מי שמגיע לטאיוואן ומסתובב ברחובות טייפה יכול להתרשם מהשילוב המעניין והייחודי בין חדש לישן. מצד אחד, העיר מודרנית ביותר, מתהדרת באחת ממערכות רכבת התחתית הטובות בעולם, רחובות נקיים ומסודרים, גורדי שחקים ומרכזי עסקים. טייפה היא גם שער הכניסה לאלו הרוצים לעשות עסקים עם חברות האלקטרוניקה הטאיוואניות המצליחות ASUS, ACER או HTC. המרחב הציבורי הטאיוואני רוויי גאדג’טים והטאיוואנים מתקשים להיפרד ממסך הטלפון הסלולרי אפילו לרגע קט. לאחרונה מחוקקים טאיוואנים אף הגישו הצעת חוק האוסרת על שימוש בטלפון תוך כדי הליכה ברחוב. אולי זה נראה טריוויאלי, אבל זו בעיה רצינית, שכבר גרמה לתאונות קטלניות בהן היו מעורבים הולכי רגל.
מצד שני, לצד העובדה שחלק ניכר מהטאיוואנים חיים אוכלים ונושמים טכנולוגיה, המסורת הסינית עתיקת היומין תופסת גם היא חלק חשוב בחיי היום יום. אחת לכמה שבועות ניתן להבחין ברחובות העיר בשולחנות עליהם מוצבים שלל דברי מאכל, פירות, שתיה ומתקנים להדלקת קטורת. לצד השולחנות הטאיוואנים שורפים גם “כסף רוחות” – שטרות נייר מזויפים המיועדים לשימוש אבות המשפחה בעולם הבא.
בעוד שבסין המקדשים הפזורים ברחבי המדינה, אשר שרדו את מהפכת התרבות, מהווים בעיקר אתרים תיירותיים, בטאיוואן המקדשים פעילים ומשמשים מרכז קהילתי חשוב. על רקע זה נסובה כעת מחלוקת רצינית. כחלק מהמדיניות הסביבתית, אותה מקדמת ממשלת טאיוואן, הכוללת עידוד תחבורה ציבורית ומיחזור בקנה מידה חסר תקדים, במקדש שינגטיאן (Xingtian Temple) הדאואיסטי בטייפה הוחלט לאסור כליל על הדלקת קטורת והנחת מנחות מזון. הנהלת המקדש כבר הסירה את מתקני הדלקת הקטורת כמו גם תריסר שולחנות ששימשו להצגת המנחות. הסיבה לכך אינה רק שהקטורת מזהמת ומזיקה לבריאות, אלא שגם רוב מנחות המזון מגיעות בסופו של היום לפח האשפה.
בטאיוואן כ-12,000 מקדשים וכמות האוכל הנזרקת בהם מצטברת לכדי ממדים אדירים. מקדשים נוספים מתחבטים כעת בשאלה האם לעבור למדיניות יותר ידידותית לסביבה על חשבון פגיעה ברגשותיהם של המתפללים. ראש מקדש דאואיסטי אחר, המוקדש לאלת הים וממוקם בדרום טאיוואן, אמר כי הוא תומך במעבר למדיניות ירוקה יותר, אך כי הדבר בשום אופן אינו יכול לבוא על חשבון האלים ושאין לו כוונה להגביל את המנהגים המסורתיים.
ישנם מקדשים, שכבר היום מפחיתים את השימוש בקטורת ומעודדים מדיניות ירוקה, אך איסור מוחלט של המנהג הינו צעד חסר תקדים. קשה לדעת אם הנהלת המקדש תעמוד בלחץ הציבורי ותמשיך לאסור על מסורות עתיקות למען איכות הסביבה, אבל עצם ההכרזה על האיסור מראה כי לפחות חלק מהציבור מיישר קו עם מדיניות הממשלה ושטאיוואן מוכנה לקחת צעדים אמיצים בדרך לעולם ירוק ונקי יותר.
*הפוסט נכתב על ידי רוני אורן, עובדת המחלקה הכלכלית.
