תחיית החרם הערבי והשפעתו באוסטרליה

לאחרונה מתחזקים הקולות הקוראים להחייאת החרם הערבי, אשר זוהרו הועם בשנים האחרונות אשר הוא הרקע לכוונת Shell, ענקית האנרגיה ההולנדית, למכור את אחזקותיה בחברת וודסייד האוסטרלית. אף שעוצמת החרם הערבי נשחק, צלו המאיים מוטל עדיין על חברות שלקוחותיהן העיקריות הן ערביות בדגש על נסיכויות הנפט במפרץ הפרסי והשפעתו ניכרת בעיקר בתחום חיפוש מחצבי אנרגיה ובתחום הביטחוני.

החרם-הערבי/תזכורת:

החרם-הערבי 'נולד' בטרם קמה מדינת ישראל במטרה למנוע התפתחות כלכלת היהודים בפלשתינה ולהגן על תוצרתן של המדינות הערביות. הליגה הערבית הכריזה ב- 1945 וקבעה חרם למניעת הפצת סחורות לשטחן ומניעת החברות בליגה מלרכוש סחורות מחברות הסוחרות עם היהודים בה. לאחר התבוסה הצבאית שנחלו מדינות עַרב במלחמת השחרור ומתוך אמונה כי ישראל אינה עצמאית אלא כוחה המדומה מוענק לה מגורמים חיצוניים, הידקו המדינות הערביות את החרם וביקשו ליצור מצור ימי, אווירי ויבשתי על המדינה הצעירה.  הליגה הערבית קבעה איסור לחתום על דרכונים ואשרות הנושאים חותמת של ישראל, איסור עגינה בשטחיהן של ספינות הנוסעות והשבות מישראל וכן הכנת 'רשימה שחורה' של חברות ואניות הפועלות בהסתר עם ישראל זאת, בכדי להענישן. במטרה למנוע מנפט איראני להגיע לישראל לקחה על עצמה מצרים למנוע מעבר אניות לישראל בתעלת סואץ. במקביל להשתרשות ההבנה כי לישראל זכות קיום כלכלית עצמאית ולאור הבשלת הסכמי השלום עם מצרים, ירדן והתגבשות הסכמי אוסלו עם הרשות הפלסטינית, נחלשה אכיפת החרם אולם, המדינות הערביות התומכות בחרם, מוצאות הוכחה ליעילותו של החרם ומסבירות כי הוא הסיבה בשלה ישראל פנתה להסדיר יחסי שלום עמן.

כיום, כתוצאה מגל ההתקוממות האזרחית במדינות מוסלמיות הנישא על גל איסלאמי, חודשה היוזמה לנער את החרם מהאבק שדבק בו ובדיון הליגה הערבית באוגוסט 12' בקהיר שלאחר מובראק, יזם מחמד סביח, עוזר מזכ"ל הליגה הערבית לענייני פלסטין, את חידושו של החרם, תוך שציין את יעילות פעילות תנועת BDS בתחום הכלכלי והאקדמי במדינות המערב.

במטרה לפגוע בלגיטימיות של מדינת ישראל תוך שימוש בדרכים שאינן אלימות, הקימו הפלסטינים את תנועת חרם – Boycott, Divestment, Sanctions או בראשי תיבות BDS, המורכבת ממספר ארגונים פלסטיניים. בניגוד ליוזמות מקבילות הקוראות להטיל חרם נקודתי על אישיות מסוימת או על מוצרים שמקורן בהתנחלויות, תנועה זו אינו מבחינה בין צדי הקו הירוק ומקדמת חרם אקדמי-כלכלי-תרבותי-דיפלומטי על כל 'יש' שמקורו בישראל.

השלכות החרם הערבי על עסקת וודסייד במאגר לוויתן:

כתוצאה מחתימה על מזכר הבנות בדבר רכישת כשליש מזכויות מאגר הגז לוויתן על ידי חברת האנרגיה האוסטרלית וודסייד, קיבלה ענקית האנרגיה Shell החלטה למכור את כלל אחזקותיה (כ- 23% ולמעלה מ- 7 מיליארד דולר) בחברת וודסייד, חברת הנפט השנייה בגודלה באוסטרליה. לוק סמיט, אנליסט בנק Commonwealth האוסטרלי העריך, שמכירת האחזקות נובעת מחשש חברת Shell לפגיעה בעסקיה עם מדינות ערביות עתירות נפט בהן היא מנהלת פרויקטים עצומים כמו עומאן (200 אלף חביות נפט ליום), איחוד האמירויות (145 אלף), עיראק וקטאר.

לחברת Shell היסטוריה ארוכה של כניעה לחרם הערבי ורבים זוכרים את היעלמותן של כל תחנות הדלק של החברה ההולנדית מערי ישראל בשנות ה-50. לאורך שנים ארוכות הייתה זו רק חברת בריטיש גז, אשר חיפשה גז בישראל וברשות הפלסטינית, איתרה את מאגר 'תמר' בישראל ואת מאגרי 'מארין' בעזה,  וביצעה העדפה אסטרטגית לטובת הרשות הפלסטינית בין 2005-08 תוך נטישת זכויות החיפוש בישראל, מסירת את זכויות הקידוח ב'תמר' וניסיון לממש את הזכויות ב'מארין'.

כניסתה של חברה בקנה המידה של וודסייד לשותפות מסחרית משמעותית עם ישראל אינה אמורה להתקבל בשוויון נפש ויוכיח ההבדל שבין הקבוצות שהתחרו על המכרזים לחיפושי נפט וגז בישראל ובקפריסין ב- 2011. בקפריסין השכנה התחרו השחקניות העיקריות בליגת הנפט הבכירה בעולם ובהן ענקיות מצרפת (TOTAL – מזקקת הנפט הגדולה באירופה), איטליה (ENI אחת מעשר החברות הגדולות בעולם), רוסיה (NOVATEK), אוסטרליה (WOODSIDE) וכן חברות ענק נוספות ממלזיה ודרום קוריאה. בסוף הרשימה נוספה גם חברה קטנה יחסית, נובל אנרג'י מארצות הברית. החברות שנרשמו לזיכיונות מישראל מלבד נובל אנרג'י הפועלת בארץ מאז 98', היו זניחות בכל קנה מידה.

החברה אוסטרלית לוקחת סיכון לא קל בהחלטתה להיכנס לעסקה ישירה עם ישראל בתחום הגז זאת על רקע קשר עסקי וככל הנראה שהוא נלקח על רקע האמרת עלויות הנזלת הגז באוסטרליה בשנים האחרונות סיבה, בגינה צמצמה Shell אחזקותיה בחברת וודסייד ב- 10% לפני שלוש שנים.

כאמור, גם בתחום הביטחוני נדרשת ישראל להתמודד מול החרם הערבי וחברת 'אלביט' משמשת כמטרה עיקרית אך לא יחידה. לדוגמא, פעילות תנועת BDS גרמה לכך שב- 2009 משכו מספר גורמים סקנדינביים את השקעותיהם באלביט ובתחילת 2013, התנגד חבר פרלמנט כוויתי להקמת גדר הגבול 'החכמה' בין עיראק לכווית על ידי חברת SENSTAR  הקנדית לאחר שנמצא כי היא נמצאת בבעלותה של חברת מגל הישראלית. לדבריו, ההתקשרות מנוגדת לחוק 'החרם הערבי' שהתקבל בכווית ב-1964.

פעילות תנועת BDS באוסטרליה

הפעילויות של תנועת BDS באוסטרליה הן קולניות ומצטלמות אך השפעתן עד כה מועטה. הפעילות מתרכזת עד כה בקיום מחאות קולניות מול עסקים בעלי קשר עסקי לישראל. התנועה קיימה תהלוכות מחאה לא אלימה מול חנויות מרשת מקס ברנר המוכרות מוצרים של חב' שטראוס בטענה שהאחרונה מספקת מזון לחיילי צה"ל. ג'וליה גילארד, שכיהנה כראש ממשלת אוסטרליה הביעה את מורת רוחה מההפגנות אף שלא היו אלימות וכך גינה את המחאה גם קווין ראד, ראש הממשלה שלפניה.

מעבר לפעילותה האנטי-ישראלית, מנקזת אליה התנועה גורמים אנטישמיים קלאסיים. דו"ח האנטישמיות באוסטרליה שפורסם בראשית 2013 ייחד פרק לנושא ב- BDS ומציין, כי הדוגמא הגסה ביותר לקשר שבין תנועת החרם לבין אנטישמיות נמצאת בתגובות התומכות בקטעי וידאו של התנועה YOUTUBE. בין התגובות ניתן למצוא מכתמים כמו: 'יבוא יום והעולם ימחק את הסרטן היהודי'. 'אנחנו מקווים שהיטלר יחזור', 'אחים ואחיות, הפיצו את השמועה כנגד הסרטן היהודי'. ודי ברמיזא.

סיכום ומסקנות:  החרם הערבי חי, בועט ועדיין משפיע על חברות בינלאומיות בעיקר בתחומי חיפושי האנרגיה וביטחון. לתנועת BDS השפעה עכשווית שולית אולם בעלת פוטנציאל כלכלי מזיק אם כי היא מוגבלת לעת עתה בשכנוע גורמים שכבר משוכנעים דיים. ישנה חשיבות אסטרטגית מדינית-כלכלית לא מבוטלת עבור ישראל בהכנסת שחקן בקנה מידה של וודסייד לעסקאות עם ישראל זאת כאשר אוסטרליה מקיימת במקביל סחר חומרי אנרגיה, כולל אורניום לכור חשמל, במדינות המפרץ ומשמשת כידידת סחר חשובה ובעלת השפעה על סין.

 

 

צור קשר עם:

אתי לוי

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל