נכחתי אתמול בדיון מרתק. סביב שולחן אחד התקבצו יחדיו שגרירים וצירים כלכלים ממדינות נבחרות (האיחוד האירופי, ארה”ב, קנדה, שוודיה, קניה, אוסטרליה, בלגיה, סינגפור, פינלנד וישראל), ויחד עם חבר ועדת התכנון Planning Commission, Arun Maira, ניהלו דיון כיצד מטמיעים חדשנות במשק המים ההודי. רק להבהיר, ועדת התכנון הינו הגוף האמון בהודו על ניסוח המדיניות ארוכת הטווח – תכנית החומש, והינו כפוף ישירות לרה”מ ההודי – מנמוהן סינג.
התנהל דיון שבו תיארו השגרירים כיצד מדינתם מעורבת במשק המים ההודי. אני חייב לציין שהייתי מופתע עד כמה עמוק שיתוף הפעולה של הודו עם מדינות העולם בתחום המים. ממימון פרויקטים על ידי האיחוד האירופאי, ועד תמיכה בשיקום אגנים וכתיבת תכניות אב למדינות.
שני דברים “הפרו” את השלווה בדיון, שניהם קשורים וכרוכים אחד בשני. הנתון הראשון שמשך את תשומת לבי היה מפתיע למדי. נושא הדיון היה סבסוד עלות המים על ידי הממשלה, והדובר ציין כי דווקא העשירים זוכים למים מסובסדים , בעוד העניים משלמים על המים.
הנקודה האחרונה דורשת הסבר: העשירים משלמים 1 רופי על כל קוב מים, בעוד העניים משלמים 20 רופי על קוב מים?! ובכן, קל לנחש מדוע. העשירים גרים במקומות בעלי תשתית חלוקת מים, ובעוד העניים, במקרה הטוב נוסעים לנקודת החלוקה/שאיבה הקרובה, ובמקרה הרע מזמינים מים במיכליות למגוריהם בעלות של כמה עשרות דולרים למיכל.
במקרה השני כבר לא הייתי מופתע. אחד הנוכחים בחדר יצא בנאום חוצב להבות והפנה חיציו כלפי מר ארון מאירה, חבר ועדת התכנון. “אסור להפסיק את סבסוד המים” , ” חייבים להמשיך לספק מים בחינם אין כסף לעניים בכפרים הנידחים של אוריסה במזרח”, “הממשלה תשלם את כל העלות” , “מים הם מתת האל, אי אפשר לדרוש עבורם תמורה” –ציטוט אמירותיו.
ובכן – פרדוקס שבא לידי ביטוי לא רק במסגרת החדר הממוזג אתמול, אלא גם על במת הפרלמנט ובדיונים בתקשורת המקומית . מצד אחד, העניים משלמים פי עשרים מהעשירים. מצד שני, תחת האמתלה של “אי אפשר לגבות כסף על מים מהעניים”, נראה שיש קושי אמיתי לממן הקמה ותפעול של מערכות מים.
בדמוקרטיה כמו בדמוקרטיה, מדיניות היא תוצר של איזונים בין גורמי כוח. כזו היא גם מדיניות המים בהודו. הנושא בוער בעצמותיהם של מקבלי ההחלטות, פקידים ופוליטיקאים כאחד, שמבקשים (באמת ובתמים) לספק מים באיכות ובכמות מספקת למיליארד ומאתיים מיליון הודים, מתוכם 700 מיליון חקלאים. ראייה לכך היא העובדה כי שיפור מערכות המים והסניטציה הושם במרכז תכנית החומש 2012-2017, כולל הקצאת משאבים עצומה לתחום.
ומה איתנו?
אנחנו נמשיך את שיתוף הפעולה החיובי עם ההודים בתחום המים, ונתרום מניסיוננו. השנה כבר ביקרה כאן משלחת עסקית שהתמקדה בטיפול בשפכים, עירוניים ותעשייתיים. בנוסף אנו מארגנים סמינר מים בשיתוף עם שחקני מים מרכזיים בארץ (רשות המים, מקורות, הגיחון ועוד) עבור מקבלי החלטות ברמה העירונית, וכמובן נביא קהל עסקי ממוקד בתערוכת ווטק 2013.
בקרו אותנו גם בבלוג הודו בשפה האנגלית
אנחנו זמינים כמובן גם כאן: LinkedIn | Facebook | Twitter
