת חברות מים להודו, בה יושם דגש על מפגש עם מפעלים מזהמים, ארגונים ממשלתיים וסוכנויות סיוע. אני קורא לחברות לייצור קשר ראשוני אל מול הלקוחות ההודים, ולהצטרף למשלחת בכדי להיפגש פנים אל פנים עימם. לפרטים נוספים-  היכנסו לכאן (לקבלת עותק PDF ניתן לפנות אלינו ישירות במייל).

 

בקרו אותנו גם בבלוג הודו בשפה האנגלית


אנחנו זמינים כמובן גם כאן:  LinkedIn | Facebook | Twitter

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

השאירו תגובה