“אחרי החגים” הוא ביטוי שמעיד על כך שהעבודה תעשה אחרי חגי תשרי. אחרי ראש השנה, יום כיפור, סוכות, שמחת תורה אסרו חג ועוד צום אחד שחלק מאתנו מצרפים.
תמיד חשבנו על הביטוי הזה כביטוי שמאפיין את ההוויה הישראלית, את הלך הרוח שלנו כחברה. נדחה למחר את מה שאין לנו כוח להתמודד איתו היום. ואז נחכה עוד קצת ונדחה את מחר למחרתיים.
אפרים קישון הגדיר את התופעה, וזהו כבר סימן שהיא באמת תופעה לאומית מעניינית וחשובה. כך הוא טען “לשפה הפרטאצ’ית מילון עשיר ביטויים. “זה יהיה בסדר”, פירושו אסון. “סמוך!” רומז שהדבר בלתי-אפשרי. “תיכף”, זה שעתיים. “יום-יומיים”, שנה. “אחרי החגים”, לעולם לא”.
אבל הנה, הפלא ופלא, הביטוי שלנו חיי וקיים גם פה בטייוואן. “אחרי החגים” הטייוואני מתחיל בדצמבר עם הגעתו של חג המולד. כמה שבועות לפני כבר מתחילה “עונת חג המולד”, העצים, הקישוטים והאורות נמצאים בכל מקום והכלכלה פורחת. מיד לאחריו מגיע הסילבסטר וחגיגות ערב השנה החדשה. אומנם רק 3.9% מהאוכלוסייה היא נוצרית, אבל הנתון הזניח הזה לא מונע מהטייוואנים לחגוג “עד לא ידע”.
החג החשוב ביותר ברצף החגים האלו הוא ראש השנה הסיני. הוא נחגג כל שנה בתאריך אחר, בהתאם ללוח השנה. החגיגות נמשכות שבועיים וכוללות שתי ארוחות משפחתיות גדולות, אחת עם הצד של הורי הבעל ואחת עם הצד של הורי האישה. אפשר להתייחס אליו כשילוב בין ראש השנה שלנו לבין יום הכיפורים מאחר וכל החנויות נסגרות והרחובות מתרוקנים. בערב החג מתכנסת כל המשפחה יחד, דג הוא מאכל חובה ולא כי הוא מסמל שנהיה לראש ולא לזנב, אלא מאחר וההגייה של המילה מזכירה בצליל מילה אחרת שמשמעותה היא שפע.
גם אנחנו התכנסנו לחגוג יחד את ראש השנה. בצהריי יום שישי נפגשנו כולנו במסעדה בבעלות בחור ישראלי. אבל את האורז, הדגים והמרק החלפנו בטוסטים עם גבינה צהובה וסלט יווני ( אין יותר ישראלי מזה לא?) לשמחתנו זכינו גם בפינוק על חשבון הבית, יין ישראלי.
וכך בעודנו שותים ואוכלים גלשה לה שיחת העובדות הטייוואניות של הנספחות הכלכלית לסוגי היין השונים המיוצרים בישראל, איכותם, טעמם וכניסתם לשוק המקומי. תשבי וירדן הצליחו לחדור לבדם בעוד כרמל, ברקן ואדיר חדרו לשוק הטייוואני בעזרת הנספחות הכלכלית שהחלה לשלוח כבר בשנת 2008 יבואני יין לתערוכת היינות הישראלית המתקיימת מידי שנתיים בארץ. בכל תערוכה נקבעות פגישות, נוצרים קשרים ונחתמים הסכמים. הודות להסכמים אלו, חגגנו את ראש השנה הסיני בעודנו מרימים כוס לחיים מלאה ביין ישראלי.
באם גם אתם קשורים לתחום היין ומעוניינים לייצא יין ישראלי לטייוואן, נשמח לסייע ולהכיר לכם את הסוכנים המקומיים ולחשוף בפניכם את האפשרויות הרבות.
כותבת הפוסט, ליאן סרטנה, עובדת המחלקה הכלכלית בטייוואן.
