מהם בעצם אתגרי בטחון המזון של הודו?

בשבוע הבא, תבקר בהודו משלחת עסקית מטעם משרד הכלכלה ומכון היצוא: "משלחת בטחון מזון". 9 חברות חקלאיות, מובילות בתחומן, תגענה להודו על מנת לפתח את הקשרים העסקיים במדינה.

החברות עצמן מגיעות מתתי תחומים מגוונים, לרבות השקיה, פוסט הרבסט (postharvest), חממות, לולים וחלב. רשימת החברות רשימת החברות המלאה נמצאת כאן.
כל החברות עונות להגדרה של חקלאות מתקדמת, כזו שיכולה לפתור (כל אחת בחלקת האלוהים הקטנה שלה) חלק מהאתגרים העומדים בפני הודו. המטרה העיקרית עומדת בעינה: להטמיע טכנולוגיה ישראלית מתקדמת בקרב חברות וחקלאים הודים, בראייה שפרויקטים שכאלו, יכולים לעמוד בשלושה קריטריונים מרכזיים: ברי קיימא (Sustainable), יביאו רווח (Bankable) והכי חשוב בהודו-  ניתנות למימון (Affordable).

מהם בעצם האתגרים, שעומדים בפני הודו בכל הקשור לאספקת מזון סדירה ואיכותית לאזרחיה? האם האתגר הוא רק באיכות ובכמות של התוצרת החקלאית? מה באשר למצב התשתיות הפיזיות, הטיפול שלאחר הקטיף, מבנה השווקים, הרגולציה ועוד אלף ואחד מרכיבים ואתגרים אמיתיים ואובייקטיביים, שעומדים כנגד מקבלי ההחלטות ומעצבי המדיניות, אלו שכל בוקר מתעוררים וצריכים לדאוג להזין 1.2 מיליארד אנשים?

ובכן, אך טבעי שבשנה האחרונה נושא בטחון המזון בהודו הגיע לכותרות העיתונים לא פעם , ולא פעמיים. אתם בוודאי זוכרים את החקיקה המפורסמת, שנועדה להבטיח כמות מזון מינימלית לכל משק בית בהודו. בנוסף, הסוגיה ההודית היוותה נושא מרכזי לדיון במסגרת מפגש השרים של ארגון ה-WTO. אין ספק שהנושא בוער בקרב הפוליטיקאים, אבל מהו המצב לאשורו?

במסגרת עבודתי כאן בניו דלהי, אני תמיד נוטה להצמד למדדים/אינדקסים בינ"ל בכדי לקבל מידע מהימן, ובמקרה הזה – המדד של האקונומיסט –  Global Food Security Index ( אמנם הוא נערך בחסות DUPONT, אבל  משום מה, אני נוטה להאמין למידע המוצג. אתם מוזמנים להשתעשע עם הגרפים).

אם כך, מהו המדד, מה הוא מודד, ואיפה הודו בכל הסיפור הזה?
ראשית, המדד מציג בצורה כמותית או איכותניות נתונים מ-107 מדינות ברחבי העולם, ומפורסם מזה מספר שנים. אני, כמובן, אתבסס על המדד האחרון משנת 2013.
מה מודדים? ובכן, מודדים שלושה מדדים עיקריים:  Availability (זמינות), Affordability (יכולת מימון) ו – Quality and Safety (איכות ובטיחות). בכל מדד עיקרי 6-15 קריטריונים להערכה.

והרי התוצאות:
הודו ממוקמת במקום ה-70 מתוך 107 המדינות המסוקרות, עם ציון כולל של 45.1. לשם השוואה, למרות שתמיד אני טוען שאסור להשוות את המדינה הזו לשום מקום אחר בעולם, דירוג של מספר מדינות: 1. ארה"ב     2. נורווגיה    3. הולנד….   17. ישראל    18. בריטניה…    43. סין …   70. הודו   …   107. רפ' דמו' של קונגו.
ראשית, ננסה דווקא לנתח את החוזקות של הודו, הנגזרות מן המדד:

חוזקות

אנו יכולים לראות שהנקודות החזקות הן דווקא בצד המדיניות, כלומר פעילות ממשלתית הבאה למגר את הבעיה.
לדוגמא, ניתן לראות את הציון הגבוה שניתן בכל הקשור לפרסום תכניות אשר מבטיחות סטנדרטים של צריכת קלוריות/אדם/יום, תכניות מימון וסבסוד מזון, גישה למקורות מימון לטובת פרויקטים חקלאים, וקיומה של אותה מדיניות אשר מבטיחה רשת בטחון לעניי המדינה.
העניין הוא שבכל הנוגע למדיניות, קל מאוד לנסח מדיניות טובה, מאוד קשה לבצע – במיוחד בתת היבשת.

רשימת האתגרים לעומת זאת, ארוכה ומגוונת. במדד Affordability: באופן טבעי, האתגר המרכזי הוא העוני. התמ"ג לנפש נמוך, אחוז גבוה מאוד של אוכלוסיה מתחת לקו העוני, ההוצאה על מזון כאחוז מהכנסה גבוהה מאוד -33% ורמת מכסי המגן גבוהה באופן יחסי. לכך, כמובן, יש להוסיף שיעור אינפלציה של 10% בממוצע, והרי לכם בעיית יוקר מחייה כרונית, כזו שגם משפיעה על תחושת השובע.

affordability1

ברמת הזמינות – Availabilty , אנו עדים לכמה אתגרים מרכזיים, בראשם היעילות של שרשרת האספקה, מצב תשתיות התחבורה והשינוע במדינה וזמינות המזון לאדם. למשל, במדד "זמינות ממוצעת של מזון", אזרח הודי ממוצע צורך כ-2321 קלוריות ליום, בעוד הממוצע העולמי עומד על 2821 (סין: 3036 קלוריות לאדםליום). כמו כן, אנו עדים להעדר השקעה כלל במו"פ חקלאי.

affordability

במדד האיכות והבטיחות – Quality and Safety, אנו רואים כי קיים מחסור במרכיבים תזונתיים מרכזיים, ובראשם – חלבונים.
עוד חשוב לציין את הציון הנמוך באופן יחסי שניתן למבנה השווקים, קרי העדר שוק קמעוני מסודר.

quality2

quality

אתם בוודאי תוהים מהי השורה התחתונה? ובכן, אני רוצה להאמין שחברות ישראליות שידעו לתת פתרונות זמינים מבחינת כלכלית ואיכותיים, לחלק מהאתגרים הללו, יצליחו. הביקוש קיים, הפוטנציאל רב, והטכנולוגיה זמינה ברובה. עכשיו נותר רק להצליח במשימה הקשה באמת – ואני יכול להבטיח שזהו איננו תהליך קצר טווח.

מכל האמור לעיל נגזר המיקוד שלנו לפעילות המסחרית בשבוע הקרוב – טיפול לאחר קטיף, טכנולוגיות להארכת חיי מדף, הגדלת הפריון והתפוקה במשקי החלב והלול, השקיה נכונה, ועוד.

 

בהצלחה לכולם.

למשלחת בבלוג המינהל- היכנסו.

בקרו אותנו גם בבלוג הודו בשפה האנגלית

אנחנו זמינים כמובן גם כאן:  LinkedIn | Facebook | Twitter

 

צור קשר עם:

יוני בן זקן

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל