תרגיל בחירות או פתרון אמיתי לבטחון המזון של עניי הודו?

בשבועות האחרונים, הודו גועשת סביב החקיקה החדשה בנושא בטחון המזון (Food Security Bill).

בהובלת האישה החזקה של הודו, סוניה גאנדי, אישרה ממשלת הקונגרס בראשות ראש הממשלה, מנהומן סינג, את ההחלטה המהפכנית להוריד את רף הזכאות לסבסוד מזון בסיסי, כך שעל פי ההחלטה החדשה, כמעט 700 מיליון הודים יזכו למחיר מופחת עבור מצרכי בסיס: 5 ק"ג/אדם/חודש של אורז, חיטה ושעורה בעלות של 3 רופי (5 סנט),  2 רופי (3 סנט), ו-1 רופי (1.6 סנט) בהתאמה.wheat

לדברי הממשלה, כאשר תכנס במלואה לפועל, תהא זו תכנית ההזנה הגדולה ביותר בעולם, בעלות שנתית משוערת של כ-20 מיליארד דולר (1% תוצר).

תכנית המזון נתפסת על ידי רבים כתרגיל בחירות פופליסטי חסר אחריות, וזכתה לקיטונות של ביקורת מצד מפלגות האופציה. לראייתם, ניצלה נשיאת המפלגה, סוניה גאנדי, חלון הזדמנות אחרון לפני ההכרזה על מועד הבחירות כדי להעצים את הפופלריות לה זוכה המפלגה בקרב חקלאי הודו.

זאת ועוד, ההחלטה בסדר גודל הזה התקבלה במסגרת הקבינט, ולא עלתה לדיון מסודר בפרלמנט ההודי. המועמד המוביל לראשות הממשלה מטעם מפלגת האופציה BJP, השר הראשי של מדינה גוג'ראט , נרנדרה מודי , יצא כאמור בביקורת חריפה כלפי המהלך. לדבריו, המהלך יזיק להודו בטווח הקצר והארוך ויהווה משקולת חריפה על מאזן התשלומים ההודי. עם החלת ההוראות החדשות, הממשלה למעשה נותנת דגים ולא חכות. במקום להשקיע בהגדלה הפריון של החקלאים על ידי הכנסת טכנולוגיות וידע חקלאי, החליטה הממשלה פשוט לספק מזון זול.

usdinrexchangerate

מודי נקלע למרכזה של מלכודת פוליטית מבריקה של סוניה וסינג. מחד אין הוא יכול שלא להגיב בחריפות כנגד מהלך שכזה, שעלול להשפיע על הודו לאורך זמן. מצד שני, הוא עצמו כבר בעיצומו של קמפיין הבחירות. האם הוא באמת יכול לצאת במלוא הכוח כנגד מדיניות שבאה להיטיב עם 700 מיליון קולות פוטנציאלים בנקודה הכי כואבת – אורז, חיטה ושעורה עבור העניים?

אחת מהביקורות המרכזיות שנשמעות כיום מתמקדת בהשפעה על הרכב התוצרת החקלאית ההודית, וזוהי בהחלט תהא דוגמא להשפעה מדיניות מאקרו כלכלית, על המיקרו כלכלה של משקים חקלאים בהודו, להלן הסבר:

בשל מבנה בעלויות קרקע סבוך שנובע משיטת הירושות הקיימת, חלקות הקרקע החקלאיות של אנשי הכפר לרוב קטנות מאוד (עד 2 דונם). עובדה זו יוצרת מצב שרוב חקלאי הודו מייצרים לעצמם את התצרוכת הפרטית שלהם (משקים אוטרקיים למחצה), ומוכרים את היתר בשוק הפתוח.

החקלאי הקטן שמגדל אורז (וכיום אינו זכאי לסבסוד מזון), יכול שיעדיף לקנות אורז בשוק הפתוח (צריכה פרטית), ולהסב את חלקת האדמה שלו לגידול אחר. שינוי מצרפי של דפוסי החקלאים עלול לייצור כאוס בשוק המזון ההודי.

בנוסף, גם אם לא יחליפו את הגידולים, החקלאים נהנים מסבסוד מאסיבי – את אותו ק"ג חיטה שהם יקנו ב-2 רופי, הם מוכרים לממשלה במחיר רצפה מובטח של 12-15 רופי. יש שיוסיפו כי הסבסוד המאסיבי מדכא כל פוטנציאל לצמיחה מואצת במגזר החקלאי ומביאים למצב של פריון נמוך, העדר תשתיות השקייה נאותות, וחדירה מינימלית של מיכון חקלאי . קצב הצמיחה הנוכחי של המגזר החקלאי בהודו עומד על פחות מ-4% – היעד אותו הגדירה הממשלה (הצמיחה בפועל 1.8%).

את ישום החוק יובילו כנראה בחודשים הקרובים המדינות אשר נשלטות על ידי מפלגת הקונגרס, וביניהם קרנטקה,אנדרה פארדש ודלהי.

בקרו אותנו גם בבלוג הודו בשפה האנגלית

אנחנו זמינים כמובן גם כאן:  LinkedIn | Facebook | Twitter

 

 

צור קשר עם:

יוני בן זקן

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל