מה הקשר בין רפורמת 4 הצבעים של מודי לבנק העולמי?

narendra-modiהחברה ההודית עברה בשנים האחרונות שינוי מהיר, הכולל עיור וצמיחה כלכלית עד למשבר הכלכלי העולמי, ממנו לא הצליחה להתאושש- המטבע התרסק ונרשמה עלייה חדה באינפלציה (10% בשנת 2013). במחוזות הכפריים ישנם כ-750 מליון חקלאים שרובם סובלים מעוני. מעבר לכך, ישנו חשש כבד כי לא ניתן יהיה לספק את הדרישה ההולכת וגדלה למזון ואנרגיה במדינה. הציבור בהודו תולה תקוות גדולות בראש הממשלה הנבחר, נרדרה מודי ובמפלגתו (בהרטיה ג'נטה-BJP). מודי כיהן כראש השרים של מדינת גוג'אראט (Gujarat) בשנים 2001-2012, הנהיג בה שינויים שהפכו אותה ליעד אטרקטיבי להשקעות, יזם פרויקטי תשתית כגון שדרוג אספקת חשמל לערים ושיקום מי תהום ומיתג את גוג'אראט כמדינה של פיתוח דינמי, שגשוג וצמיחה כלכלית.

מודי נאם השבוע ופרש את משנתו לגבי שיקום כלכלי של כפרי הודו: "להחזיר את הודו לתלם: פעולות לביצוע רפורמת 4 הצבעים". רפורמה india_flagזו מגדירה 4 צבעים בהתאם לדגל של הודו, הנקרא טירנגה तिरंगा (טריקולור בהינדית) ובנוי מ-3 פסים רוחביים בצבעים זעפרן, לבן וירוק ובמרכזו גלגל כחול (צ'קרה-Ashoka Chakra).

בנאום רה"מ קישר את צבע הזעפרן ל"אנרגיה", הזהיר כי המדינה עומדת בפני משבר אנרגיה, קרא לעצמאות אנרגטית והדגיש שיש להביא פתרון למשבר ההתחממות הגלובלית כמו גם לצריכת האנרגיה במדינה. לדבריו, הודו התברכה באנרגיית שמש רבה ולכן יש לנצל זאת ע"י ייצור אנרגיה סולרית. הוא קרא לנקוט יוזמה בתחום זה והשיק את "מהפכת הזעפרן".

הצבע הירוק בדגל מסמל שגשוג ולפי "רפורמת 4 הצבעים" הצבע מתקשר לחקלאות, "מהפכה ירוקה"- הגדלת הפרודוקטיביות של שטחי החקלאות במדינה. הוא הזהיר מפני מצב שבו כמות הגידולים להקטר של שטח חקלאי לא יעמדו בדרישה ההולכת וגדלה, נוסף על איבוד גדול של תוצרת חקלאית (כ-30%) עקב טיפול לאחר קטיף אחסון והובלה לקויים, והבהיר כי יש צורך בהגדלת הייבול ושדרוג הטיפול בו ע"י שימוש בטכנולוגיות מתקדמות.

הצבע הלבן לפי רה"מ מודי מסמל חלב. למרות שבהודו יש יותר בקר מבכל מקום אחר, תפוקת החלב היא מהנמוכות בעולם. הוא טען שכיום החקלאים לא יכולים להרוויח ויש להפוך את תחום ייצור החלב למודרני וטכנולוגי, נוסף על פיתוח מערכת טיפול ובריאות לבקר. אם המצב יימשך כמו שהוא, המדינה לא תגיע למלוא פוטנציאל ייצור החלב שלה ולכן יש צורך ב"מהפכה לבנה".

הצבע הכחול לפי הרפורמה מתקשר למים ודגה. רה"מ טען שהמדינה לא עושה מספיק בכדי למצות את מלוא הפוטנציאל בתחום זה, למרות שיש ביקוש עצום בעולם לדגי נוי. מעבר לכך, זהו תחום שנשות המשפחה של החקלאים יכולות לקחת בו חלק.

בשנים האחרונות הצמיחה בהודו צנחה מיותר מ–10% לפני המשבר הכלכלי, לפחות מ–5% כיום. מדיניות הפיתוח הכלכלי של רה"מ הנבחר מאפשרת הזדמנויות רבות לחברות ישראליות, במיוחד בתחומי החקלאות והאנרגיה, בהם לישראל מוניטין רב. כאן נכנס לתמונה הבנק העולמי, שמטרתו קידום פיתוח כלכלי לטווח ארוך, דרך מימונם של פרויקטים שונים בתחום התשתית ובמטרה לשקם את כלכלותן של מדינות מתפתחות. הבנק העולמי מודע לצורך לפתח את כלכלת הודו ומוכן להשקיע בפרויקטים שיתמכו בכך. קבוצת הבנק העולמי תומכת בהודו ע"י חבילה משולבת של מימון, שירותי יעוץ וידע. נכון ליולי 2013 ההתחייבויות נטו בהודו עמדו על 22.3 מליארד דולר ל-78 פרויקטים. הבנק העולמי מורכב משני מוסדות נפרדים:

  1. הבנק העולמי לפיתוח ושיקום (IBRD)– מממן את הפרויקטים בריבית רגילה ומתמקד במדינות מעמד הביניים.
  2. האגודה הבינלאומית לפיתוח (IDA)– מתמקדת במדינות העניות ביותר ומספקת להן הלוואה בריבית נמוכה.

הבנק העולמי (IDA ו-IBRD) מלווה כספים לממשלות לצורך ביצוע פרויקטים שונים, אשר אובחנו כבעלי ערך מוסף מבחינת הפיתוח של המדינה, ואשר עומדים בקריטריונים של הבנק העולמי להקטנת העוני במדינה.

סקירה מהירה באתר הבנק העולמי מעלה מס' פרויקטים מעניינים, שמתאימים לרפורמת 4 הצבעים:

פרויקט לאומי לתמיכה בייצור חלב –פרויקט בהיקף של כ-454 מליון דולר.

פיתוח מואץ של מערכות השקייה לחקלאים במערב בנגל – פרויקט בהיקף של 300 מליון דולר, שיפור הייצור החקלאי של חקלאים קטנים, שיפור הזמינות של מים לחקלאות ודיג, פיתוח מערכות השקייה, שירותי תמיכה בחקלאות, תיאום וניהול הפרויקט.

פרויקט Vishnugad Pipalkoti Hydro Electric–  במחוז צ'אמולי (Chamoli) במדינת אוטראקהאנד (Uttarakhand). הגדלת אספקת החשמל לרשת החשמל הארצית של הודו באמצעות תוספת של אנרגיה מתחדשת- אנרגיית מים. חיזוק היכולת של המחוז מבחינה כלכלית, סביבתית וחברתית בפרויקטי אנרגיה בת קיימא. פרויקט של 922 מליון דולר.

הנספחות הכלכלית בשגרירות ישראל בניו דלהי פועלת למצוא הזדמנויות לחברות ישראליות לקידום הסחר והייצוא, עידוד ומשיכת השקעות ויצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות זרות. צוות הנספחות נמצא בקשר רציף עם מוסדות ממשלה ועם נציגי הבנק העולמי בניו דלהי, ויכול לסייע בידיכם בהתנהלות מולם. בנוסף, ענף פרויקטים בינ"ל במכון הייצוא נמצא בקשר ישיר עם הנספחות בוושינגטון, לה קשר שוטף עם המטות של המוסדות הפיננסיים המובילים. אתם מוזמנים לפנות אלינו בנושא פעילות מול הבנק העולמי.

 

פוסט אורח זה נכתב על ידי:

noaנועה אמסלם, B.Sc בהנדסה אזרחית וסביבתית.

מנהלת תחום המים, חקלאות ואנרגיה בנספחות הכלכלית בשגרירות ישראל בניו דלהי.

אימייל: noa.amsalem@israeltrade.gov.il

צור קשר עם:

יוני בן זקן

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

השאירו תגובה