מורה נבוכים למצב בתאילנד לאחר ההפיכה

May-29-NCPO
NCPO's Dream Team

ב- 22 במאי, למי שאינו עוקב אחרי המצב בתאילנד, נפל דבר בתאילנד בפעם השנייה בעשר שנים, הצבא החליט להתערב בפוליטיקת המדינה ולקחת את השלטון לידיו. בכך, הסתיימה לתקופה זאת הסאגה בין הצדדים השונים במדינה והעימותים/הפגנות שהתחוללו בתאילנד מנובמבר 2013.

יום לאחר ההפיכה, צנחה הבורסה התאילנדית (SET – Stock Exchange of Thailand) ב- 1.58%. צניחה זאת משקפת את העובדה כי המשקיעים לא היו ממש מוטרדים מההפיכה כפי שניתן היה לצפות, ואולי הדבר נובע מהעובדה כי בשנה שקדמה להפיכה המדינה התמודדה עם כל כך הרבה אתגרים, שאנשים רק ציפו למשהו שיביא לשינוי…

האתגר הגדול של החונטה הינו הצורך ברפורמות בתחומים שונים במדינה והיכולת שלה לבצע אותן, תוך כמובן דגש על המטרה הסופית שהיא הבאה למשטר דמוקרטי יעיל ולגיטימי.

בחודשים הראשונים עמלה החונטה (באמצעות הגוף אותו הקימה – NCPO: National Council for Peace and Order) בעיקר על ייצוב השלטון, תפיסת אמל"ח, החזרת השקט לרחובות תאילנד ובמיוחד לעיר המלאכים בנגקוק (בתאית – שמה של בנגקוק הוא עיר המלאכים או קרונג-טפ) וכמובן החזרת אמון הציבור. לאחר מכן, עבר הממשל הצבאי לביסוס כלכלי ודחיפה מסיבית של הסחר והכלכלה, בין היתר, באמצעות ה- BOI ע"י אישור פעילויות והשקעות בתאילנד על מנת להאיץ כניסת עסקים חדשים ולעודד השקעות וצמיחה במדינה (ביוני אושר כ-18 פרויקטים בהיקף של כ- 120 מיליארד בהאט). אפילו תקציב המדינה המיועד לשנת 2015 אושר עוד ביוני 2014.

ה- NCPO, מורכב מ- 7 אנשי צבא בכירים מארבע גופים ביטחוניים במדינה (צבא, אויר, ים ומשטרה) – בראשות מפקד הצבא, הגנרל פריוט (General Prayuth Chan-Ocha). מפקד ח"א, הגנרל פרצ'ין (Air Chief Marshall Prajin Juntong) אחראי על כל הנושאים המסחריים כלכליים (משרדי: חקלאות, סחר, עבודה, אוצר ותחבורה). אנשי הצבא, למעשה מתפקדים כשרי על, כאשר המזכירים הקבועים של כל משרד ממשיכים את עבודתם כרגיל (מי שהושאר בתפקידו כמובן). כמו כן, הוקמה מועצה מייעצת ל- NCPO, שמונה כ- 10 אנשים, בראשות שר הביטחון בעבר (הגנרל פרוויט).

באוגוסט 2014, הממשל הצבאי הכריז על גוף מחוקק ממונה (NLA – National Legislative Assembly) שמורכבת משילוב בין אנשי ציבור וצבא, כאשר בראשם עומד פורנפט (Pornphet) כשנבחר כנשיא. תפקיד גוף זה הינו להתחיל להניע את גלגלי המדינה והסחר באמצעות חקיקה מתאימה והטמעת מדיניות מתאימה. כמו כן, החונטה עמלה על חוקה חדשה שתתאים יותר לתאילנד.

Interim Charter Highlights

לאחר החלפת מספר בכירים בחברות הממשלתיות, החונטה החלה לעודד אותן להתחיל להשתמש בתקציביהן על מנת להביא לצמיחה בכלכלה. כמובן, שנשאלת השאלה מה יקרה עם ה- Reshuffle (החילופים הצפויים מדי ספטמבר – אוקטובר בתאילנד במוסדות השלטון השונים כולל המוסדות הבטחוניים) הצפוי באוקטובר הקרוב ומי יהיה ראש ממשלת תאילנד הממונה.

רקע:

בשנים האחרונות התמודדה הכלכלה התאילנדית עם זעזועים כלכליים פנימיים וחיצוניים. האתגרים בכלכלה הגלובלית הביאו לירידה חדה בשיעור היצוא של תאילנד, ובמרבית המגזרים נרשמה ירידה דו ספרתית. ב-2010 התרחבה הכלכלה בקצב המהיר ביותר מאז 1995, ובזכות התאוששות היצוא נרשמה התרחבות של 7.8%. בסוף 2011 נקטעה הצמיחה בעקבות הצפה ששיתקה את איזורי התעשיה בבנגקוק וחמשת המחוזות המקיפים אותה. בשנת 2012 התאוששה התעשייה והמדינה רשמה עליה של 6.5% בתמ"ג, כאשר בשנת 2013 עמדה על כ- 3% (שנבעו בעיקר מהתנודות הקשות בבהאט, שהשינוי בו עלה על 15% בשנה האחרונה, והמצב הפוליטי מדיני). הצפי לצמיחה בשנת 2014 עמד על כ- 4.9% (ADB) בדצמבר 2013, אולם, ביוני הודיע הבנק המרכזי של תאילנד כי הצמיחה לשנת 2014 תעמוד על פחות מ- 2% (שנובעים מהמצב הפוליטי עד מאי, וכן השפעות ההפיכה הצבאית).

היות והייצוא מהווה מנוע הצמיחה העיקרי לכלכלת תאילנד (משקל ייצוא הסחורות ושירותים מהווה כ- 70% מהתמ"ג) תאילנד רגישה לשינויים חיצוניים – המיתון בשוק האמריקאי ובשוק האירופאי מעיבים על צמיחתה, אך במקביל, הצמיחה הגבוהה בקרב מדינות אסיה, מסייעת לריכוך הפגיעה בכלכלה ובייצוא התאילנדי.

בשנת 2015, תאילנד צפויה להתמודד עם שני אתגרים נוספים מאחד השווקים המרכזיים לייצוא מוצרי חקלאות שלה – הא"א. הא"א כבר הודיעה על הפסקת הטבות ה- GSP (Generalized System of Preferences) למוצרי החקלאות החל מסוף 2014, מה שהביא ללחץ על התאילנדים לחתום על הסכם אס"ח (הסכם אזור סחר חופשי) עם הא"א, ואולם, לאחר ההפיכה, ציין הא"א כי הוא תומך בהחזרת המשטר הדמוקרטי בהקדם, כך שיהיו אתגרים להסכם כזה מול תאילנד תחת המשטר הצבאי.

מספר אינדיקטורים כלכליים ל- 2014

נכון לאוגוסט 2014, המשרד למדיניות מוניטרית עדכן את התחזיות לשנת 2014 כדלקמן:

  • צריכה ציבורית – עלייה מ- 1.9% ל- 4.6%
  • השקעות פרטיות – התכווצות של כ- 3.5% לעומת הצפי לעלייה של כ- 1.9%
  • השקעות ציבוריות – משרד האוצר עדכן את הצפי להתכווצות שעמד על כ- 3.1% לעלייה של 4%
  • צמיחה בייצוא – המשרד למדיניות מוניטרית עדכן את הצמיחה הצפויה מ- 1.5% ל- 5% (משרד הסחר מעריך את העלייה ב- 3.5% והבנק המרכזי של תאילנד בכ- 3%). הסיבות נובעות בין היתר, מהאתגרים הטכנולוגיים והירידה במחירי מוצרי החקלאות. כמו כן, לא נלקח בחשבון המצב בין הא"א לתאילנד בעקבות ההפיכה.
  • ההערכה לגבי הצמיחה ביצוא ב- 2015 עומדת עם 6%.
  • ההערכה למספר תיירים בתאילנד – כ- 27 מיליון (מיליון פחות מהצפי, זאת לאחר צניחה של כ- 10% בחצי הראשון של 2014).

כאמור, התקציב הצפוי לשנת 2015 אושר כבר ביוני 2014 ויעמוד על כ- 2.6 טריליון בהאט שהם כ- 80 מיליארד דולר. מתוכם צפויים להיות מאושרים כחצי מיליארד בהאט למשרד החינוך, כ- 370 מיליארד בהאט לשלטון המרכזי, משרד הפנים כ- 340 מיליארד בהאט וכ- 200 מיליארד בהאט לביטחון.

מפת הדרכים של ה- NCPO:

  1. המשך הוצאות לפי תכנון התקציב המקורי של משרדי הממשלה ומניעת העלאת החוב הציבורי
  2. בחינת בטחון הצרכנים (עלה מאז ההפיכה במעל 10%) והמשקיעים, המקומיים והזרים
  3. המשך בפעילויות עבר, שתוכננו לתקציב 2014, לאחר בחינתן כמובן מבחינה משפטית – בעיקר הדברים אמורים למגה פרוייקטים בתחום התשתיות – 2.4 טריליון באהט (כ- 80 מיליארד דולר) ופרוייקטי המים – 350 מיליארד באהט (כ- 12 מיליארד דולר)
  4. בחינת פרוייקטי תומכי SME (עסקים קטנים ובינוניים)
  5. שינוי מבני במספר חברות ממשלתיות
  6. בחינת וטיפול בשוק האנרגיה המקומי
  7. שקיפות בתוכניות כלכליות
201408 Thailand megaprojects
Thailand megaprojects

לאחר יישום מפת הדרכים תטפל החונטה בנושא הדמוקרטיה והבחירות החופשיות בתאילנד, עם שני אתגרים מרכזיים:

  1. חיזוק מערכת "האיזונים ובלמים" בתאילנד (תוך חיזוק מערכת המשפט והגוף שאחראי על מאבק בשחיתות (NACC)
  2. כיצד להבטיח בחירות "הוגנות" כך שלממשלה הנבחרת תהיה לגיטימציה רחבה ככל שניתן במשטר דמוקרטי רק לאחר הרפורמות, מתכנן ה- NCPO להביא לבחירות דמוקרטיות (בשלב הראשוני תהיה ממשלה ממונה מטעמם.

לסיכום: המצב הנוכחי מורכב לאור המשטר הצבאי ואולם, לחברות ישראליות יש יכולת להיכנס בצורה טובה יותר לשוק התאילנדי תוך הבנת מרכיבי השוק העיקריים ופיצוח האתגר שהינו מציאת השותף המקומי המתאים. השוק בתאילנד מכיל הזדמנויות רבות בתחומים רבים שבהם ישראל אינה מספיק נוכחת.

  • סקטורי המים (במיוחד לאור היעילות הנמוכה בניהול מים וההצפות ולמרות הגשמים הרבים)
  • האגרו-חקלאות (לאור הישענותה של תאילנד על מספר מועסקים משמעותי בחקלאות)
  • הסייבר וביטחון המולדת (במיוחד לאור האתגרים בדרום תאילנד)
  • וכן כמובן, תחומים נוספים שהיום אינם מספיק בפוקוס כמו חדשנות וטכנולוגיות (בסקטורי מידע, מדיה חדשה, טלקום וכו')

למידע נוסף ניתן לפנות לנספחות המסחרית בבנגקוק.

לבקשה בנושא כניסה לשוק התאילנדי ניתן להגיש בקשה במערכת ה- ERM.

צור קשר עם:

ברק שרעבי

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל