הצטרפו לרשימת התפוצה
Emerging Markets
פתיחת פנייה חדשה לנספח
הזמנה לכנס אינדונזיה

האם יש מקום לישראל בתחתית הפירמידה?

פורסם ע"י , נספח כלכלי- ניו דלהי, הודו , בתאריך 2 ביוני 2014

הידעתם? קצת פחות מארבעה מיליארד אנשים על כדור הארץ מתקיימים מפחות מ-3 דולר ליום, ומספרם יגיע ל-6 מיליארד בעוד כמה עשורים.

הידעתם? אותה אוכלוסיה ענקית – באסיה , אפריקה, אמריקה הלטינית – מכונה (על לא עוול בכפיה) תחתית הפירמידה Bottom of the Pyramid.

הידעתם? שכבת אוכלוסיה זו מייצגת כח קנייה של 5 טריליון דולר כבר כעת.

בחודשים האחרונים, יותר ויותר תשומת לב מוקדשת בקרב קובעי מדיניות וחברות טכנולוגיה ישראליות לסוגיה הזו. חברי הטוב, אלירן אלימלך מבייג'ינג פרסם פוסט בנושא התאמת מוצרים לשוק הסיני, ולשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה בשיתוף מש"ב משרד החוץ, השיקו תכנית ייעודית לתמיכה בפיתוח והתאמת מוצרים לשווקים הללו – Grand Challenges Israel. מכון היצוא קיים יום עיון עבור יצואנים ישראלים בנושא. אתם מוזמנים לעיין בפרסום הזה – אשר סוקר את הפוטנציאל העסקי הטמון בשכבת אוכלוסיה זו בצורה מקיפה וברורה.

מכיוון שהודו הינה יעד טבעי למאמצים אלו, אני רוצה לסקור ולהדגים בקצרה את החדשנות הכפרית – Rural Innovation, כפי שההודים מכנים זאת עצמם. אותה חדשנות כפרית באה להתמודד עם סט של אתגרים ייחודיים, כאלו שהיזם המערבי אינו מכיר – ולכן באופן טבעי, לא מנסה למצוא פתרונות לאותן בעיות. סט האתגרים הייחודים מורכבים ממספר אלמנטים שונים, אשר יחדיו מייצרים סביבה בה הבעיה מתקיימת: תשתיות לקויות (תחבורה, אנרגיה, סניטציה ומים) , העדר מימון כרוני, כח קנייה נמוך, עלויות כח אדם נמוכות להפליא, עלויות הפצה גבוהות – כל אלו יחדיו מהווים חסמים להטמעת טכנולוגיות "מערביות".

כעת, אתם בוודאי רוצים שאדגים לכם על מה בדיוק אני מדבר – בבקשה, המוצרים שמומצאים ומותאמים עבור שכבת תחתית הפירמידה:

1. קוטל יתושים סולארי

האתגר: מחלות רבות שמועברות על ידי יתושים, במיוחד באיזורים הכפריים נטולי אמצעי סניטציה מינימליים.

הפתרון: מתקן ביתי אשר מופעל בצורה סולארית, ללא כימיקלים וללא צורך במקור חשמל.

המחיר לצרכן: 1500 רופי ~ 25$

למה לא חשבנו על זה קודם: ייבשנו ביצות, יש לנו רשתות על החלונות, ואנחנו כבר רגילים לקוטל יתושים שמכניסים לשקע לפני השינה

solar-mosquito-destroyer-1

קוטל יתושים סולארי

2. מרסס על גבי אופניים

האתגר: העדר מימון לרכישת מיכון חקלאי מתאים לריסוס השדות בפני מזיקים.

הפתרון: המצאת התקן ריסוס מיוחד לנשיאה על גבי אופניים, כלי התחבורה השכיח ביותר בכפרים, אשר עומד בצרכים הבסיסיים.

מחיר:7500 רופי ~ 125$ (עבור האופניים והמתקן)

למה לא חשבנו על זה קודם: כי אנחנו מרססים עם טרקטור או מטוס, יש לנו בתי רשת , ואנחנו לא באמת בנויים לרכיבה על האופניים בין ערוגות של פלפלים

bcycle33

מתקן ריסוס על גבי אופניים

3. מגן מתח גבוה

האתגר: רשת החשמל איננה יציבה וקפיצות מתח פוגעות במכשירים החשמליים. מייצבי מתח ביתיים קיימים בשוק, אך יקרים מאוד.

הפתרון: מתקן אשר מנתק את הזרם ברגע שמתרחשת קפיצת מתח.

המחיר: 3500 רופי ~ 55$

למה לא חשבנו על זה קודם: כי רשת החשמל די אמינה ואין כל שעתיים הפסקות חשמל.

Aminuddin

מייצב מתח

4. מקרר ביתי – ללא צורך בחיבור חשמל.

האתגר: העדר תשתית חשמל בכפר, העדר יכולת לשמור מזון במשך כמה ימים.

פתרון: מקרר ביתי אשר פועל על עקרון קירור על ידי חרסים. ירקות ופירות יכולים להשמר 6-7 ימים, וחלב למשך 3 ימים.

המחיר: 3440 רופי ~ 57$

למה לא חשבנו על זה קודם: יש לנו חשמל , והרבה יותר מוצרים שאנחנו קונים בסופר מאשר רק חלב וירקות.

mitticool-refrigerator-1

5. סיר "לחץ" עשוי חרס

האתגר: בישול בתנאי "שדה", כאשר אוכל רב נשרף בסיר.

פתרון: סיר לחץ שמיוצר מחרס, כך שהאוכל לא "נדבק".

המחיר: 500 רופי ~ 8$

למה לא חשבנו על זה קודם: כי מזמן הפסקנו לבשל על מדורה , ואנחנו גם אוכלים הרבה פחות אורז שנדבק לסיר מאשר הודי ממוצע.

סיר לחץ עשוי חרס

סיר לחץ עשוי חרס

אתם מוזמנים להכנס לאתר האינטרנט של הקרן הלאומית לחדשנות – Nation Innovation Foundation לקריאה נוספת.

אז בכל זאת, מה נדרש מיזם ישראלי על מנת להצליח לפתח ו/או להתאים מוצר עבור תחתית הפירמידה:

לראייתי, על המוצר להיות מתוכנן מלכתחילה לשוק המסוים. על היזם להכיר ולזהות את הבעיה הייחודית, את הצרכנים ואת מגבלותיהם. קשה עד בלתי אפשרי להתאים מוצרים לשווקים הללו, בשל העלות הגבוהה הנגזרת מפעילות פיתוח זו. ניתן לזהות הזדמנויות בסקטורים שונים: חקלאות, מים, שירותים רפואיים, אנרגיה, אפליקציות מרוחקות (תשלום סלולארי), ועוד.

חשוב ואף כדאי לשתף פעולה בפיתוח ו/או התאמת מוצר עם חברה מקומית. קיימות פלטפורמות מו"פ בין הודו לישראל אשר תומכות בסוג זה של שיתוף פעולה, בנוסף לכלי התמיכה הכללי של המדען הראשי שמוזכר לעיל. על היזם הישראלי לוודא שהמוצר אותו הוא מציע עונה על האתגרים השונים, ועומד בתנאי ה- Affordable  ו-Sustainable.

לסיום, אני חייב לתת דוגמא אחת למוצר ישראלי שממחיש את דבריי:

עובדה: בהודו, כ-50% מהתוצרת החקלאית שמופקת בשדה איננה מגיעה לשוק בשל תשתית הפצה מפגרת – העדר שינוע בקירור, מרחקים, איכות הפרי וכיו"ב. חברת פימי אגרו-קלין טק ביקרה בהודו במסגרת משלחת חקלאית לפני חודשיים. החברה מייצרת תמיסה אשר באה במגע עם תוצרת חקלאית, מחטאת את התוצרת, ומאריכה בכך את חיי המדף של אותו פרי/ירק בשבועות רבים. באופן טבעי, החברה ייעדה את המוצר ליצואן החקלאי המערבי – כזה שתוצרתו עוברת מיון, טיפול ואריזה בצורה ממוכנת ומשם משונעת לשווקים רחוקים כיפן וארה"ב. המוצר נמצא בשימוש בבתי אריזה. עם זאת, המוצר לא חייב להיות מוטמע כחלק מתהליך ממוכן. מבחינת האפקטיביות שלו – אפשר גם לטבול את העגבניות או את התפוזים בתוך דלי שמכיל את התמיסה בשדה בצורה ידנית, ברמה המקומית. כלומר, המוצר מתאים לחקלאי בודד, ללא ציוד או מערך הפצה. המוצר עונה בדיוק על אותו סט של אתגרים – העדר תשתית, העדר חשמל, העדר מימון, ידיים עובדות זולות בשפע, ובעיה קיימת שרוצים לפתור – "הארכת חיי מדף".

הנספחות הכלכלית בניו דלהי מתעדת לקיים פעילות שיווקית סביב הפוטנציאל הגלום בתחתית הפירמידה. אם יש לכם רעיון או מוצר, פתרון או רעיון, שיכול להתאים לשכבת "תחתית הפירמידה" ההודית, ואתם מעוניינים למצוא שיתוף פעולה מקומי, אנא פנו אלינו. נשמח לקבל תגובות. בהצלחה!!

בקרו אותנו גם בבלוג הודו בשפה האנגלית

אנחנו זמינים כמובן גם כאן:  LinkedIn | Facebook | Twitter

 

יוני בן זקן נספח כלכלי- ניו דלהי, הודו

One Response to “האם יש מקום לישראל בתחתית הפירמידה?”

  1. דוד מזרחי הגיב:

    אהבתי מאוד, ישר כח!

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספח כלכלי- ניו דלהי, הודו, יוני בן זקן