סיפור על שוורים ודובים וייטנאמים

רוב הקוראים של טור זה עוקבים בוודאי אחר מדדי המניות בניו יורק ובת"א, חלקכם מעודכנים בנעשה בבורסה של לונדון וכמה אף עוקבים בחרדה (או בציפייה) אחר מנית החברה בה הם עובדים. כמה מכם עוקבים אחר הבורסה המרכזית של וייטנאם ((Ho Chi Minh Stock Exchange (HOSE)?

הבורסה הוייטנאמית קטנה כמעט בכל קנה מידה: נפחי המסחר, מספר המשקיעים (מקומיים או זרים) ומספר החברות וניירות הערך הנסחרים בה. אולם, למרות התדמית המנומנמת משהו, לפעמים קורים בבורסה הזאת דברים מעניינים.

למשל, מי שמחפש פרספקטיבה קצת יותר מיוחדת על ההתפתחות הכלכלית של ויטנאם יכול לעקוב אחר מדד VN30, המדד המשקלל את ביצועיהן של 30 החברות הגדולות בבורסה, בהן Bao Viet, Becamex, Danang Rubber Corp, Petrovietnam. ניתן למצוא שם גם חברות המוכרות מאוד ליצואנים ישראלים, כמו Hoang Anh Gia Lai (HAGL), FPT, Vinamilk (לרשימה המלאה).

מעיון בגרף המדד, ניתן לראות, שהוא נמצא היום כמעט ברמת השיא ההיסטורית וזאת על אף שוייטנאם חוותה שנתיים לא פשוטות מבחינה כלכלית. אחת המסקנות, שניתן לגזור מכך, היא הפער ההולך וגדל בין ביצועי מספר קטן של תאגידים עסקיים מודרניים, יעילים ורווחיים לבין כלכלה לאומית, רובה מנוהל על ידי המדינה, שממשיכה לדשדש (או לפחות לצמוח בקצב איטי מבעבר). הציניקנים יאמרו (וגם זה במידה של צדק), כי התאגידים המצליחים הם אלה שסוחטים הכי טוב, בעזרת קשרים לשלטון ודחיקת המתחרים, את המשאבים הלאומיים כמו קרקע, מים ואנרגיה זולה.

הבורסה עמדה במוקד העניינים בוייטנאם לכבוד הנפקתה, לאחר 6 שנים של תכנונים והצהרות, של אחת מחברות הדגל של המדינה- חברת התעופה הלאומית וייטנאם איירליינס (Vietnam Airlines). נשמע אירוע היסטורי? טוב, אז לא כל כך… החברה הציעה רק כ-4 אחוז ממניותיה וקיבלה עבורן מעט יותר מ-50 מיליון דולר, המשקפים שווי כולל של כ- 1.5 מיליארד דולר. אף משקיע זר לא רכש מניות של החברה ופרשנים מייחסים זאת לעובדה, שהחלק שהונפק קטן מדי מכדי להיות בעל השפעה ממשית על קבלת ההחלטות, בעת שהמדינה מחזיקה ב 96% הנותרים וכן בשל התחרות הגוברת מצד חברות "לואו קוסט" (Low Cost) וחברות תעופה זרות.

סיפור הנפקתה של וייטנאם איירליינס מלמד על הפרטת חברות ממשלתיות וייטנאמיות. הממשלה קיבלה החלטות רבות בנושא, מיליוני דולרים הושקעו בהערכות שווי ותוכניות אסטרטגיות וראשי המדינה מפעילים לחץ אישי, אך  תהליך ההפרטה איטי להחריד, תקוע במקרים רבים וגם כשהוא נעשה, כביכול, המדינה נשארת, בפועל, בעלת השליטה.

לסיום, אי אפשר בלי קצת יחסי צפון- דרום או האנוי- סייגון, שהם מפתח להבנת הנעשה בוייטנאם. על אף היקף המסחר הלא גדול בבורסת הו צ'י מין, אף על פי שהבירה הכלכלית והפיננסית נמצאת בדרום ועל אף, שמיעוט זעיר של וייטנאמים פועלים בבורסה באופן ישיר או דרך בתי השקעות, החליטה הממשלה, כי וייטנאם צריכה שתי בורסות וזמן קצר לאחר הקמת הבורסה בהו צ'י מין סיטי, נפתחה גם הבורסה של האנוי Hanoi Stock exchange HNX. אג"ח ממשלתיות, למשל, נסחרות רק בהאנוי.

אז איפה ההזדמנות לחברות הישראליות?

הגידול במסחר ומעורבות הציבור בבורסה מגדילים את הביקוש לתוכנות מסחר אלקטרוני, מערכות להגנה מפני התקפות סייבר, מערכות לניהול סיכונים ועיבוד מידע רב (Big Data) ועוד. לפני מספר חודשים פרסמתי פוסט על ההזדמנויות בתחום ה- (Financial IT (Fintech.

ות'כלס- באיזו מניה להשקיע? קטונתי מלהמליץ. הניחושים שלי טובים כמו שלכם 🙂

צור קשר עם:

צפריר אסף

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל