אובמה לא ממתין להחלטת נתניהו בסוגיית ייצוא הגז

קשה להפריז בחשיבות החלטת נשיא ארצות הברית ממחצית מאי 2013 לייצא גז נוזלי ובהשלכותיה העתידיות על משק האנרגיה העולמי. מזה תקופה ארוכה מתקיים דיון משמעותי במסגרתו נבחנו היתרונות הגלומים לכלכלה האמריקאית ולמעמדה הגיאופוליטי העולמי אל מול החסרונות הסביבתיים הכרוכים בייצור גז מפצלים בדגש על הסיכון למי תהום.

במקביל לאיתור מאגר פצלים עצום בצפון מזרח ארצות הברית ('Marcellus Shale'), שיכללה ארה"ב בשנים האחרונות את הטכנולוגיה להפקת גז טבעי מאותם פצלים ומאז מופעלים לחצים על הממשל לאשר ייצוא גז נוזלי.

אם בכינוס כלכלנים שנערך בתחילת מאי 2013 בסאן-חוזה קוסטה ריקה מסר אובמה כי טרם הוחלט על יצוא גז:

".. it’s true that because of the extraordinary advances in technology that we've made in the United States, we are likely to be a net natural gas exporter as soon as 2020. I've got to make a decision — an executive decision broadly about whether or not we export liquefied natural gas at all. But I can assure you that once I make that decision, then factoring in how we can use that to facilitate lower costs in the hemisphere and in Central America will be on my agenda".

הרי שב- 17 מאי 13' ניתנה ההחלטה הביצועית.

החלטתו של הנשיא אובמה עתידה להשפיע באופן ישיר על משק האנרגיה הישראלי והאוסטרלי. הישראלי – בשל השפעת ההחלטה על מחירי הגז בעולם ולפיכך על ההכנסות הצפויות למדינה ממאגרי הגז העצומים בקידוחי תמר, לוויתן ולאחרונה גם כריש. האוסטרלי – בהיותה מחזיקה במרבצים הגדולים בעולם של פחם ואורניום המשמשים בהתאמה לתעשיות ולכורי אנרגיה. יש הרואים בהכרזתו של ברק אובמה  כסוף עידן השגשוג האוסטרלי מכרית חומרי אנרגיה. להחלטה תהא השפעה ישירה על יצואניות הגז העיקריות בעולם ובהן רוסיה, קטאר, ניגריה, מלזיה ואינדונזיה.

הכרזת אובמה ואישור משרד האנרגיה האמריקאי לאפשר יצוא של  גז נוזלי למדינות עמן אין לארה"ב הסכם סחר חופשי פרצה את הדרך לייצוא גז לשווקי המזרח הרחוק בדגש על יפן, אשר עד לאחרונה היו לקוחותיהן המרוצות מאוד של אוסטרליה. החלטת הממשל למכור גז נוזלי הינה החלטה אסטרטגית הנמצאת בלב מדיניות הביטחון הלאומי האמריקאי ועל כן הצהיר ברק אובמה, שעד 2020 תשמש ארצות הברית כיצואנית מרכזית של גז במשק העולמי.  טרם יבשה הדיו על ההחלטה וכבר ניתן האות להוציא אל הפועל הסכמים שהיו כפופים לה. למשל הסכם מחייב ל-20 שנה, בין חברתBP  לענקי אנרגיה של יפן לייצוא שנתי של 4.4 מיליון טון גז נוזלי: זאת, גם על רקע צריבת התודעה באסון פוקושימה והסיכונים הכרוכים בייצור חשמל בכורים.

וזו נראית רק תחילתה של מהפכת האנרגיה האמריקאית שכן, עצם החלטת הממשל האמריקאי עתידה להפחית את מחירי הגז בעולם בתוך שנים ספורות ולהביא לשינוי דרמטי בשימוש האנרגיה בו עושה התעשייה העולמית שימוש, שכן תעשיות עתירות אנרגיה עתידות לצמצם בהדרגה את השימוש באנרגיה פחמית לאנרגיה שמקורה בגז. אוסטרליה ורוסיה עתידות להיות הנפגעות העיקריות משינוי זה בהיותן מחזיקות בעתודות אנרגיה עצומות וכלכלותיהן נסמכות בין היתר על ההכנסות מהענף היציב. להערכת גורמים מאקרו כלכליים באוסטרליה, (ר' למשל הערכת פרופ' Warwick McKibbin) לפיה, היקף הסחר של אוסטרליה עתיד להצטמצם באופן דרמטי במהלך השנים הקרובות).

בקידוחים במכרות תמר, לוויתן וככל הנראה גם כריש נמצא גז טבעי בכמויות גדולות יחסית לשוק הקטן של הצריכה הישראלית ומשום כך דרשו החברות המשקיעות אישור מדינת ישראל לאשר ייצוא הגז זאת, בכדי לממש רווחים בתוך תקופה קצרה יחסית. דו"ח ועדת צמח שהוגש לממשלה באוגוסט 2012, מצדיק את דרישת המשקיעים וקובע כי יש לאפשר יצוא גז בתנאים מגבילים תוך שמירת כמות הנדרשת לשוק הישראלי למשך 25 שנים.

חברת וודסייד פטרוליום, ענק האנרגיה האוסטרלי חתמה זה מכבר על מזכר הבנות לרכישה של כשליש ממאגרי שדה הקידוח 'לוויתן' אך ההסכם כפוף וממתין להחלטת ממשלת ישראל בנוגע לייצוא גז. ממתינה בקוצר רוח להחלטת הממשלה גם חברת נובל אנרגי', הענק האמריקאי, המפעילה את פרויקט 'לוויתן' והמחזיקה בכשליש מזכויות המאגר. לציין כי בעבר, הובע עניין בהחלטת ממשלת ישראל גם על ידי חברות אנרגיה של רוסיה וסין.

ממשלת ישראל טרם אימצה את דוח ועדת צמח אך יתכן והחלטת הממשל האמריקאי תשליך על הפוטנציאל הרווחי של מאגרי הגז הטבעי.

צור קשר עם:

אתי לוי

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל